פרופ' אשר בלס: ההפקדות לכל ילד - מפלה את משרתי החובה

ההחלטה להקים מנגנון חיסכון לכל ילד, להפקיד עבורו 50 שקלים בחודש עד גיל 18 ואחרי כן להוסיף הפקדות נוספות - היא החלטה פוליטית, שמפלה לרעה את משרתי השירות הצבאי וכלל לא בטוח שתשנה במשהו את רמת העוני. כך עולה מדבריו של פרופ' אשר בלס, בעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל והיום בעליה של חברת הייעוץ הכלכלי ERCG.

"במהות העניין, מדובר בהענקת 'מענק שחרור' גם לציבורים שאינם משרתים בצבא, שלא עוצרים את התקדמותם ל-3 שנים, שמנצלים את השנים ללימודים ובניית קריירה, שלא נותנים את חלקם למאמץ. ואת זה עושים האוצר והממשלה תחת אמירה שזה כביכול מה שיפתור את בעיית העוני, יעניק הזדמנות שווה לצעירים מכל שכבות העם ואפשרות לצאת לחיים עם מקפצה של חיסכון התחלתי", אומר בלס.

"העניין התחיל באמירה שיש לתת למי שיוצא לדרך סוג של חיסכון כספי מקדמי. הייתי יכול לקבל את זה בהערכה אם היו מחליטים לתת מענק שחרור גדול יותר למשוחררי צה"ל. או אם היו אומרים: במקום מענק עבור 3 שנים בשירות המדינה, אנחנו, בכסף הציבורי הזה, ניתן לבנים ולבנות, לוחמים, תומכי לחימה והמקצועות האחרים, משכורת חודשית סבירה, כדי לפצות במשהו עבור 3 השנים בהן עצרו את חייהם, את הלימודים, את הקריירה, התוכניות והתגייסו לשירות העם והצבא, כאות והערכה וכדי שיוכלו להתחיל את חייהם עם איזשהו בסיס.

"במקום זאת, המשרתים ימשיכו לקבל משכורת רעב, פחות מרבע משכר מינימום, והאחרים, שלמדו, נסעו, בילו או עבדו והשתכרו בשנים האלה - יקבלו מענק שהצטבר עבורם. זה בלתי סביר.

"נכון שהצעירים המסיימים את שירותם הצבאי יקבלו גם הם את המענק הזה - אבל המשמעות הציבורית, הכספית והאישית עבור אותו חייל פוחתת. המדינה לא מעדיפה אותם על פני אלה שמסיבות שונות בוחרים לא לשרת ולא לתת את חלקם למאמץ.

"התמונה עוד יותר בעייתית ופוגענית ביחס לחיילים הבודדים, אלה שלא גדלו כאן והם עולים לארץ במטרה לתת את חלקם בשירות הצבאי - הם, שעושים מעל ומעבר, בכלל לא ייהנו מהמענק שאנחנו, הציבור, מממן. זו אפליה ברורה לרעה, וכלל לא ברור איזו השפעה תהיה לזה עליהם ועל כל הגל הזה של צעירים שעוזבים משפחות וסדר חיים נוח בחו"ל ובאים להיות אצלנו חיילים בודדים רק כדי לשרת את המדינה".

- האם תהיה לחיסכון הזה השפעה על רמת העוני של המשפחה, של הצעיר והצעירה שמתחילים את השלב הבא בחייהם?

בלס: "קודם כל, ההטבה המפוקפקת הזו תבוא לידי ביטוי רק בעוד שנים רבות, מי שיגיע למלוא החיסכון המדובר - אפילו עוד לא נולד, שכן התכנון מדבר על התחלה בינואר 2017. גם אז, אני בכלל לא בטוח מה זה יעשה לעוני או למדידת העוני, האם כאשר המדינה תבצע את מדידת העוני - היא תיקח בחשבון את החיסכון הזה?"

- אז מה עשינו? למה הציבור הולך לממן את ההטבה הזאת ב-2.7 מיליארד שקל בשנה?

"התוכנית בהחלט לא טובה, אבל היא מאפשרת לגזור קופון פוליטי גדול בהצגה של מדיניות 'חברתית', של ממשלה חברתית. בפועל, זהו צעד נוסף במדיניות בה נותנים משהו למישהו שבכלל איננו אמור לקבל את זה".