מסקנות ועדת שטרום: ישראכרט ולאומי קארד יימכרו תוך 3 שנים

באוצר מכחישים כי ההמלצות הסופיות פורסמו בתגובה לדוח קרן המטבע המזהיר מפגיעה ביציבות המערכת הפיננסית ■ דעת מיעוט מתנגדת להשארת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי בבנק ישראל ■ הלוואות מחברות כרטיסי אשראי – יתרונות וחסרונות

שטרום, כחלון ופלוג / צילום: אוריה תדמור
שטרום, כחלון ופלוג / צילום: אוריה תדמור

סאגת ועדת שטרום הנמשכת זה יותר משנה הגיעה לשיאה ב-24 השעות האחרונות. שעות ספורות לאחר שפורסם דוח של קרן המטבע הבינלאומית המבקר בחריפות את עבודת ומסקנות הועדה, פרסם משרד האוצר את ההמלצות הסופיות של ועדת שטרום ובמקביל לו כבר פרסם תזכיר חוק הפתוח להערות הציבור.

נזכיר כי אתמול אחר הצהריים פרסמה קרן המטבע הבינלאומית דוח ביקורת שכלל התייחסות נרחבת למסקנות ועדת שטרום, והתריע כי הן עלולות לזעזע את המערכת הפיננסית, וכי הן מנוגדות למסקנות המשבר הפיננסי העולמי ב-2008.

לקראת חצות, פרסם משרד האוצר את תזכיר החוק ליישום מסקנות ועדת שטרום, ובבוקר פרסם את המסקנות הסופיות של הועדה. באוצר הדפו היום את הטענה שפרסום תזכיר החוק ליישום המלצות וועדת שטרום בא כ"תגובה היסטרית" על הביקורת הקשה שנמתחה על המלצות הוועדה בדוח קרן המטבע הבינלאומית שפורסם אתמול.

מאחורי הטענה הזו עומדת הפתעה כפולה: של האוצר מפרסום דוח קרן המטבע ושל הבנקים מפרסום תזכיר החוק. באוצר טוענים כי דוח קרן המטבע הרבה פחות בעייתי מכפי שהוצג, משום שהוא מתייחס להמלצות הביניים ושל הוועדה ולא להמלצותיה הסופיות שלתוכן הוכנסו שינויים בעקבות הביקורת.

באוצר גם מסבירים כי מועד הפצת התזכיר הוכתב על ידי החובה להפיץ תזכיר חוק לעיון הגורמים הרלבנטיים 21 יום לפני אישורו בממשלה. אלמלא הופץ התזכיר אתמול לא היו מספיקים באוצר להביא את החוק לאישור הכנסת במושב הקיץ המסתיים בתחילת אוגוסט והיו נאלצים לדחות את אישורו לסוף השנה.

באוצר אומרים כי התכנון המקורי היה להפיץ את התזכיר כבר אתמול בבוקר אולם הערות של משפטנים עיכבו את ההפצה במספר שעות. תוך כדי ההמתנה למתן אור ירוק להפצת התזכיר פורסמה קרן המטבע הבינלאומית דוח בדיקה מיוחד בנושא מצב המערכת הבנקאית בישראל שהוכן בהזמנת בנק ישראל. גורמים באוצר הופתעו מפרסום דוח הקרן, וחשדו כי מדובר במהלך מתוכנן המיועד להביא לעיכוב הפצת התזכיר.

בכל אופן, נראה כי גם ההמלצות הסופיות של ועדת שטרום עדיין לא כוללות את מלוא המתווה לשינויים הצפויים במערכת הפיננסית. במסגרת הדוח הוחלט כי יקומו לא פחות מחמישה צוותי עבודה לטיפול ביישום הנושאים השונים ביניהם צוות לטיפול בנושא ביטוח פקדונות, בחינת מבנה הבעלות בחברת שב"א והסדרת אמצעי התשלום.

בנוסף הוחלט כי תקום ועדת יישום שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד האוצר ויהיו חברים בה, בין היתר, הרגולטורים הפיננסיים הרלוונטיים. תפקידי ועדת היישום יהיו לערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק הבנקאות ולהמליץ על צעדים נדרשים להגברתה. ועדת היישום תגיש לממשלה ולכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על עבודתה והמלצותיה.

"הגברת התחרות בין נותני שירותים פיננסיים בנקאיים וחוץ בנקאיים, ללא צורך בהעברת חשבון הבנק עומדת בלב הרפורמה. המטרה היא ליצור שוק יעיל יותר, לצמצם עלויות למשק, לפשט את התחרות עבור הצרכן הישראלי ולגוון את מקורות האשראי והשירותים הפיננסיים המוצעים לצרכן, באופן שיוכל להפחית את עלויותיו", נכתב במסמך ההמלצות הסופיות.

הנושא המרכזי בו עוסקת הוועדה הוא הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים - ועדת שטרום ממליצה כי בנק הפועלים ולאומי ימכרו את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם - ישראכרט ולאומי קארד בתוך 3 שנים, זאת בעוד בדוח הביניים ניתנו להם שנתיים למכירה. בנקים וגופים מוסדיים המנהלים נכסים של מעל ל-100 מיליארד שקל לא יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי.

בנוסף, אם הבנקים יחליטו למכור את המניות באמצעות הנפקתן בבורסה, תינתן להם הקלה: הם יוכלו להחזיק בחברת כרטיסי האשראי למשך שנה נוספת עד למכירת יתר המניות (בתנאי שימכרו תוך 3 שנים 60% מהמניות). מדובר בהטבה שמטרתה לעודד את הבנקים למכור את המניות בבורסה ולפזר את השליטה בחברת כרטיסי האשראי, אך סיכוי נמוך שבבנקים יבחרו בכך מכיוון ששאר המגבלות בהנפקת כרטיסים חלות עליהם קודם לכן, וכן בפיזור המניות בבורסה הם יאבדו את פרמיית השליטה לעומת מכירת החברה לגורם אחד.

עוד הוחלט כי תהיה תקופת ביניים מיום תחילת החוק ועד למכירת חברות כרטיסי האשראי, בה יחולו על הבנקים המגבלות הבאות: ייאסר על הבנקים לקצר מועדי תוקף הכרטיסים, לא יתבצע שינוי במסגרות הקיימות וחברות כרטיסי האשראי יוכלו להציע לכל לקוחותיהם כרטיסים חוץ בנקאיים.כמו כן תוך שנה מכניסת החוק לתוקפו, יחויב כל בנק לעבוד עם יותר מחברת כרטיסי אשראי אחת, ובתוך שנתיים נתח השוק של חברת כרטיסי האשראי בכל בנק יעמוד על עד 40% מהכרטיסים החדשים. הבנקים גם יצמצמו את מסגרות האשראי שהם מעניקים ללקוחות בתוך שנתיים ל-50%.

בתחום הסליקה נקבע כי בנק ישראל יפרסם בתוך 3 חודשים תנאים מקלים לקבלת רישיון סולק, וכן יסדיר את מעמד הסולק המתארח, העובד על תשתיות של סולקים קיימים. בנוסף ממליצה הוועדה להפחית את גובה העמלה הצולבת (עמלה המהווה את מחיר הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי עסק), אולם הוועדה אינה קובעת את גובה העמלה - סמכות זו הועברה לבנק ישראל מידי רשות ההגבלים העסקיים באחרונה.

הוועדה גם מציעה לנתק את הבעלות על חברת שב"א מהבנקים בתוך שנה וחצי. נזכיר כי חברת שב"א אחראית למעשה על מתג ה-ATM ובאמצעותה מתבצעת בפועל סליקת התשלומים. שב"א נשלטת כיום על ידי הבנקים, והוועדה מציעה כי החזקותיהם של הבנקים יירדו ל-10% לכל בנק, כאשר יתרת המניות תעבור תהליך הרדמה, וכן ממליצה הוועדה להפריד בין החברות הבנות של שב"א: ATM ואשראית. הוועדה גם מבקשת לעודד את המשקיעים המוסדיים להיכנס לפעילות בתחום האשראי הקמעונאי, ולכן מציעה להסיר חסמים. ראשית היא מציעה כי גוף מוסדי שירצה להיכנס לפעילות בתחום האשראי הקמעונאי יציג את מודל הפעילות למשרד האוצר, ולאחר שיקבל אישור יוכל להתחיל לפעול מבלי שהלוואות אלו יוגדרו כהלוואות לא מדורגות. כך תוסר המגבלה של מתן הלוואות שכאלה להיקף של עד 3% מכספי העמיתים או הנוסטרו. כמו כן הדרישה להעמדת בטוחה כנגד הספקת הלוואות שאינן מדורגות תבוטל.

בנוסף הסדרת הפיקוח על חברות האשראי החוץ בנקאי וביניהם גם מיזמי הטכנולוגיה P2P תוסדר בתוך שנה. לאחר הסדרה זו, יקושרו החברות האלה למערכת התשלומים ולמערכות אחרות - בגישה פתוחה ושווה.

בנוסף, כפי שהוצג לממשלה לפני חודש, יינתנו הקלות לגופים חדשים שירצו לקום כגון רכישת שירותי מחשוב משותפים מגוף אחד, והקלה בדרישות הלימות ההון.

תחום נוסף שהוועדה ממליצה לטפל בו הוא בנושא התשלומים, וביכולת הלקוח לנהל בו זמנית את חשבונותיו השונים יחד כחלק מסך פעילותו בבנק. הוועדה ממליצה על הסדרת מכלול שירותי התשלום שתתבסס על הסדרה בינלאומית בהתאם לעקרונות ה-PSD באירופה.

הדוח הסופי של הוועדה אמור להתפרסם בעוד שבועיים ובשלב זה לא ברור אם תיכלל בו חוות דעת מיעוט שכתבו חברי הוועדה מטעם אגף התקציבים באוצר, רשות ההגבלים העסקיים ונציג הציבור פרופ' אבי בן-בסט. הנציגים, שהובילו בתוך הוועדה את המאבק להוצאת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מידי בנק ישראל מעלים בחוות דעת המיעוט שאלות לגבי הפשרה בין שר האוצר משה כחלון לנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג שהביאה להשארת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי בידי המפקחת על הבנקים בתמורה להסכמת הנגידה למספר ויתורים ובראשם שורת הגנות הינוקא שהובטחו לבנקים חדשים.

עיקרי המלצות ועדת שטרום:

ישראכרט ולאומי קארד יימכרו תוך 3 שנים

כאל תישאר בשליטת הבנקים וסוגיית הבעלות תיבחן בעוד 4 שנים

בנקים שימכרו את מניותיהם בחברת כרטיסי האשראי בבורסה יוכלו להשלים את המכירה תוך 4 שנים

מיום כניסת מסקנות שטרום לתוקפן, ייאסר על הבנקים לשנות תנאים בכרטיסי האשראי הקיימים

שנה לאחר כניסת המסקנות לתוקף, יהיה על הבנק לעבוד עם יותר מחברת כרטיסי אשראי אחת, ותוך שנתיים נתח ההחברה הגדולה ביותר יעמוד על 40% לכל היותר

הבנקים יצטרכו לצמצם ב-50% את מסגרות האשראי בכרטיסים ללקוחות

הבנקים יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי תחת מגבלות ותוך מתן עדיפות לחברות כרטיסי האשראי

הבנקים יירדו בתוך שנה וחצי בהחזקותיהם בחברת שב"א ל-10% לכל היותר לכל בנק

בנק ישראל יפרסם תוך 3 חודשים תנאים מקילים לקבלת רישיון סולק

תוך שנה יוסדר הפיקוח על חברות האשראי החוץ בנקאי וביניהם מיזמי ה-P2P להלוואות ישירות