קחו "הפסקת טכנולוגיה": ההשפעות השליליות של שימוש מוגבר בסמארטפון

לשימוש מסיבי בסלולרי יש גם חסרונות רבים: החוקרת יעל מן שחר מציגה את ההשפעות השליליות ■ אז תנסו לחשוב לפני שאתם פותחים את הסמארטפון ומחפשים תשובה בגוגל

יעל מן שחר / צילום: יח"צ
יעל מן שחר / צילום: יח"צ

בשבוע שעבר השתתפתי בצוות השופטים שבחן ע10 מצגות בפני קהל של מועדון היזמות של אוניברסיטת בר-אילן. המועדון הוקם לפני שנתיים על-ידי יזם ההיי-טק נתן לייבזון (שהוא גם מנהל 'אצטדיון הסטארט-אפ' - קהילת היזמים הגדולה בישראל) וזכה לתאוצה יפה בשנה האחרונה. כראיה, צוות השופטים ביחד עם הקהל שהתכנס באולם צפו ב-10 מיזמים מעניינים ומגוונים, שכל אחד מהם יכול להוות בסיס לסטארט-אפ חדשני ומשמעותי בתחומו.

קיראו עוד ב"גלובס"


את סדרת המצגות הנחתה יעל מן שחר, חוקרת ומרצה בתחום השפעות הטכנולוגיה על האדם. היא לא פתחה כרגיל וביקשה מכולנו להניח את הסמארטפונים שלנו בצד עד לסוף הערב (דרישה בלתי סבירה בעליל כידוע לכל בר-דעת מודרני), אבל הרגיעה אותנו בקולה הסמכותי ואמרה שמדי פעם תאפשר לקהל לעיין בחידושים הניבטים אלינו מהמכשיר, שללא ספק אין לנו יכולת לדחות את הצפייה בהם בשעתיים תמימות.

למרבה הפלא, ההודעה הזו הרגיעה את הקהל. ואכן, מדי פעם במהלך הערב העניקה לנו מן שחר רגע חסד עם הסמארטפון האהוב שלנו, בעוד שבשאר הזמן יכולנו להתרכז בתוכן האמיתי שלשמו התכנסנו.

מסתבר שזה לא היה במקרה. מן שחר ניצלה את קטעי הקישור שלה בין המצגות כדי להעביר לנו קצת מתובנות המחקר שלה בתחום "סודות הקשב", שמתמקד בהבנת היכולת ליצור קשב וחותם אמיתי בעולם מלא הסחות וגירויים הניבטים אלינו מכל מסך מזדמן.

אחד מממצאי המחקר הוא שעצם הידיעה שבקרוב - בזמן קבוע וידוע מראש - יינתנו לנו מספר דקות לצורך "הפסקת טכנולוגיה", הידיעה הזו כבר מרגיעה אותנו, המכורים למכשיר, ומאפשרת לנו להתרכז בנעשה סביבנו.

מן שחר סיפרה כי "הפסקת טכנולוגיה" היא כיום טכניקה פופולרית בקרב מורים ומרצים, שמזמן כבר נכנעו לידיעה שדעת תלמידיהם מוסחת באופן תמידי אל מכשירי הסמארטפון שלהם, והבינו שעדיף להתמודד עם הבעיה באופן מתוכנן ומכוון.

"חשיפה לא מבוקרת"

יצרתי קשר עם מן שחר כדי ללמוד ממנה עוד כמה תובנות חשובות על עצמנו ועל הקשר ההולך ומתהדק בינינו לבין המכשיר האהוב (או השנוא?) עלינו כל-כך. חלק מהממצאים שלה צפויים, אך עדיין מטרידים, וחלקם מפתיעים למדי ומעוררים מחשבה.

אני ממליץ לכם להניח את המכשיר בצד ל-5 דקות ומבטיח לכם "הפסקת טכנולוגיה" קצרה, מיד לאחר שתסיימו לקרוא.

- מה הניע אותך לחקור את נושא השפעת הטכנולוגיה על חיינו?

"רוב התחומים כיום השתנו ומשתנים עקב חשיפה לא מבוקרת לטכנולוגיה, כגון: זוגיות, קריירה, הורות, חינוך ועוד. התחלתי לעקוב באדיקות אחר מאמרים וממצאים אשר בוחנים את ההשפעות הפסיכולוגיות שיש לטכנולוגיה על האדם, וכאשר נחשפתי לנתונים המפתיעים, הבנתי שמתחילה כאן בעיה, ויש להעלות את מודעות הציבור לממצאים אלה, ממש כפי שחוקרים הביאו לתודעת הציבור שאכילת סוכר, חשיפה לשמש, עישון פסיבי ועוד הם בעלי פוטנציאל לנזקים כאשר עושים בהם שימוש מוגזם ולא מבוקר".

- מהם הממצאים המרכזיים שלך בנושא התלות שלנו בטכנולוגיה?

"המחקרים מספקים לנו נתונים מדאיגים על כמות השימוש של אדם ממוצע בסמארטפון. אנשים כיום לוחצים על כפתור 'פתיחת המסך' מעל 200 פעם ביום. אנחנו כבר מתחילים לראות את ההשלכות שיש לשימוש מוגזם בתופעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות, כגון: עצלות קוגניטיבית - חוסר רצון ליצור 'מאמץ חשבתי' כאשר אתה נשאל שאלה. בעידן שלנו אין צורך לתהות האם יש פרפרים שחיים יותר מ-30 יום - פשוט שולפים את הנייד ובודקים.

"ממצא שני הוא נושא של פגיעה בזיכרון - בדומה ל'עצלות קוגניטיבית, גם כאן יש שיח פורה בין החוקרים על עד כמה האדם המודרני עושה שימוש בזיכרון לעומת נותן לסמארטפון שלו להיות 'שומר הזיכרון שלו'. ומה קורה כאשר לא מאמצים זיכרון?

"ממצא שלישי הוא הפרעות שינה - הנתונים שיש בידינו כיום על הפרעות שינה, אשר נובעות משימוש בטכנולוגיה וסמארטפונים, מלמדים כי התבוננות בסמארטפון כשעה לפני שהולכים לישון יוצרת עיכוב של ייצור 'מלטונין', הורמון שהפרשתו למוח חשובה לשינה טובה ובריאה.

"וגם: פגיעה בקשב - נושא זה הוא עיקר המחקר שלי, ולטעמי הוא המטריד ביותר. רוב האנשים שאני מראיינת מדווחים שהם מסתובבים בתחושה שהקשב שלהם נפגע, ואנשים סביבם לא קשובים כפי שהיו בעבר. האם כולנו צריכים לצרוך ריטלין? האם ריטלין בעוד 3 שנים יהיה כמו אקמול? בעולם עם המון מבחר וגירויים, בעולם שבו כולם 'סופר מולטיטסקינג', יהיה לאדם הממוצע קושי להיות קשוב או להתעמק בדבר אחד בלבד לאורך זמן.

"בעבר העריכו שזמן הקשב הממוצע הוא כ-7 דקות, אבל מחקרים חדשים יותר מראים שבכלל מדובר על 3-4 דקות. לפגיעה בקשב וריכוז ישנן השלכות לא פשוטות על מספר רב של תחומים: לימודים, זוגיות, שוק העבודה, פיתוח אישי והרשימה עוד ארוכה".

- מה הכי מדאיג אותך?

"מדאיג אותי שגם פה כמו בתחומים רבים, כגון: עישון, סוכר, חשיפה לשמש ועוד, אנו נתעורר מאוחר מדי כאשר ניתן להתעורר כבר עכשיו, כי יש מספיק נתונים ומידע בשביל לחולל מודעות ושינוי. לא צריך להפסיק שימוש בנייד, צריך לאפשר לכל אדם להשתמש בטכנולוגיה כרצונו, אבל צריך גם לאפשר לו לדעת מה הסיכונים וההשלכות.

"מעבר לפגיעות של קשב, זיכרון, חשיבה ושינה, שימוש לא אחראי בטכנולוגיה ובסמארטפון עשוי ליצור 'מגיפה'. מספר הלחיצות הממוצע של פתיחת מסך הסמארטפון ביום עומדת על 200 פעמים, כמות הפעמים שאדם נוגע במסך של הסמארטפון היא כ-1,500-3,000 פעמים ביום, אדם נוגע בנייד בכל 5 דקות בממוצע.

"תופעות פסיכו-דיגיטליות קיימות: תופעת FOMO - תופעה שכבר מוכרת במילון אוקספורד, והיא למעשה צורך כפייתי להתעדכן במתרחש; ותופעת 'רטט פנטום' - הזיות של שמיעת הנייד מצלצל או מורגש רוטט בכיס כאשר הוא למעשה כלל לא פעל; ועוד ועוד.

"הנה דוגמה ל'מגיפה': S-ocd (Smartphone Obsessive Compulsive Disorder) - מונח זה אינו רשמי, ואני משתמשת בו כדי לתת הצצה אל העתיד. S-ocd היא הפרעה נפשית המתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות סביב מכשיר הסמארטפון. אדם הסובל מ-S-ocd חוזר אחר פעולת שימוש בסמארטפון שוב ושוב במטרה להיפטר מתחושת אי-נעימות ועוטף את הפעולות האלה בהסברים רציונליים. המחשבות הטורדניות גורמות לאדם לחרדה, ו'הפעולות הטקסית' של נגיעה ושימוש בטלפון מפחיתה את החרדה. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון.

"יש תופעה נוספת: היעלמות המונח 'זמן מת' - מספר חוקרים בארה"ב מראים היום נורמה חדשה בקרב ילדי העתיד (גילאי 8-18), והיא לעבור למשימה נוספת כאשר נוצר מצב של 'המתנה', אפילו אם היא רק שניות בודדות. אין שנייה של זמן שלא מנוצלת בחייהם.

"אגב, ממצא זה נמצא גם בקרב מבוגרים, בעיקר אנשי עסקים ואנשים משכילים. על-פי מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה, הבעיה היא ש'זמן מת' נמצא בקורלציה גבוהה מאוד עם התפתחות של יצירתיות, דמיון, קבלת החלטות טובות ועוד - ומכאן הסכנות שבהיעלמו". 

"המצאת המאה"

- ובכל זאת, יש משהו טוב בשימוש שלנו בסמארטפון?

"לשימוש בנייד יש הרבה יתרונות, אבל לשימוש מסיבי בנייד יש פחות. קיימים מחקרים חדשים אשר בוחנים את ההשפעות החיוביות של שימוש אינטנסיבי בנייד, כגון: פיתוח יכולות של 'סופר מולטיטסקינג', אך נראה כי חוקרים זקוקים לזמן רב יותר בכדי להבין את ההשפעות החיוביות שיש לכך על המוח.

"באופן כללי, הסמארטפון הוא בהחלט המצאת המאה, והוא רק משפר וישפר את החיים של כולנו! גם קפאין, מכשירי כושר וקניות אינטרנט הם דבר מופלא שנכנס לחיינו, אבל כמו שלא שותים 20 כוסות קפה ביום או שלא נמצאים 7 שעות רצופות בשמש בלי קרם הגנה - כך גם לא מומלץ לעשות שימוש מסיבי ולא מפוקח בטכנולוגיה.

"ולכן, כמה עצות לשימוש מבוקר בנייד: לא להסתכל בנייד שעה לפני שהולכים לישון, לא לישון עם הנייד בחדר, להשתיק נייד בלילה כדי לאפשר שינה רצופה ועמוקה (אפשר להתחבר לקו קווי לטובת שיחות חירום), להסתובב עם שעון כדי להתעדכן בשעה, לצמצם קבוצות בוואטסאפ, לא לגעת בנייד בשעה הראשונה של הבוקר, לצמצם כניסות לפייסבוק לפעמיים ביום, והכי חשוב: כששואלים אתכם שאלת ידע, תנסו לחשוב לפחות דקה שלמה לפני שאתם פותחים את הסמארטפון ומחפשים את התשובה בגוגל, גם אם מראש אתם משערים שהתשובה כלל לא קיימת בזיכרון שלכם".

עד כאן תמרורי האזהרה והעצות של החוקרת יעל מן שחר לשימוש נכון ולא ממכר בסמארטפון. אם הנתונים שלה נכונים, רובכם לא החזקתם מעמד ועיינתם במכשיר שלכם לפחות פעם אחת במהלך קריאת הדברים האלה.

זה בסדר, אתם לא חריגים. ואתם יכולים עכשיו לקחת לעצמכם הפסקת טכנולוגיה קצרה, אחת מ-200 שתיקחו לעצמכם במשך היום. זאת - במקרה הטוב שעדיין לא לקיתם בהתמכרות אמיתית למכשיר.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל. 

מכורים לסמארטפונים