גורמים ירדנים: עסקת הגז עם ישראל תספק ודאות אנרגטית

לפני 22 שנה נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן, והיחסים בין המדינות ידעו מאז עליות ומורדות. כעת נדמה שהן פועלות להידוק הקשרים באמצעות כמה מיזמי תשתיות גדולים. בפגישה שקיימו החודש בכירים בממשלת ישראל, ובראשם סגן השר לשיתוף פעולה אזורי איוב קרא, עם ראש ממשלת ירדן ד"ר האני אלמלקי ובכירים בממשלתו, דיברו הצדדים לאחר שנים של מעין נתק על האפשרויות לשיתוף פעולה בתחומי המים, החשמל והגז הטבעי.

גורמים ירדנים שנכחו בפגישה דיברו על המחסור בתשתיות בסיסיות שרק החריף מאז נכנסו למדינה יותר מ-1.3 מיליון פליטים מעיראק ומסוריה, על המחויבות של מלך ירדן לפרויקטים משותפים עם ישראל ועל הציבור הירדני שחלקו הגדול עדיין מתנגד אליהן.

11 מיליון איש זקוקים נואשות למים

לדברי הגורמים, ירדן סובלת מבעיות מים שרק החמירו מאז נכנסו למדינה המוני פליטים, המוערכים במספרים שבין 1.3 מיליון ל-2.4 מיליון. לדבריהם המשאבים של ירדן התכלו כולם וזו הסיבה שפרויקט תעלת הימים הוא אחד החשובים מבחינתם.

רעיון תעלת הימים, נזכיר, נולד כבר באמצע המאה ה-19, אך הוא מעולם לא קרם עור וגידים. מדובר בפרויקט משותף לישראל וירדן שאמור להסדיר את חלוקת המים בין המדינות ובמקביל להציל את ים המלח, שמפלסו יורד במטר בכל שנה. בשנה האחרונה נדמה שהמדינות מקדמות את הפרויקט הזה ברצינות. לפי ההסכם ביניהן, יונח צינור באורך 200 ק"מ מים סוף לים המלח, ובשטח הירדני יוקם מתקן התפלה שיוכל לספק 65-85 מיליון קוב של מים ותחנת כוח הידרו-אלקטרית בהספק של 10 מגה-ואט.

בדצמבר האחרון פרסמו ישראל וירדן מכרז לביצוע ולתפעול הפרויקט, ובחודש שעבר חשף "גלובס" ש-17 חברות בינלאומיות ניגשו אליו. בין היתר ניגשו גם חמש חברות ישראליות, ובהן שיכון ובינוי של שרי אריסון, תה"ל מקבוצת קרדן, IDE של יצחק תשובה וכיל ו-GES, חברה-בת של גרנית הכרמל של עזריאלי. עוד ניגשו למכרז כמה חברות סיניות ממשלתיות וחברות אירופיות. שווי העבודות נאמד ביותר מ-800 מיליון דולר.

התוכנית היא להתחיל בצינור אחד, ואם הפרויקט יתברר כמוצלח, ייבנו צינורות נוספים. לדברי אחד הגורמים, "יש לנו 11 מיליון אנשים שזקוקים נואשות למים, אז עדיף להתחיל כמה שיותר מהר".

לפי המתוכנן, עד סוף החודש יכריזו ישראל וירדן על הקבוצות שיעברו את שלב ההליך המוקדם, ולא יהיו יותר מחמש-שש כאלה. הירדנים מצפים שהפרויקט ייצא לדרך בתחילת 2018. נותרה עדיין שאלת המימון. גורמים שונים טוענים כי ארה"ב הודיעה שתתרום 100 מיליון דולר לפרויקט ולא ברור עדיין אם מדינות נוספות יתרמו. ההערכות הן שישראל וירדן יצטרכו להקצות לפרויקט כל אחת כ-150 מיליון דולר מתקציביהן.

בירדן יש מי שמתייחסים בחשדנות למניעים של ישראל להיכנס לפרויקט ובממשל חוששים מהתנגדות של קבוצות קיצוניות, אבל לדברי גורמים בכירים, כולם מבינים שירדן זקוקה למים, ופרויקט כל כך אסטרטגי, צריך "לפתוח את הראש".

האם הפלסטינים גם ירוויחו מהפרויקט? לא באופן ישיר, אבל לפי הגורמים, במכתב הכוונות שנחתם עם ישראל הוכנס תנאי המחייב את ישראל לספק לפלסטינים 20-30 מיליוני מטרים מעוקבים של מים בשנה.

חוזה גז טבעי ענק - בטווח הזמן הקרוב

גם נושא שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום הגז הטבעי נדון בין הצדדים, וההערכה היא שכבר בטווח הזמן הקרוב צפויה להיחתם עסקת גז טבעי ענקית בין ישראל לירדן. הכוונה היא לעסקה בין שותפות לוויתן לחברת החשמל הלאומית של ירדן NEPCO שבמסגרתה אמור המאגר הישראלי לספק 45 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי במשך 15 שנה. מזכר כוונות בנוגע לעסקה, שהיקפה נאמד ביותר מ-15 מיליארד דולר, נחתם כבר בספטמבר 2014 ואולם הדיונים על מתווה הגז בישראל, שנמשכו כשנה וחצי, הובילו לקיפאון גם במשא ומתן בין שתי המדינות.

כיום, לירדן אין מקורות אנרגיה משלה והיא מתבססת על יבוא של נפט ותזקיקים כמו דיזל. לאחרונה המדינה החלה לייבא גז טבעי נוזלי (LNG) מקטאר ומחברות כמו "של" ו"ויטול". הביקוש לאנרגיה בירדן גדל בכל שנה ביותר מ-7%, אומרים גורמים בכירים, והפליטים הגדילו את הביקוש באופן משמעותי. זו הסיבה שהממשל הירדני מקדם אנרגיות מתחדשות ומתכנן כעת להקים תחנות כוח גרעיניות. כבר במארס בשנה שעברה חתמו ממשלות ירדן ורוסיה על מכתב כוונות שבמסגרתו תקים החברה הממשלתית הרוסית Rosatom תחנת כוח גרעינית ראשונה בירדן. התחנה, שההשקעה בה מוערכת בכ-10 מיליארד דולר, תכלול שני כורים גרעיניים ותייצר 2,000 מגה-ואט חשמל. לפי סוכנות הידיעות הירדנית PETRA, תחנת הכוח תיבנה באזור עמרה, והקמתה צפויה להסתיים בשנת 2022.

מבחינת ירדן, עסקת גז עם ישראל תספק לה ודאות אנרגטית לטווח ארוך אך היא גם צריכה להיות כלכלית. כיום ירדן משלמת מחירים נמוכים יחסית על הגז שהיא מייבאת והיא מתכננת להגדיל את הרכש בשנים הקרובות. קידום החתימה על הסכם עם ישראל תלוי בשלושה גורמים עיקריים: מחיר הגז, פריסת תשתיות הגז בצד הישראלי והמחויבות של ממשלת ישראל לעסקה.

גורמים ירדנים טוענים שבכל הקשור לתשתיות, לא נראה שישראל מתקדמת עם צינור הגז אך נראה שהיא מחויבת לעסקה.

נזכיר שבדוח של "קרן מרשל" על משק הגז הירדני ועל אספקת הגז מישראל לירדן, נכתב כי העסקה כדאית מבחינה כלכלית גם לישראל וגם לירדן.

"המרחק בין רשת הולכת הגז הישראלית לזו של ירדן הוא קצר ונאמד בעשרות קילומטרים בודדים ו-NEPCO היא לקוח אמין עם מוסר תשלומים גבוה". בדוח גם נכתב כי "לא רק זו, אלא שבאותה תשתית יוכל לזרום בעתיד גם גז ממאגר עזה מארין", כתבו מחברי הדוח.

המאגר שהתגלה בשנת 2000 בשטח הרשות הפלסטינית מכיל 32 מיליארד BCM של גז טבעי וטרם פותח. מתחילת 2015 מנהלים ירדן והרשות מגעים לייבוא של 1.5-1.8 BCM מהמאגר, אך טרם נחתם חוזה סופי. ממשלת ירדן מעוניינת בעסקה וגורמים בכירים אומרים כי אם ייבנה צינור ל-NEPCO אין סיבה שהגז ממאגר מארין לא יעבור בו.

אזור תעשייה משותף וייצוא סחורות לארה"ב

פרויקט שלישי שעליו דנות בימים אלה שתי הממשלות הוא "שער הירדן" - הקמת אזור תעשייה משותף לשתי המדינות, רעיון שעלה לראשונה בהסכם השלום שנחתם ב-1994.

אזור התעשייה המשותף אמור לקום במועצה האזורית עמק המעיינות. בצד הירדני יוקמו מפעלים ישראליים וירדניים (ירדן הקצתה 700 דונם לפרויקט), והצד הישראלי ישמש עורף לוגיסטי ובסיס להעברת הסחורות לנמלי ישראל. הקמת אזור התעשייה נועדה להעמיק את הקשרים הכלכליים והמסחריים בין המדינות ולהגביר את שיתופי הפעולה ואת היציבות באזור. אזור התעשייה המתוכנן מבוסס על עיקרון של סחר חופשי בין המדינות ועם ארה"ב, ובמסגרתו יינתן פטור ממכס למוצרים שייוצרו באזור התעשייה וייוצאו לארה"ב.

רק בנובמבר האחרון פרסם המשרד לשיתוף פעולה אזורי מכרז להקמת גשר על נהר הירדן שיחבר בין המדינות, כחלק מהפרויקט. להערכת המשרד, יושקעו בגשר 55 מיליון שקל. מבחינת ירדן, החשיבות של אזור תעשייה כזה היא הרחבת אופציות התעסוקה של הירדנים בישראל, שכיום היא מוגבלת מאוד. גורמי ממשל גם מקווים שככל שיהיו עובדים ירדנים רבים יותר בישראל כך תפחת ההתנגדות לשיתופי פעולה עתידיים בין המדינות ולחיזוק הקשרים ביניהן.

מעבר גבול רביעי בדרך

על הפרק עומדת גם פתיחת מעבר גבול חדש בין המדינות בדרום ים המלח, סמוך למושב נאות הכיכר. מעבר זה, אם ייפתח, יצטרף לשלושת מעברי הגבול הקיימים - גבול יצחק רבין מצפון לאילת, גבול גשר אלנבי וגבול נהר הירדן ממזרח לבית שאן. לטענת גורמים ירדנים וישראלים, פתיחת המעבר אינה כרוכה בעלות גבוהה והיא תקל על העובדים הירדנים המועסקים היום בערבה ובים המלח ונאלצים להדרים לעקבה ומשם לעלות חזרה צפונה. מעבר לכך, יש למעבר פוטנציאל להגדיל את התיירות באזור. במקום לנסוע מאות קילומטרים כדי להגיע למוקדי התיירות בירדן, למשל לפטרה, ניתן יהיה להגיע לשם בתוך פחות מחצי שנה דרך המעבר החדש.

לדברי סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, ח"כ איוב קרא (ליכוד), "כל הכנסת עובדים ירדנים לישראל מחזקת את השלום בין המדינות. לישראל יש אינטרס מובהק לחזק את הכלכלה של ירדן, משום שכך היא תוכל להיאבק בגורמים קיצוניים כמו דאעש".

עוד אמר קרא כי פתיחת המעבר תעזור לישראל לפקח על כוח העבודה שנכנס לישראל. "ברגע שאני מכניס שכנים שעובדים פה בבוקר וחוזרים בערב, אני מנטרל את האיום הדמוגרפי. היום יש אלפי עובדים זרים בישראל שמהווים איום על ישראל, והכנסת עובדים ירדנים תנטרל את זה".

לדברי קרא, דרך מעבר נאות הכיכר ניתן יהיה להכניס 4,000 עובדים ירדנים ביום, "דבר שיקטין כמובן את מספר העובדים הזרים המועסקים באזור".