המועצה לכלכלה צפויה לתמוך בהגדלת הגירעון ל-2.75%

ראש אגף המחקר: "אם נצטרך לבחור בין העלאת מסים, הקטנת ההוצאה הממשלתית והגדלת הגירעון, כנראה שיש מקום מסוים להגדיל את הגירעון"

בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן - הארץ
בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן - הארץ

המועצה הלאומית לכלכלה צפויה לתמוך בהגדלת יעד הגירעון התקציבי לשנים 2017-18- מ-2.5% ל-2.75% ואולי אף מעבר לכך. ד"ר שמואל אברמזון, ראש אגף מחקר במועצה הלאומית לכלכלה, אמר אתמול בכנס במכון ון ליר, "אם אנחנו נצטרך לבחור בין העלאת מסים, הקטנת ההוצאה הממשלתית והגדלה של הגירעון, כנראה שיש מקום מסוים להגדיל את הגירעון - אני אומר את זה בזהירות ואנחנו לא מדברים על הגדלה גדולה אבל זה לא משהו שנכון לפסול אותו. בבחירה שבין העלאת מסים והגדלת הגירעון עדיף לא להעלות מסים מהלך שבפוגע בטווח הקצר בצמיחה ולכן (הגדלת הגירעון) זו האפשרות ששווה לעשות אותה".

אברמזון הגיב לנייר עמדה שפרסמו כלכלני מכון ון ליר, שכלל הצעה להעלות את יעד הגירעון התקציבי ל-2017-18 ל-2.75% ואמר כי "המספרים שעולים בדיונים הם פחות או יותר המספרים שאתם דיברתם עליהם פה, אלה) מספרים שבהחלט נראים לנו ואפשר בהחלט לדבר עליהם". עמדת המועצה הלאומית לכלכלה עשויה להטות את הכף בדיוני התקציב נגד עמדת אגף התקציבים, שהציע את יעד הגירעון של 2.5% בהתאם למתווה. ההחלטה הסופית על יעד הגירעון צפויה להתקבל בשבועיים הקרובים, אם כי נראה שבממשלה לא ממהרים להתקדם בדיוני התקציב.

אחד המשתתפים הקבועים בדיונים אלה העיר השבוע בציניות כי "לאף אחד אין זמן לתקציב כי כולם צופים ביורו" (אליפות אירופה בכדורגל לנבחרות). חודשיים חלפו מאז הדיון הראשון שנערך אצל ראש הממשלה שבו הוצגה המסגרת לתקציב המדינה לשנים 2017-2018 וטרם נערך דיון שני. בדיון הראשון התגלעה מחלוקת בין החשבת הכללית ואגף התקציבים: החשכ"לית העריכה שניתן להגדיל את הגירעון עד ל-2.8% מבלי לעצור את תהליך ירידת יחס החוב הממשלתי לתוצר.

כלכלני מכון ון ליר מציעים לממשלה להשקיע עוד 10 מיליארד שקל בתוכניות חיוניות למשק בבריאות, ברווחה ובתעסוקה ולממן את התוספת באמצעות הגדלת הגירעון, הטלת מס עיזבון על ירושות גדולות, צמצום הפטור ממס לקרנות השתלמות והעלאת שיעורי מס ההכנסה ומס חברות.

פרופ' אביה ספיבק, אחד הכלכלנים שניסחו את נייר העמדה של ון ליר, טען בכנס כי הפוליטיקאים הישראלים אינם צריכים לחשוש מהעלאות מסים. לדבריו ההתנגדות הציבורית הגדולה להעלאות מסים היא במדינות שבהן קיימת בחוק חובת הגשת דוחות שנתיים למס הכנסה. בישראל, לעומת זאת, אמר ספיבק, אין למרבית האזרחים מושג כמה מס הכנסה הם משלמים ומשום כך העלאת המס לא תעורר התנגדות בעוצמה גדולה.

פרופ' לאה אחדות העריכה כי ההתנגדות הציבורית להעלאת מסים תפחת אם יוסבר לציבור שהתמורה תשמש למטרות אזרחיות חשובות.

לעומתם אמר אברמזון כי "הנושא של העלאת מסים הוא לא משהו שאנחנו רוצים ללכת עליו, גם הדרג המקצועי וגם הדרג הפוליטי". לגבי מס עיזבון אמר אברמזון כי "אין לנו עמדה רשמית אני רק יכול להגיד שהנושא עלה בוועדת טרכטנברג, בחנו את הנושא והחליטו שהתועלת של מהלך כזה נמוכה מהעלות. צריך גם להגיד שלא מעט מדינות עזבו את מס העיזבון, ובהן נורווגיה ושבדיה - זה מס שלא ברור שבאמת משיג את מה שהיינו רוצים שישיג. יש כמה רעיונות שאולי יכולים להיות אלטרנטיבה".

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, יעל מבורך, אמרה כי "יש דברים שהייתי עושה לפני העלאת מסים כמו ביטול של פטורים - מהלך שהפגיעה שלו בצמיחה יותר נמוכה מהעלאת שיעורי המס".

ד"ר עדי ברנדר מחטיבת המחקר של בנק ישראל אמר כי "יש מקום להעלאת הוצאות הממשלה אבל לא ברור שהציבור בישראל רוצה את זה. תפקידנו להציב את האלטרנטיבות, היתרונות והחסרונות שעומדים בפני כל החלטה. הצבענו על זה שיש הוצאות ציבוריות מסוימות שנמצאות היום בחסר ובהחלט יכולות לתרום אבל מישהו צריך להוציא את הכסף מהכיס שלו ולשלם את המיסים והאנשים האלה בוחרים את הנציגים שלהם - וזו החלטה שלהם".