"אם בריטניה תצא מהאיחוד, הצמיחה תיחלש, והליש"ט תיפול 10%"

קית' ווייד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות הבריטי שרודרס, סבור כי על בריטניה להישאר באיחוד, מאמין שלונדון תשמור על מעמדה כמרכז פיננסי גם בהתרחש ה-Brexit, לא מאמין בפיחותים ומלחמות מטבעות, וחושב שבנק ישראל נלחם על שער השקל כי כך עושים כולם

קית' ווייד בוועידת שוק ההון / צילום: תמר מצפי
קית' ווייד בוועידת שוק ההון / צילום: תמר מצפי

ב-23 ביוני ילכו אזרחי בריטניה לקלפיות על מנת להכריע במשאל עם, שבו יידרשו להשיב ב'כן' או 'לא' על השאלה האם בריטניה צריכה להישאר חברה באיחוד האירופי, או לעזוב את האיחוד. אם יושג רוב בעד עזיבת האיחוד, יתרחש האירוע במכונה ברקזיט (BREXIT), המעורר חששות כבדים בקרב כלכלנים בעולם. האם החששות האלה מוגזמים?

דנו בנושא עם קית' ווייד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות שרודרס, שנוסד ב'סיטי' של לונדון לפני יותר מ-200 שנה, ומנהל תיקי השקעות בהיקף של חצי טריליון דולר. הראיון התקיים במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס" בשבוע שעבר.

בריטניה היא אחת המדינות העשירות באירופה, מדוע שלא תהיה כמו נורבגיה, כלומר מחוץ לאיחוד אבל עם אותן הטבות?, שאלנו את ווייד, ולדבריו "נכון, נורבגיה אינה חברה באיחוד עצמו, אבל היא חברה באיזור הכלכלי האירופי, וזה אומר שהיא משלמת תשלומים לאיחוד. הרבה מאוד נורבגים לא מרוצים מכך, כיוון שהם מחויבים לחופש תנועה ולכללים אחרים. הם משלמים, אבל אין להם זכות הצבעה או יכולת להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות וקביעת הכללים. רק אם אתה בתוך 'המועדון' אתה יכול לנסות ולשנות את הכללים, לכן השאלה היא כמה יכולת השפעה יש לנו הבריטים על הכללים באיחוד, ואולי הפתרון הנכון הוא שפשוט לא נהיה שם".

- מה יהיו ההשלכות של הברקזיט? ישנם כלכלנים שמזהירים שאפילו המסעדות האיטלקיות והצרפתיות יעזבו את לונדון.

"אם בריטניה תחליט לעזוב, ההשפעה על הכלכלה תהיה תלויה מאוד בשאלה תוך כמה זמן נוכל להגיע להסכמי סחר שיהיו טובים למשק הבריטי. מרגע ההחלטה על היציאה מהאיחוד, יהיו שנתיים לנהל מו"מ על הסכמי סחר. הוויכוח בין התומכים למתנגדים הוא במידה רבה סביב השאלה כמה זמן ייקח לנסח את ההסכמים, והאם הם יהיו מוצלחים. התומכים טוענים שבריטניה מדינה גדולה ותצליח להשיג תנאים טובים. המתנגדים טוענים שאם לגרינלנד (שפרשה מהאיחוד, ע' ב') זה לקח שלוש שנים, והם רק מייצרים דגים, אז לנו עלול לקחת המון זמן עד שנגיע להסכמים. אני לא מכיר את החשש מעזיבת מסעדות צרפתיות, אבל כרגע ישנם בלונדון 300 אלף צרפתים, והם שוק גדול למסעדות צרפתיות".

- אז אתם תגרשו את הצרפתים מבריטניה?

"אני לא אומר שהם יעזבו, אבל המניע העיקרי מאחורי התמיכה בברקזיט הוא הרצון לשלוט מחדש במדיניות ההגירה, כי כיום אנחנו חייבים לקבל את כל מי שרוצה להגיע. מה שלא ברור הוא האם תומכי הברקזיט רוצים לעצור לחלוטין את ההגירה לבריטניה, או רק להגביל אותה. אוכלוסיית בריטניה גדלה בקצב מהיר מאוד בגלל ההגירה, ועד עכשיו אפשר לומר שההגירה הועילה מאוד לכלכלה הבריטית".

באשר לדעתו האישית בנושא, אומר ווייד כי "כבית השקעות אין לנו עמדה, אבל דעתי האישית היא שאנחנו צריכים להישאר באיחוד. ישנן הרבה בעיות באיחוד - הם צריכים לייצב את האירו וחייבת להיות אינטגרציה גם ברמה הבנקאית והתקציבית - וכמובן שיהיו לכך השלכות גם ברמה הפוליטית, אבל היתרונות של חברות באיחוד עולים ללא ספק על החסרונות".

- כיצד ישפיע הברקזיט על כלכלת בריטניה?

"קודם כל בצמיחה חלשה ופגיעה בהרבה חברות. תהיה נפילה בליש"ט של עד 10% לפי ההערכות. בריטניה תלויה בזרימת הון זר, ולכן הנפילה במטבע שלה תהיה חזקה יותר. תעשיות שמייצאות ירוויחו, אבל בטווח הארוך הסיפור מסתבך. חברות בינוניות וקטנות שלא מייצאות - יהיו הנפגעות העיקריות".

- האם לדעתך המרכז הפיננסי ינדוד מלונדון לערים אחרות ביבשת, כמו פרנקפורט או פריז?

"לדעתי, לונדון תשמור על מעמדה לפחות לזמן מה, אבל כמה גופים מרכזיים, כמו בנקים אמריקאיים להשקעות, כבר אמרו שיעזבו את לונדון. ג'יימי דיימון (מנכ"ל בנק JPMorgan) ביקר לאחרונה בבריטניה ואמר ל-4,000 עובדים של הבנק שהם צפויים לאבד את עבודתם, אם הברקזיט יתרחש - אני מניח שהוא היה רציני. מצד שני, יכול להיות שזה ליתר ביטחון, שלא יטענו נגדם אחר כך שלא הזהירו מפני פיטורים".

"מלחמות מטבע רק מייצרות דפלציה"

בשאלה מהם הסיכונים העיקריים לכלכלת העולם כיום, סבור ווייד כי "יש סימן שאלה גדול לגבי סין. כלכלת סין חייבת לעבור רפורמה מבנית. היא מייצרת יותר מדי מוצרים שאינם נחוצים בעולם, ואינם מותאמים למציאות שאחרי המשבר העולמי של 2008. הבעיה היא שהבנקים בסין מממנים חלק גדול מזה, למרות שההלוואות ניתנות לחברות שכבר לא קיימות. החובות הרעים גדלים בקצב מסחרר, ובנקודה כלשהי הם יצטרכו להתמודד עם זה באופן שלא יגרום לקריסת הכלכלה. הממשלה יכולה לפחת את היואן, כדי להפוך את הסחורות הסיניות לכל-כך זולות שכולם יקנו אותן; זה ידחה את הבעיה בשנתיים-שלוש אבל זה לא פתרון שיעבוד, וזה יגרום לייצוא של דפלציה לעולם. בפסגת ה-G-20 לפני חודשיים נוצרה הבנה שמלחמות המטבע לא מביאות אותנו לשום מקום. הן רק מייצרות דפלציה".

- גם בנק ישראל פעיל במלחמה הזאת, בדרך של הגדלת יתרות המט"ח. האם הוא רק נוהג כמו כולם?

"כן, הוא מצטרף למגמה הכללית שמבטאת את קץ עידן המדיניות המוניטארית הקלאסית של הורדות ריבית. אבל זה משחק סכום אפס. אני יכול להבין את הרצון לשמור על שער המטבע, אבל הניסיון מראה שזה לא בר-קיימא. השווייצרים עשו את זה אבל נאלצו לוותר בסוף. אתה לא רוצה להמשיך בנתיב הפיחותים, כי בסופו של דבר האינטרס שלך הוא לייצא סחורה איכותית, לא זולה".