הוועדה ליציבות פיננסית: פלוג תקבל שני קולות בהצבעה

הוועדה ליציבות פיננסית מתחילה לקרום עור וגידים. באחרונה הוכן תזכיר חוק להקמתה של הוועדה, שמטרתה לתאם בין רשויות הפיקוח הפיננסיות ולהביא לשיתוף פעולה ביניהם.

גיבוש תזכיר החוק התעכב במשך ארבע שנים. העיכוב להקמת הוועדה נבע בעיקר בשל מחלוקות בין בנק ישראל למשרד האוצר, ובראשן בשאלה מי יעמוד בראש הוועדה - נגיד בנק ישראל או שר האוצר. בסופו של דבר בנק ישראל ניצח, והוחלט כי נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, תעמוד בראש הוועדה. כוחה של הנגידה הוא לא רק מעצם היותה העומדת בראש הוועדה, אלא יתבטא בכך שבהצבעות השונות יהיו לה שני קולות, ובמצבים של תיקו אף יינתן לה קול נוסף להכרעה.

הוועדה תורכב מתשעה חברים - הנגיד ונציג נוסף של בנק ישראל, החשב הכללי במשרד האוצר, שגם ימונה לסגן יו"ר הוועדה. עוד יהיו בוועדה חבר נוסף, שימנה שר האוצר מבין חברי הנהלת האוצר. בנוסף יהיו חברים הרגולטורים העומדים בראש כל אחת מרשויות הפיקוח הפיננסיות: המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח ושוק ההון באוצר, יו"ר רשות ני"ע, המפקח על נותני שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים במשרד האוצר והמפקח על מערכות תשלומים. הוועדה תתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה, כאשר הנגיד יקבע את מועדי המפגש, וכן ניתן יהיה לכנס ישיבות מיוחדות לבקשת חברי הוועדה.

הוועדה תקבל את כל המידע

רשויות הפיקוח הפיננסיות ימסרו לוועדה את כל המידע הנדרש להשגת מטרותיה ולביצוע תפקידיה, וישיבותיה של הוועדה וכל מידע המועבר לה לצורך דיוניה - יהיו חסויים.

עיקר המידע שיועבר לוועדה יהיה מידע מצרפי, שאינו מאפשר זיהוי של גוף פיננסי או אדם מסוים. עם זאת, הוועדה רשאית לדרוש כי יועבר לה מידע פרטני אם תחשוב שיש למידע זה חשיבות מערכתית. נציין כי כאשר נדרש מידע פרטני כאמור, לא יידעו על כך את הגוף הפיננסי או האדם שאליו מתייחס המידע על העברת המידע.

מתזכיר החוק עולה כי תפקידיה של הוועדה יהיו: לקדם חילופי מידע בין רשויות הפיקוח הפיננסיות, בכדי להגדיר, לזהות ולהיערך לסיכונים מערכתיים. כמו כן הוועדה תיזום בדיקות של רשויות הפיקוח הפיננסיות לגבי סיכונים וחשיפות לשם זיהוי סיכונים מערכתיים והערכתם, ולקדם תיאום ושיתוף פעולה בין רשויות הפיקוח הפיננסיות.

הוועדה תצטרך להתריע אם תמצא שקיים סיכון מערכתי משמעותי, להמליץ על צעדים למניעה או להפחתה ולעקוב אחר הפעולות שננקטו בעקבות ההתרעות ואחר יישום ההמלצות.

הוועדה גם תדווח לראש הממשלה ולשר האוצר אם תמצא כי קיים חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה ושעלול להיווצר צורך בשימוש בכספי הציבור לטיפול בכך.בתזכיר החוק מדגישים כי הוועדה לא תפגע בסמכויות ובטריטוריה של כל אחד מהרגולטורים, ועיקר מטרתה הוא ליצור מנגנון של תיאום והחלפת מידע.

"אין בתפקידי הוועדה וסמכויותיה כדי לגרוע מהסמכויות של כל רשות פיקוח פיננסית ושל מייצב, וכל אחד מהם מוסמך להחליט באופן עצמאי על נקיטת צעדים בתחום שבאחריותו", נכתב בתזכיר החוק. עם זאת, קיימת אפשרות שבה תכפה הוועדה על אחד הרגולטורים לפעול. לפי תזכיר החוק, הוועדה יכולה להמליץ על צעדים למניעה או הפחתה של סיכון פיננסי.

לקחים מ-2008

"במידה והרגולטור יסרב לנקוט צעדים עליהם ממליצה הוועדה, או יסרב לפרסם המלצה לציבור, הוא יצטרך להסביר לה מדוע הוא מסרב. אם עדיין תהיה מחלוקת בין הצדדים בנושא - ניתן יהיה לכפות זאת על הרגולטור ברוב של 80% מחברי הוועדה.

ההחלטה להקים ועדה ליציבות פיננסית נמצאת באוויר מזה כארבע שנים, מאז שקרן המטבע העולמית המליצה בדוח של על להערכת היציבות הפיננסית במדינות החברות בה לייצר בישראל תשתית להבטחת היציבות הפיננסית. במסגרת תשתית זו, המליצה קרן המטבע למסד את התיאום וחילופי המידע בין הרגולטורים הפיננסים.

"בעקבות המשבר הפיננסי העולמי מ-2008 גברה בעולם ההכרה בכך שלצורך הבטחת היציבות הפיננסית המערכתית אין די בהבטחת יציבותו של מוסד פיננסי מסוים בפני עצמו או של כל רכיב במערכת הפיננסית בנפרד", נכתב בתזכיר החוק בנימוק להחלטה להקים ועדה ליציבות פיננסית.

עוד נכתב: "נדרשת ראייה אינטגרטיבית של כלל המערכת הפיננסית, הכוללת מאמץ לזהות סיכונים המתפתחים בה על פני זמן ואת סיכוני ההדבקה לרוחבה, ולהגיב עליהם מבעוד מועד. לשם כך נדרשת רמת תיאום גבוהה ושיתוף פעולה בין כל הרשויות להן תפקיד חיוני בשמירה על היציבות הפיננסית", הוסבר תזכיר החוק את ההחלטה להקים את הוועדה".

נזכיר כי המשבר הפיננסי של שנת 2008 החל עם נפילת ליהמן ברדרס, אך בשל הקשרים ההדוקים בין המוסדות הפיננסים היה לו אפקט של כדור שלג, שגרם לנפילה של עוד גופים פיננסים.

עיקרי החוק להקמת הוועדה ליציבות פיננסית:

בראשות הוועדה יעמוד נגיד בנק ישראל, והיא תכלול עוד 8 נציגים בראשם הרגולטורים הפיננסים

לנגיד יהיו שני קולות בהצבעה, ובנוסף במקרה של שיוויון, יהיה לו קול נוסף ומכריע

הוועדה תעסוק בעיקר בחילופי מידע לצורך זיהוי והיערכות לסיכונים מערכתיים

הוועדה תתכנס לפחות 4 פעמים בשנה, ודיוניה יישארו חסויים

בוועדה יוצגו בעיקר נתונים מצרפיים, אך במידת הצורך יוצג גם מצבו של גוף או אדם ספציפיים, וזאת מבלי ליידע אותו

הוועדה יכולה לגבש המלצות לנקיטת צעדים או פרסום אזהרה לציבור, ובמידת הצורך לכפות על רגולטור לעשות אותם ברוב של 80% מחברי הועדה