הערכות: דלק ונובל יתמודדו על רישיונות גז בקפריסין

לחלק מהאזורים יש תכונות גיאולוגיות אשר דומות לאלו של המאגרים תמר ולוויתן ■ עוד מתעניינות: חברת ENI האיטלקית, חברת TOTAL הצרפתית ו-BP ו"של"

אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר
אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר

דלק ונובל צפויות להתמודד על רישיונות גז חדשים בקפריסין - כך מעריכים היום (ד') גורמים במשק האנרגיה. חלק מהרישיונות מכילים תכונות גיאולוגיות דומות לאלו של מאגר "זור" הענק במצרים וחלק לאלו של "תמר" ו"לוויתן" בישראל. חברות אנרגיה בינלאומיות גדולות צפויות גם הן להתמודד. רק לפני חודשיים פג תוקף רישיונות החיפוש של דלק ונובל בבלוק 12, בו התגלה מאגר הגז אפרודיטה.

בעיתונות הקפריסאית מדווחים היום כי בין החברות שמתעניינות בבלוקים החדשים- בלוקים 10,8 ו-6, ניתן למנות את חברת ENI האיטלקית שמצאה בשנה האחרונה שני מאגרי גז במצרים, כולל את מאגר "זור", את חברת TOTAL הצרפתית ואת חברות BP ו"של" שרכשה את BG. עוד נכתב כי לאור גילוי מאגר "זור", צפוי סבב הרישיונות הנוכחי לגרור את ההתעניינות הרבה ביותר עד כה.

נזכיר כי לסבב הרישיונות הראשון של קפריסין ב-2007 ניגשו דלק ונובל, שגילו את מאגר אפרודיטה. לסבב השני ב-2012 ניגשו 33 חברות שהתחרו על 9 בלוקים. בסבב השני זכו בין היתר TOTAL בשני בלוקים וחברות ENI וקוגאס ב-3 בלוקים.

עוד נציין, כי רק לפני חודשיים החזירו דלק ונובל את זכויות החיפוש בבלוק 12 לידי ממשלת קפריסין זאת לאחר 7 שנים שבהן החזיקו בזכויות. החברות אמורות היו להמשיך לבצע קידוחי חיפוש, אך לא עשו זאת, ותוקפן של הזכויות פג. מדובר בבלוק בו התגלה מאגר אפרודיטה שמכיל 125 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי ו-9 מיליון חביות קונדנסט (נפט גולמי). זהן המאגר היחיד שהתגלה במדינה, והוא מוחזק היום על ידי חברת "של" (35%), נובל (35%) ודלק ואבנר (15% כל אחת).

החזרת זכויות החיפוש אין פירושה החזרת השטח של מאגר אפרודיטה, אלא רק רישיונות החיפוש בשטחים הסמוכים לאפרודיטה. בדיווח מקפריסין מצוין כי בשלב מאוחר יותר תפרסם קפריסין מחדש גם את זכויות אלו וכי הן צפיות לעורר התעניינות בינלאומית. מדלק ומנובל לא התקבלה תגובה.

"פיקוח הדוק"

המים הכלכליים של ישראל, לעומת זאת, סגורים לחיפושים כבר ארבע שנים ואף רישיון חדש לא חולק. בפגישה שקיים "גלובס" עם הממונה על הנפט של טקסס, בארי סמידרמן, הוא הסביר מה צריכה ישראל לעשות לפני שהיא מחלקת רישיונות. לטענתו "אחד הדברים החשובים ביותר שמדינה צריכה לעשות לפני שהיא פותחת את הים הוא לגבש קריטריונים מתאימים לחברות, כי כשמבצעים חיפושים בים זה כרוך בהרבה מאוד סיכונים, וככל שהקידוחים הם עמוקים יותר כך גם הסיכונים עולים".

סמידרמן התייחס לאסון הנפט שאירע במפרץ מקסיקו וטען כי ה"פיקוח על חברות האנרגיה חייב להיות הדוק". באפריל 2010, נזכיר, התפוצצה אסדת הקידוח "Deepwater Horizon" שחכרה חברת BP במפרץ מקסיקו, ובמשך יותר מחודש דלף ממנה נפט, באחד האסונות האקולוגיים הגדולים בהיסטוריה. החודש אירעה דליפת נפט במפרץ חיפה לאחר שספינה שפעלה לפינוי צינורות ישנים של חברת תשתיות נפט הממשלתית (תש"ן) במפרץ, פגעה באחד מהם.

"מעבר להשפעה שיש לקידוחים על הסביבה של אותה מדינה, פעילות ימית במדינה אחת יכולה להשפיע על המדינות השכנות אז יש פה כפל אחריות, אומר סמידרמן, "לכן חשוב שלחברות שמגיעות יהיה ניסיון בינלאומי". לדבריו, "ברגע שחברת גז עושה טעות אחת וקודחת למשל בצורה לא נכונה שגורמת לנזק, היא צריכה לאבד את הרישיון שלה ולא לפעול יותר. כך קורה אצלנו".