האתגרים הגדולים של ממשלות אירופה בעקבות הברקזיט

מדינות אירופה חוששות מאפקט דומינו בעקבות החלטת בריטניה ■ נשיא צרפת מבקש התקדמות מהירה בתהליך, אנגלה מרקל משתדלת לא להצטייר כעוצמתית מדי, ומנהיג מפלגת הימין בהולנד כבר הכריז על "הולקזיט"

אנגלה מרקל / צילום: רויטרס
אנגלה מרקל / צילום: רויטרס

החלטתה של בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי משנה את עובדות החיים באירופה, ומגבירה את האתגרים שמולם ניצבות ממשלות צרפת, גרמניה, הולנד ושאר מדינות היבשת - בעיקר המדינות הסקנדינביות. כיצד ישפיע עליהן הברקזיט?

צרפת

ההצבעה בעד היפרדות בריטניה מהאיחוד היכתה גלים בכל המפלגות הפוליטיות המיינסטרימיות בצרפת, שחוששות מזריקת העידוד שיעניקו משאל העם בבריטניה למפלגת החזית הלאומית הימנית-קיצונית, שהפופולריות שלה גוברת, וזאת פחות משנה לפני הבחירות לנשיאות בצרפת.

החזית הלאומית, שמתנגדת לחברות באיחוד האירופי ולהגירה, זכתה בעקביות בחלק גדול מהקולות בסבב הראשון של הבחירות המקומיות והאירופיות שנערכו ב-24 החודשים האחרונים. מנהיגת המפלגה, מרין לה פן, שצפויה להגיע לסבב השני של הבחירות לנשיאות צרפת בשנה הבאה, כבר עושה הון פוליטי ממשאל העם הבריטי, ומכריזה כי תערוך משאל דומה גם בצרפת אם תנצח בבחירות.

לצרפת יש "אלף סיבות יותר מבריטניה לעזוב את האיחוד", הכריזה לה פן בריאיון טלוויזיוני ביום ג' שעבר. היא ציינה כי, בניגוד לבריטניה, צרפת חברה גם בגוש האירו וגם באזור שחלה עליו אמנת שנגן - שמייתרת את השימוש בדרכונים - שתי חדשנויות על-לאומיות שנחשפות ללחץ עז בשנים האחרונות.

"לא משנה מה תהיה התוצאה, זה מוכיח שהאיחוד האירופי מתנוון, ושיש סדקים בכל מקום", אמרה לה פן. היא תיארה את בריסל כ"טוטליטרית", ודרשה לפרק את האיחוד ולשוב חזרה ל"אירופה של האומות".

במקביל להתחזקותם הנמשכת של מתנגדי האיחוד האירופי לקראת הבחירות בשנה הבאה, כבר מחריף הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, שמבקש להיבחר שנית לנשיאות, את נאומיו חוצבי הלהבות נגד בריסל.

החשש מהידבקות של צרפת, וגם מהידבקות של שאר מדינות האיחוד, הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שנשיא צרפת פרנסואה הולנד נחוש בעמדתו כי בריטניה תהיה חייבת - ובטווח הקצר - לשאת בתוצאות החלטתה, וזאת מכיוון שתוצאות משאל העם עלולות להמריץ מדינות אחרות לפתוח במו"מ עם בריסל על תנאי חברות חדשים.

גרמניה

פקידים גרמנים משוכנעים כי ארצם מסוגלת לעמוד בכל הלם פיננסי שלו היא עשויה להיחשף בשבועות הבאים. כמו כן מביעים פקידים אלה ביטחון כי מגזר העסקים הגרמני יוכל להתמודד עם ההשלכות הפוטנציאליות של הברקזיט על קשרי הסחר המורכבים של גרמניה עם בריטניה, שוק היצוא השלישי בגודלו של גרמניה. אך הזירה הפוליטית היא סיפור אחר - גם מבחינת האיחוד האירופי וגם מבחינת תפקידה של גרמניה באיחוד, עלול הברקזיט לבשר על קשיים שיימשכו שנים.

ברלין חוששת במיוחד מהלוך הרוח האנטי-אירופי במערב אירופה, כולל צרפת והולנד. אינטגרציה בת עשרות שנים עלולה להיות מוטלת על כף המאזניים. פקידים באיחוד האירופי בוחנים תגובות שמטרתן ללכד את 27 מדינות האיחוד הנותרות, ולהפיח בהן מחדש את ההתלהבות לרעיון האיחוד. הביטחון, מדיניות החוץ וביקורת הגבולות נבחנים בזכוכית מגדלת. פקידים מעריכים כי סוגיות אלה עשויות - בנסיבות המתאימות - להכות גלים בקרב ציבור שחושש מג'יהדיסטים ומפליטים.אך ברלין תוהה מי יוכל להוביל את הקמפיין הזה. פוליטיקאים גרמנים שואלים אם בריסל היא אכן המועמדת המתאימה להובלת הקמפיין, בהינתן שרבים מבעלי זכות הבחירה באיחוד האירופי שותפים לתיעוב שחשים הבריטים לביורוקרטיה האירופית. אם בריסל לא תוביל את הקמפיין, חייבות המדינות החברות להוביל אותו בעצמן, ובמקרה כזה גרמניה תהיה חייבת לשחק את התפקיד המרכזי בשל משקלה הפוליטי.

אך יש בעיה. מרקל התמודדה עם ארבעת האתגרים האחרונים - ההלם הפיננסי העולמי, הצלת יוון, הסכסוך באוקראינה ומשבר הפליטים - באמצעות לקיחת ההנהגה לידיים ואילוץ המדינות האחרות ללכת בעקבותיה. התנהלותה עוררה התנגדות עזה: בדרום אירופה בגין צעדי הצנע שכופה גרמניה, וגם בגין הסנקציות על רוסיה, ובמזרח אירופה בגין גל הפליטים.

מרקל הגנה על עצמה באמצעות בני בריתה, אך כעת כשבריטניה עוזבת, התכווצה רשימת השותפות בעלות המשקל הכבד. האיחוד האירופי מאבד אחת משלוש המדינות הגדולות ביותר - מדינה בעלת ניסיון דיפלומטי וצבאי רב שתמכה בהסכמים לקידום כלכלה שמבוססת על כוחות השוק.

אם גרמניה תתחיל כעת לחלק יותר הוראות משעשתה עד כה, היא תהיה חשופה יותר להאשמות שהיא נוטלת לידיה את ההגמוניה. אך אם היא תימנע ממעורבות פעילה מחשש ליצור רושם עוצמתי יתר על המידה, היא עלולה להותיר ריק פוליטי שאותו ימלאו אחרים - בעיקר לאומנים בצרפת ובמדינות אחרות.

 

הולנד

לאחר הברקזיט יבוא ה"הולקזיט", לדברי חירט וילדרס, מנהיג מפלגת הימין האנטי-אירופית PVV, שמובילה בסקרי דעת הקהל בהולנד.

"כל הכבוד לבריטים!" צייץ וילדרס שלשום (ו') בבוקר בתגובה לתוצאות המשאל הבריטי. עכשיו תורנו. הגיע הזמן למשאל עם הולנדי".

לפני משאל העם בבריטניה, השתמש וילדרס בכל העיתונים ורשתות הטלוויזיה כדי לשלוח מסר פשוט: אחרי שהבריטים יביעו את דעתם על האיחוד האירופי, מגיע גם להולנדים להביע את דעתם.

בעקבות הצלחת מחנה הברקזיט בבריטניה, יהפכו דרישותיו של וילדרס לקולניות יותר, בייחוד לקראת הבחירות שייערכו במועד מוקדם בשנה הבאה. "הצבעה עבור PVV היא הצבעה עבור משאל עם על הולקזיט", אמר וילדרס בשבוע שעבר.

מדינות סקנדינביה

דנמרק, פינלנד, איסלנד, נורבגיה ושבדיה שואבות זה זמן רב השראה מבריטניה בכל דבר, החל באיחוד האירופי וענייני סחר וכלה בתרבות ובכדורגל.

סקרי דעת קהל מראים כי שבדיה ודנמרק יהיו בין המדינות שיספקו את הפגיעה הקשה ביותר כתוצאה מהברקזיט. עקב כך, קרוב לוודאי שמדינות אלה יזדרזו להדגיש מחדש את שייכותן לאיחוד האירופי, וכך תעשה גם שכנתן, פינלנד. "אני משער שראש הממשלה ייצא ללא דיחוי בהצהרות כפולות ומכופלות של תמיכה באיחוד האירופי, כדי לצמצם את האיום הנשקף מצד הפופוליסטים", אמר פקיד בכיר בממשלת דנמרק.

מפלגות פופוליסטיות כמו מפלגת העם בדנמרק, והמפלגה הדמוקרטית בשבדיה, ינסו לנצל את הברקזיט לקידום המטרות של עצמן. למרות שסקרי דעת קהל מצביעים על קיומו של רוב מכריע בשבדיה בעד הישארות באיחוד האירופי, ועל קיומו של רוב קטן יותר בדנמרק, מצפים פוליטיקאים בשתי המדינות כי הציבור ישאל מדוע זכו הבריטים במשאל עם אבל השבדים והדנים לא. "זה באמת עלול להיות מצב של תיבת פנדורה", אומר אחד השרים בממשלת פינלנד.

קשה יותר להעריך את תגובת שתי המדינות הסקנדינביות שאינן חברות באיחוד האירופי: נורבגיה ואיסלנד. ממשלת נורבגיה יצאה באזהרה תקיפה לבריטניה שלא ללכת בעקבות נורבגיה ולהצטרף לאזור האירופי הכלכלי (EEA), שמעניק לנורבגיה גישה לשוק היחיד, אך בתמורה לתשלום סכומים גבוהים ולקליטת כל המהגרים מהאיחוד האירופי.

עם זאת, ייתכן שבעקבות הברקזיט, יזכו נורבגיה ואיסלנד בחברה חדשה ובעלת משקל רב ב-EEA. אפשרות זו משעשעת את אחד השרים בממשלת נורבגיה: "זה מוזר כשאני - שמייצג מדינה בעלת אוכלוסיה של 5 מיליון - צריך לנהל מו"מ עם קולגה מליכטנשטיין (החברה השלישית ב-EEA). אז תדמיינו לעצמכם איך תרגיש בריטניה אם היא תצטרך לעשות דבר כזה?"