פסיקת בג"ץ אינה ישימה

לפיכך, ככל שבית המשפט העליון סבור כי יש לאכוף את האיסור על גביית מחיר מופרז, הרי שעליו לקבוע פרמטרים ישימים וברורים לכך. בהקשר זה נציין שגם רשויות ההגבלים ובתי המשפט בעולם לא הצליחו עד כה לעמוד באתגר. בינתיים, שליחת רשות ההגבלים למערכה ללא כלים מתאימים, לא תוכל להניב את התוצאות המקוות, ותוביל להקצאה בלתי יעילה של משאביה המוגבלים

בחודש שעבר (9 ביוני) קבע בג"ץ כי על רשות ההגבלים העסקיים להמשיך לאכוף את מדיניות "המחיר המופרז"; והורה לרשות ולממונה עליה, עו"ד מיכל הלפרין, להטיל קנסות על מונופולים שיגבו מחירים מופרזים. זאת, עד לדיון בעתירה שהוגשה נגד עיסוקה של הממונה על ההגבלים בנושא, בשל ניגוד עניינים שהיא לכאורה מצויה בו. בג"ץ גם מתח ביקורת על החלטת הלפרין, שלא לאכוף את איסור "המחיר המופרז" עד תום השימוע הציבורי בנושא. ההחלטה ניתנה במסגרת עתירה לבג"ץ - לבטל את החלטת הממונה "לבחון מחדש" את המדיניות בעניין מונופולים.

בעקבות הוראת בג"ץ לרשות ההגבלים להמשיך ולפעול לאכיפת האיסור על מונופולים לגבות מחיר מופרז, חידשה רשות ההגבלים את הליכי הבדיקה מול חברת יוניליוור, בנוגע למחיר המרגרינה מתוצרתה.

החלטתה של רשות ההגבלים שלא לאכוף את האיסור התבססה על ההבנה שאיסור זה, בהנחה שהוא רצוי (ועל כך ישנה מחלוקת ערה), איננו ניתן לאכיפה מבחינה פרקטית, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן.

להמחשה נציג לדוגמה את הפרמטרים שתצטרך רשות ההגבלים לבסס בהקשר לבדיקת מחיר המרגרינה. בשלב הראשון, רשות ההגבלים תידרש להוכיח כי מחיר המרגרינה גבוה במידה ניכרת מעלויות הייצור שלה. מטלה זו אינה פשוטה כלל ועיקר. כך למשל, נניח שיוניליוור מוציאה סכום מסוים לצורך קירור המפעל שבו פועל פס הייצור של המרגרינה. לכאורה, ברור כי הוצאות הקירור מהוות חלק מעלויות הייצור של המרגרינה, אך כיצד יש להקצות עלויות אלה, אם במפעל פועלים פסי ייצור של מוצרים נוספים? שאלה זו רלבנטית בעצם לכל עלות שבה נושאת יוניליוור הקשורה לייצור המרגרינה, אך גם לייצור מוצרים אחרים, ועלויות אלו הן רבות.

גם אם נניח שרשות ההגבלים תצליח לקבוע מהי עלות ייצור המרגרינה, עדיין יהיה עליה להוכיח כי מחיר המרגרינה מופרז לעומת לעלויות הייצור שלה. ובכן מהו מחיר מופרז? האם מחיר המניב רווח של 20% הוא מופרז? ואולי רק רווח הגבוה מ-30%? כיצד נדע?

לרשות ההגבלים אין כלים שיאפשרו לה למצוא את התשובה לשאלה זו. וגם בתי המשפט, ובכלל זה בג"ץ בהחלטתו, לא נתנו מענה לשאלה זו.

לפיכך, ככל שבית המשפט העליון סבור כי יש לאכוף את האיסור על גביית מחיר מופרז, הרי שעליו לקבוע פרמטרים ישימים וברורים לכך. בהקשר זה נציין שגם רשויות ההגבלים ובתי המשפט בעולם לא הצליחו עד כה לעמוד באתגר. בינתיים, שליחת רשות ההגבלים למערכה ללא כלים מתאימים, לא תוכל להניב את התוצאות המקוות, ותוביל להקצאה בלתי יעילה של משאביה המוגבלים.

עו"ד אייל שגיא, שותף במשרד עוה"ד AYR עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ; עו"ד ד"ר גיא שגיא, יועץ בכיר במשרד AYR ומרצה במכללת נתניה