היועמ"ש: נתניהו לא יוכל לעסוק ברוב ענייני משרד התקשורת בשל קשריו עם אלוביץ'

היועץ המשפטי לממשלה פרסם הבוקר את חוות הדעת שלו בנוגע לניגוד העניינים של ראש הממשלה במשרד התקשורת ולמעשה מעקר את תפקידו מתוכן כאשר הוא אוסר עליו לעסוק בכל מה שקשור לחברות שאלוביץ' הוא בעל השליטה בהן חוות הדעת חושפת גם את אופי הקשר בין נתניהו לאלוביץ': פגישות אחת לכמה חודשים, עם הנשים, ודיונים בענייני השעה /

ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו לא יוכל לעסוק בענייני קבוצת בזק בגלל קשריו עם בעל השליטה שאול אלוביץ' והחשש לניגוד עניינים - כך קבע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בחוות דעה שפרסם הבוקר (ד'). נתניהו ייאלץ להעביר לשר אחר את סמכויות הטיפול בכל הנוגע לקבוצת בזק, המחזיקה בבזק, בזק בינלאומי, יס, פלאפון וואלה! וביורוקום, המחזיקה בחלל תקשורת.

מנדלבליט נדרש לסוגיית ניגוד העניינים, כפי שהוא מציין בחוות הדעת, לאחר פנייה של ח"כ זהבה גלאון (מרצ), בעקבות כתבה ב"הארץ" על פעילות וואלה!. גלאון (מרצ) פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבחון אם נתניהו מצוי בניגוד עניינים בכהונתו כשר התקשורת בשל זיקה אישית לאלוביץ', שיש לו החזקות משמעותיות בשוק התקשורת.

חוות הדעת חושפת גם את אופי הקשרים בין נתניהו לאלוביץ'. מנדלבליט כותב כי היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, התבקשה לברר אם נתניהו מצוי בקשר אישי עם שאול אלוביץ' וזו מסרה בשמו כי "לראש הממשלה יש קשרי ידידות עם אלוביץ' זה כ-20 שנה והם מקיימים קשרים חברתיים ביניהם". נתניהו מסר עוד כי נפגש עם אלוביץ' בתדירות של אחת לכמה חודשים עד שנה, וכי לא זכורות לו נסיבות ההיכרות עמו. עוד אמר כי הפגישות הן בעלות אופי חברתי ומשתתפות בהן גם הנשים, ובדרך כלל גם חברים נוספים, וכי הוא משוחח איתו לעתים בנושאי השעה. לצד זאת, אמר נתניהו כי אין ביניהם קשר כלכלי וכי לא קיבל ממנו תרומות, כספים או הלוואות.

"נוכח מצב הדברים המתואר לעיל, נקודת המוצא היא כי בינך ובין מר שאול אלוביץ' מתקיימים יחסי חברות, גם אם זו, כפי שציינת בפנינו, אינה חברות קרובה", כותב מנדלבליט בחוות הדעת. "על מנת למנוע טענות בדבר חשש לניגוד עניינים, ומטעמים של נראות ציבורית, הודעת לנו כי אתה מוכן להימנע מלטפל בעניינים הנוגעים למר שאול אלוביץ' ולחברות שבשליטתו".

בהמשך, מנדלבליט למעשה מעקר את תפקידו של נתניהו כשר התקשורת כאשר הוא אוסר עליו לעסוק בכמעט כל העניינים העומדים לפתחו של המשרד. שני הנושאים שכן יוכל נתניהו להמשיך לעסוק בהם הם הדואר והערוצים המסחריים.

תשתית קווית וטלפוניה נייחת

המצב: בזק היא בעלת מונופול מוכרז בתחום זה, ו"אחת המטרות הברורות העומדות ביסוד החלטות המדיניות בנושא זה (ולעתים רבות בשוק התקשורת בכלל) היא השאיפה למקסם את התחרות, חרף הריכוזיות המובנית", כפי שכותב מנדלבליט.

ההחלטה: נתניהו לא יוכל לעסוק בשוק התשתית הקווית בכללותו.

"בכל הנוגע לחברת בזק באופן ספציפי, יהיה עליך להימנע מלטפל בהחלטות הנסובות על חברת בזק בעצמה, ובכלל זה: הסדרת השוק הסיטונאי על גבי תשתית בזק, עריכת שינויים במשטר התעריפים של בזק, קביעת מנגנון צמצום מרווחים קמעונאיים, אפשרות השיווק של בנדל הפוך (חבילת שירותים הכוללת תשתית וגישה לאינטרנט), הסדרה של פריסת התשתית וכן ביטול ההפרדה המבנית".

מנדלבליט מרחיב ואוסר על נתניהו לעסוק גם בהחלטות הנוגעות לתחרה העיקרית של בזק, הוט. "לא מן הנמנע שגם החלטות בנוגע לחברת הוט יעוררו חשש לניגוד עניינים, אם מדובר בהחלטות שיש להן השפעה משמעותית על מידת הרווחיות או על יכולת התחרות של הוט, ואגב כך השפעתן העקיפה על קבוצת בזק היא מובהקת". כמו כן, הוא כותב, "יהיה צורך לבחון באותה אמת מידה החלטות הנוגעות באופן יסודי לאפשרות התחרות מצד חברת IBC, העשויה להיות מתחרה פוטנציאלי".

מנדלבליט מסכם תחום זה וכותב: "כיוון שמדובר בתחום שבו פועלות כמעט אך ורק בזק והוט,והמשרד מצוי בעיצומם של מהלכים לעידוד התחרות, המסקנה המתבקשת היא כי עליךלהימנע מלטפל בתחום התשתית הקווית והטלפוניה הנייחת בכללותו".

כבלים

המצב: בתחום זה קיים מעין דואופול של יס והוט, המספקות שידורי טלוויזיה רב-ערוצית. "לצד זאת", כותב מנדלבליט, "מובן כי במסגרת הרגולציה בתחום השידורים נכללים גם היבטים אחרים, כגון הרגולציה על ספקי התוכן, ובעיקר הרגולציה ביחס לערוצים המסחריים ולערוצים הייעודיים. כל אלו כפופים לרגולציה נפרדת. בנוסף, ניתן להזכיר גם את ההתפתחות הטכנולוגית, המאפשרת לחברות נוספות ישראליות וזרות להציע תוכן טלוויזיוני, כשירות העומד בפני עצמו על בסיס התשתית הקיימת של רשת האינטרנט, לעתים אף במתכונת של שירות טלוויזיוני רב-ערוצי, שירות שנכון להיום אינו מפוקח על ידי המשרד".

מנדלבליט מזכיר גם את ועדת פיליבר שמונתה לאחרונה כדי לבחון את הרגולציה בשידורים המסחריים בכללותם וכי משרד התקשורת עשוי להידרש בתקופה הקרובה לצעדים רגולטוריים שתכליתם היא עידוד התחרות בנושא זה, שחלקם כבר פורסמו ב"דוח כיוונים ומגמות ביניים" במסגרת עבודת הוועדה - נושאים הנוגעים באופן מיוחד לפלטפורמות השידורים הרב ערוציים ועשויים להשפיע מהותית על האינטרסים המסחריים של יס.

ההחלטה: "הלכה למעשה, יהיה עליך להימנע ממעורבות בכל נושא הנוגע לפלטפורמות השידוריםהרב ערוציים (יס והוט ומתחריהן), וכן בכל נושא אחר בתחום השידורים שיש לו השפעהמהותית על יס והוט, או על תחום השידורים הרב ערוציים כשלעצמו", כותב מנדלבליט בסיכום הפרק הזה.

היועמ"ש מפרט את הנושאים. לגבי ועדת פילבר, הוא כותב: "עליך להימנע מלקבל החלטה באשר לאימוץ וליישום של המלצות ועדת פילבר העוסקות בדרישות הרגולטוריות מהוט ויס וביחס לדרישות מגופי שידור מתחרים עתידיים. ועדת פילבר עוסקת גם בנושא הסדרת השידורים האודיו-ויזואליים על גבי רשת האינטרנט... אתר וואלה, המוחזק גם הוא בידי קבוצת בזק, עשוי להיות מושפע מההחלטה על גבולות ההסדרה בעניין זה וכיוון שכך עליך להימנע מלטפל באופן ספציפי גם בנושא זה".

בנושאים אחרים, כגון הרגולציה על הערוצים המסחריים והערוצים הייעודיים, כותב מנדלבליט כי כל מקרה ייבחון לגופו מאחר שעשויה להיות השקה לנושא השידורים הרב-ערוציים, למשל החובה על חברות הכבלים והלוויין לשדר את הערוצים המסחריים בפלטפורמה שהם משווקים, בעלויות צולבות ועוד.

מנדלבליט קובע עוד כי על נתניהו להימנע מעיסוק בשימוע המתגבש בתקופה האחרונה לעניין קביעת דמי מעבר של בעלי רישיונות מיוחדים על ידי בעל הרישיון לשידורי לוויין, מאחר שיש לזה השפעה ישירה על יס, וכן להימנע מעיסוק בהצעת החוק להפצת שידורים שנועד להרחיב את מערךהשידורים המופצים על גבי פלטפורמת עידן פלוס.

סלולר (פלאפון)

המצב: חברת פלאפון היא אחת מכמה חברות בודדות בתחום המפעילות תשתית סלולרית, והיא מחזיקה בנתח שוק לא מבוטל (25%), לצד ארבע חברות נוספות בלבד המחזיקות ברישיון דומה. לא מן הנמנע ששינויים עתידיים במצב השוק יצריכו שינויי מדיניות משמעותיים.

ההחלטה: "יהיה עליך להימנע מלטפל בהחלטות הנוגעות לחברת פלאפון באופן ישיר", כותב מנדלבליט ומבהיר כי במקרה שיתעורר צורך לשקול בעתיד מהלכי מדיניות שמשפיעים באופן ניכר על התחרות בתחום הסלולר, או שיעמדו על הפרק החלטות שעשויה להיות להן השפעה מהותית על פלאפון, על היועצת המשפטית של משרד התקשורת יהיה לעדכן את היועמ"ש.

שיחות בינלאומיות (בזק בינלאומי)

המצב: בתחום זה פועלים יותר מ-11 מפעילים בינלאומיים ויותר מ-42 ספקי גישה לאינטרנט, אך לבזק בינלאומי נתח שוק נכבד בתחומים אלה (40%). מנדלבליט כותב גם שבמשרד התקשורת אומרים כי עלתה האפשרות להתחיל במהלכים רגולטוריים לגבי אופן האספקה של שירותי מפעילים בינלאומיים, אך אפשרות זו אינה מקודמת כרגע.

ההחלטה: אם יתגבשו מהלכים ברורים בעניין הרגולציה של אופן אספקת שירותי המפעילים הבינלאומיים, יהיה צורך לבחון בהתייעצות עם היועמ"ש אם עשויה להיות להם השפעה על בזק בינלאומי. "מכל מקום", נכתב, "עליך להימנע מלטפל בעניינים הנוגעים לבזק בינלאומי באופן ישיר, ובכל עניין אחר שיש לו השפעה מהותית עליה".

תמסורת לוויינית (חלל תקשורת)

המצב: שירותי התמסורת הלוויינית מהווים גם הם שירות תקשורת שהפעלתו טעונה רישיון לפי חוק התקשורת. בתחום זה פועלות כמה חברות ואין כרגע על הפרק שאלות מדיניות מיוחדות, ועם זאת שירות "מקטע חלל" שמעניקה חלל תקשורת גם הוא שירות תקשורת הטעון רישיון. חלל תקשורת היא החברה הישראלית היחידה המספקת שירותים אלה, ולאחרונה נקבעו ברישיונה תנאים שונים להבטחת השירות שהיא מעניקה ותנאים הנוגעים לזהות בעלי העניין בחברה.

ההחלטה: "עליך להימנע מלטפל בהחלטות הנוגעות לרישיונותיה של חלל תקשורת", כותב מנדלבליט. "כמו כן, לנוכח האופי הבלעדי של השירותים שהיא מעניקה במקטע חלל עליך להימנע מלטפל בנושא זה באופן כללי".