הערכות: ההתחייבות לפנסיה התקציבית מגרדת את הטריליון שקל

שימו לב לקצפת: מערכת המשפט עם פנסיה חציונית של 40 אלף שקל (!) בגיל פרישה ממוצע של 64 או נבחרי ציבור שפורשים בגיל 53 עם פנסיה חציונית של כ-19 אלף שקל ■ פרשנות

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: יחצ
מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: יחצ

1. האם יש פרט חדש כלשהו בפרק הנרחב מאוד שמקדיש הדוח הכספי של הממשלה לפנסיה התקציבית? לכאורה, אין חדש: אותה התחייבות כמו בשנה שעברה, שמגיעה למספר המפלצתי של כ-750 מיליארד שקל - התחייבות הנפרשת על פני עשרות שנים. אבל במבט מעמיק יותר, יש בכל זאת כמה פרטים חדשים ומעניינים מאוד.

"גלובס", כזכור, פרסם עשרות רבות של כתבות על פצצת הפנסיה התקציבית וחשף חלק נכבד מהשלכותיה, את ההיבטים המשקיים שלה ואת המספרים שמאחוריה, וודאי עוד נכתוב על כך. סדרת הכתבות שפרסמנו אף אילצה את האוצר לפרסם באופן מסודר, זו השנה השלישית ברציפות (וזה ייאמר בהחלט לזכותה של החשכ"לית מיכל עבאדי בויאנג'ו), פרטים על גבי פרטים על גובה הפנסיה התקציבית לפי סקטורים - ממערכת הביטחון, דרך מערכת המשפט ועובדי ההוראה ועד שרים וחברי כנסת ועוד ועוד. החשכ"לית מפרסמת גם את רשימת 20 מקבלי הפנסיה התקציבית הגבוהה ביותר בכל סקטור, וכך אפשר ללמוד על מעושרי אותה פנסיה, אלו שמקבלים פנסיות בלתי נתפסות של 50-90 אלף שקל מדי חודש (!) מהמדינה, אלו שחבילת הפנסיה שלהם עולה למדינה יותר מ-10 מיליון שקל. "גלובס" מפרסם היום את המספרים הכמעט המלאים, אבל מי שרוצה ללמוד יותר על ממדי הפנסיה התקציבית מוזמן לפתוח את הדוח באתר האוצר, לקרוא בפרק על הפנסיה ולנסות לא לצאת מהכלים בעקבות זאת.

והנה עוד נתון לתשומת לבכם: היום עולה הפנסיה התקציבית כ-20 מיליארד שקל מדי שנה, כסף שנלקח כמובן מתקציב המדינה. בשיאה, בשנת 2039, היא תגיע לכ-38 מיליארד שקל, הרבה יותר גבוה מההערכות לפני שנה.

loading

2. אז מה בכל זאת חדש? ובכן, ההודאה הרשמית בכך שהמספר שמפורסם מדי שנה אינו המספר הנכון. כלומר, ה-750 מיליארד שקל אינם כוללים את פנסיית הגישור המפורסמת במערכת הביטחון. כזכור, זו למעשה פנסיה תקציבית בתחפושת שהחליפה את הסדרי הפנסיה הישנים בצבא, אבל למעשה המשיכו אותם כמעט כסדרם, תחת שם חדש. בדוח נכתב במפורש שבעקרונות הסיכום על תקציב הביטחון נקבעו כללים חדשים לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע בפנסיה צוברת, לרבות הכלל שקצבת פנסיית הגישור לא תעלה על קצבת הפנסיה התקציבית הרעיונית של משרתי הקבע. כמו כן, נקבעו שינויים בפרופיל השירות בצה"ל המשליכים על התפתחות השכר. כיוון שלוח השכר הצפוי בעקבות הסיכום לא התקבל מצה"ל, לא הייתה אפשרות לחשב נתונים מהימנים אודות האקטואריה של פנסיית הגישור בצה"ל. השורה התחתונה: לא התקבלו נתונים מהצבא, לא חושבה ההתחייבות על פנסיית הגישור, ולהערכתנו הדי גסה, יחד עם פנסיית הגישור, ההתחייבות בהחלט מגרדת את הטריליון שקל.

3. ועוד דבר חדש נכלל היום בדוחות: נתוני הטבלה המצורפת וטבלה נוספת שנסביר שאינה מובאת כאן אך נסביר אותה. הטבלה שאינה מופיעה כאן מראה את שיעורי הצבירה של הפנסיה התקציבית בשנה, שהיא בדרך כלל 2% בשירות המדינה, או עד 7% לשופטים, כפי שחשפנו פה בעבר - ועד מקסימום של 70% בכל הגופים. מי מחליט על תוספת אחוזים לקצבה או דרגה אישית בפרישה, אחד ה"משחקים" הפופולריים ביציאה לפנסיה בשירות המדינה, במיוחד אצל הבכירים? בדרך כלל, ברוב הגופים, הדבר נעשה בהתאם לתקשי"ר (שאותו היו לפעמים עוקפים בקומבינות) ובאישור נציבות המדינה ואגף החשב הכללי, לבד משלושה גופים: גופי ביטחון, צה"ל ומשטרה ושב"ס. בגופי הביטחון קיים נוהל פנימי לתוספת אחוזית, בצה"ל זה נעשה על פי החלטת רמטכ"ל, ובמשטרה ובשב"ס על פי פקודת המשטרה. כלומר, בשלושת הגופים הללו מי שקובע את התוספת האחוזית לקצבה או אפילו את דרגת הפרישה הם הגופים עצמם! בלי בקרה, בלי שקיפות ועם החלטות שעולות מיליארדים.

קיראו עוד ב"גלובס"


4. הטבלה המצורפת כאן, שלמעשה משלבת שתי טבלאות שפורסמו בדוח, היא החידוש האחרון הגדול ביותר, כי היא מאפשרת הצצה לגיל הפרישה הממוצע אצל אלו שהתברכו בפנסיה התקציבית ואת ממוצע הקצבה כאחוז מהשכר הקובע (לפנסיה, לא השכר ברוטו). ככל שהיחס הזה גבוה יותר, מצב הפורש טוב יותר ולהיפך. הטבלה מחולקת לפורשים עד שנת 2015 ולפורשים בשנת 2015 לבדה. נתמקד בפורשים עד שנת 2015: בקרב עובדי הוראה, גיל הפרישה הממוצע הוא 56, הפנסיה החציונית עומדת על כ-6,500 שקל ויחס התחלופה עומד על כ-54% בלבד. בצה"ל, לעומת זאת, גיל הפרישה הממוצע הוא 44 בלבד, הקצבה החציונית עומדת על כ-12 אלף שקל מיום הפרישה ויחס התחלופה דומה לזה של המורים והמורות. כיצד זה? הם הרי עבדו בממוצע 12 שנים יותר? הסיבה היא, ככל הנראה, התוספת האחוזית לפנסיה בהמלצת הרמטכ"ל, עוד אחד מהדברים הלא טובים שקרו במערכת הביטחון בכל הנוגע לפנסיה התקציבית. הערה קטנטנה בדוח גם ממחישה את העיוות הגדול: "מבדיקות ראשוניות התגלו מקרים שבהם אחוז הגמלה גבוה מאחוז הצבירה המרבי מהמשכורת הקובעת לגמלה (76%) בגופים הביטחוניים".

5. שימו לב לקצפת של מעושרי הפנסיה התקציבית: מערכת המשפט עם פנסיה חציונית של 40 אלף שקל (!) בגיל פרישה ממוצע של 64 או נבחרי ציבור שפורשים בגיל 53 עם פנסיה חציונית של כ-19 אלף שקל. הטענה הכי מרכזית של האוצר היא שהפנסיות שלהם אכן מנופחות, אבל המספרים המוחלטים קטנים, במיוחד ביחס למה שקורה בצבא. אנחנו לא מקבלים את הטענה הזאת, משום שהיא מתעלמת מדבר אחר לגמרי: הנראות והערכיות. לא יכול להיות שנבחרים, מורמים מעם, בין אם הם שופטים או נבחרי ציבור אחרים, מקבלים פנסיות שגובהן פי 6-7 ממורה או מיתר עובדי המדינה. וכיצד הגענו לשופטים שמקבלים 80 ו-90 אלף שקל בחודש? איפה היו כל שומרי הסף - מנציבות שירות המדינה ועד אגף החשב הכללי בזמנו - שאישרו שכר כזה ופנסיה כזו?

6. ממדי הפנסיה התקציבית בדוח, נזכיר שוב, אינם כוללים את כל הגופים החוץ-תקציביים כמו אוניברסיטאות, עיריות, חברות ממשלתיות - כולם נתמכים על ידי התקציב, במישרין או בעקיפין, ומנפחים את ממדיה של הפנסיה התקציבית.

7. תזכורת למי ששכח את ההטבות המשמעותיות הגלומות בפנסיה התקציבית: פנסיה מהסוג הזה שניתנה לעובדי המדינה, מערכת הביטחון והגופים הנתמכים על ידי המדינה, עברה מן העולם באופן סופי במהלך 2002, לבד מהצבא, שבו היא חזרה, כאמור, כפנסיית גישור. אז עברה המדינה לפנסיה צוברת, אבל מי שנכנס לשירות המדינה לפני 2002 זכה להגנה יוצאת דופן. בניגוד לפנסיה צוברת, העובדים אינם מפרישים דבר לחיסכון, והחיסכון הפנסיוני כל כולו נופל על המעסיק, כלומר מדינת ישראל, ובפועל - משלם המסים הישראלי. נכון שהההפרשות אמנם עלו ל-1%-2% מהשכר ב-2004-2005 אבל כל ניסיון להעלותן נחסם, כולל בהצעת התקציב האחרונה.

בעוד שהפנסיה של עובד-חוסך "רגיל" מורכבת מממוצע השכר שלו לאורך שנים וכוללת כמובן גם דמי ניהול נדיבים למנהלי החיסכון הפנסיוני, הפנסיה של המיוחסים - אלה שזכו לפנסיה תקציבית (בדרך כלל צבירה של 2% מהמשכורת לכל שנת עבודה) - נקבעת על בסיס השכר האחרון של העובד טרם פרישתו (בין אם הגיע לגיל פרישה רשמי ובין אם יצא לפרישה מוקדמת), ללא דמי ניהול כלל וללא כל צורך לנהל את הכסף בשוקי ההון, כך שהפנסיה התקציבית אינה תלויה כלל בהשגת תשואות בשוקי ההון, כפי שקורה בפנסיה הצוברת. אופן החישוב הזה של הפנסיה מסביר תופעה נפוצה מאוד במשרדים הממשלתיים ובמוסדות הנתמכים על ידי המדינה - הוספת דרגה או שתיים, המקפיצה את השכר לפני גיל הפרישה וכמובן מקפיצה בהתאם את הגמלה לקראת פרישת העובדים לפנסיה.

עובדי המגזר הציבורי שנכנסו אליו לפני 2002, אלו שעבדו 35 שנה בשירות המדינה (לא כולל צבא, משטרה ויחידות מיוחדות שעובדיהם יכולים לצאת לפנסיה בגיל מוקדם יותר), משיגים פנסיה השווה ל-70% מהשכר האחרון ("יחס התחלופה"), בעוד שרוב השכירים במשק משיגים יחס תחלופה של 50% במקרה הטוב, ו-40% או 30% ואף פחות במקרים הנפוצים יותר.

יתר על כן, מקבלי הפנסיה התקציבית אינם תלויים כלל בעדכונים בפנסיה הצוברת המפחיתים את הגמלה החודשית בגלל התארכות תוחלת החיים. זה אולי נושא שנדחק לפינה אך חשוב להסבירו: חישוב הגמלה החודשית בפנסיה צוברת מתבצע בעזרת לוחות תמותה המעריכים את מספר החודשים הצפויים לחייו של החוסך בהגיעו לגיל הפרישה (בעגה הפנסיונית מכנים זאת "מקדם המרה"). באופן גס, החיסכון שנצבר לאורך שנות העבודה מחולק למקדם ההמרה, ועל בסיס החישוב הזה משולמת הקצבה הפנסיונית החודשית. כמובן, ככל שתוחלת החיים הממוצעת עולה, כך גם מקדם ההמרה קופץ והקצבה החודשית, בהתאם, קטנה.

מדובר בנתון משמעותי מאוד: אם בשנות ה-80-90 מקדם ההמרה עמד על כ-140-150, היום הוא עומד על יותר מ-200, כך שהפנסיה החודשית של רוב החוסכים הולכת ומצטמצמת עם השנים (למעט בחלק מהפוליסות הישנות שקיבעו את מקדם ההמרה). הבעיה הזאת אינה קיימת כלל בפנסיה התקציבית, כיוון שהגמלה החודשית מבוססת על השכר האחרון ואינה תלויה כלל במקדמי המרה, מה שממחיש עוד יותר את ההפליה בין מעושרי הפנסיה התקציבית לשאר החוסכים ה"רגילים".

שופטים ודיינים
 שופטים ודיינים

התחייבות לפנסיה
 התחייבות לפנסיה

פנסיה
 פנסיה

eli@globes.co.il