ויכוח שמאיים לסחוף את ישראל למערבולת הבחירות בארה"ב

ישראל נקלעה הלילה (ד') אל תוך עימות פוליטי נוסף בין הבית הלבן לבין הקונגרס האמריקאי, הפעם על רקע מחלוקות בנושא התקציב. בירושלים מנסים להנמיך את הלהבות וטוענים כי הכותרות שהתפרסמו הבוקר על משבר חדש כביכול בין שתי המדינות, אינן מייצגות את המצב בפועל, וכי מדובר בסוגיה פנים-אמריקאית שישראל משחקת בה תפקיד שולי יחסית.

הבית הלבן הודיע הלילה כי בכוונתו להתנגד, עד כדי הטלת וטו, לסעיפי חקיקה רבים בתחום הביטחון וההגנה שאושרו בקונגרס, ושיובילו להוצאות של יותר מעשרה מיליארד דולר מהתקציב האמריקאי. בין הסעיפים הרבים שאושרו ושהבית הלבן מתנגד להם, יש גם תוספת של כ-450 מיליון דולר לתקציב התמיכה בישראל - תוספת שנועדה לרכש ולפיתוח של מערכות הגנה מפני טילים. הממשל מעוניין להעביר לישראל כמאה מיליון דולר בלבד לצורך הסוגיה הזו במסגרת התקציב הקיימת, אך מתחייב להעביר לישראל תקציבים רבים נוספים ברגע שייחתם הסכם הסיוע הביטחוני החדש בין שתי המדינות.

ישראל לא הייתה במוקד הודעת הבית הלבן, ובאופן כללי אינה הנושא המרכזי של מאבק התקציב הזה בין הבית הלבן לבין הקונגרס - לא מבחינה מהותית ולא מבחינת הסכומים המעורבים. אלא שכאשר ארצות-הברית נמצאת בשיאה של שנת בחירות יצרית ותוססת, וכאשר התקשורת בישראל ובארצות-הברית כבר מתורגלות היטב לדיווח על משברים ביחסים בין שתי המדינות, כל הודעה של השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק על אכזבה מהחלטת הממשל יוצרת מיד דרמה חוצת יבשות. זאת אף שמחלוקות תקציב מן הסוג הזה הן עניין שבשגרה בוושינגטון, וסביר להניח שבשבועות הקרובים יימצא להן פתרון בהסכמת שני הצדדים.

ורמים בירושלים אומרים כי מבחינת ישראל המוקד כרגע הוא המשא ומתן על חבילת הסיוע הביטחוני החדשה. יש עדיין פערים גדולים עם האמריקאים בנושא הזה, הן בנוגע לגודל התקציב שישראל תקבל - האמריקאים מציעים קרוב ל-40 מיליארד בפריסה על פני כעשור - והן בנוגע לאפשרות שישראל תפנה במקביל לקונגרס לצורך "השלמות". הממשל מתנגד לכך מסיבות תקציביות וכן מתוך רצון להחליש את השפעתו של הקונגרס על היחסים האסטרטגיים עם ישראל ולרכז אותם בבית הלבן. זאת למרות העובדה שהבית הלבן שייהנה מכך לא יהיה זה של אובמה, אלא של הנשיא או הנשיאה שיבואו אחריו.

חרף העובדה שבישראל מדגישים כי שני הצדדים מעוניינים להגיע להסכם, ואף חלה התקדמות במגעים, בפועל אין עדיין כל סימן לכך שההסכם קרוב לחתימה. מי שאמור לנהל את המגעים הללו הוא ראש המועצה לביטחון לאומי, אבל התפקיד הזה לא מאויש כבר חודשים רבים מכיוון שהאדם שראש הממשלה בנימין נתניהו בחר למנות אליו, תא"ל (במיל') אבריאל בר-יוסף, מנוע מלהיכנס לתפקיד בשל חקירת משטרה. מי שממלא את מקומו הוא סגנו המיועד, תא"ל (במיל') יעקב נגל, שנפגש לפני שבועיים בוושינגטון עם יועציו הבכירים של הנשיא אובמה ואמר הבוקר בריאיון לגלי צה"ל כי הצדדים קרובים להסכם, אך לא פירט יותר מכך.

בשבוע שעבר פורסם כי אוהדים רבים של ישראל בוושינגטון, כולל כאלה מקרב המפלגה הרפובליקנית, מודאגים מכך שישראל עדיין לא הגיעה לסיכום סופי על הסיוע הביטחוני עם ארצות-הברית. האמריקאים הציעו לישראל את חבילת הסיוע החדשה כבר לפני כמעט תשעה חודשים, מיד לאחר שהנשיא אובמה ניצח במאבק על העברת הסכם הגרעין עם איראן. נתניהו ביקר בבית הלבן חודשיים לאחר מכן, באמצע נובמבר, והפגישה שלו עם אובמה הייתה אמורה להביא לפריצת דרך בנושא - אבל מאז חלפה יותר מחצי שנה, והסכם סיוע ביטחוני עדיין אין.

השילוב בין היעדר חתימה על הסכם הסיוע לבין הכותרות שיצרה אמש המחלוקת עם הקונגרס בנושא התקציב צפוי להפוך את ישראל לחלק מקמפיין הבחירות לנשיאות, משהו שנתניהו הבהיר פעם אחר פעם שאינו מעוניין שיקרה. עבור המועמד הרפובליקני המסתמן לנשיאות ארצות-הברית, דונלד טראמפ, זו תהיה הזדמנות נוחה לתקוף את הנשיא אובמה, אף שכלל לא ברור אם הוא עצמו, כמי שמתגאה ביכולותיו כאיש עסקים, היה מוכן לחריגה כמו זו שהקונגרס הציע בתקציב. עבור המועמדת הדמוקרטית המסתמנת הילרי קלינטון המצב הזה יוצר דילמה - האם היא תתמוך באובמה, שתקוותיה לנצח בבחירות תלויות לא מעט בהתגייסות שלו לטובתה, או שמא תחליט דווקא לנצל את הכותרות כדי להדגיש את ההבדלים בינה לבינו בתחום יחסי החוץ.

גם פה בישראל הסוגיה יצאה בינתיים מגבולות הדיון התקציבי-ביטחוני והפכה לחלק מהשיח הפוליטי. יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, האשים את נתניהו בדרדור נוסף של היחסים האסטרטגיים עם ארצות-הברית, ואילו יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, אמר: "הודעת הבית הלבן הבוקר מחדדת את הצורך לפעול, תוך כדי שמירה על האינטרסים הביטחוניים שלנו, לחתימה על הסכם הסיוע הביטחוני בהקדם האפשרי. לא לחכות לממשל הבא, אסור לקחת סיכונים בכל הנוגע לביטחון הלאומי של מדינת ישראל".

את המחלוקת על תקצוב מערכות ההגנה מטילים אפשר יהיה לפתור בסופו של דבר, אם כחלק מההתגוששות בין הממשל לקונגרס או אם במסגרת חבילת הסיוע החדשה והנדיבה המוצעת לישראל. מנגד, את ההיגררות הבלתי-פוסקת של יחסי ישראל-ארצות הבית אל תוך הקלחת הפוליטית בשתי המדינות כנראה שכבר אי אפשר יהיה להפסיק - גם אם שני הצדדים מבינים את ההשלכות הנלוות לכך