הממשלה מתמרצת בנקים למכור מוקדם את חב' כרטיסי האשראי

לפי תזכיר החוק העדכני, המגבלות שיחולו על הבנקים בהנפקת כרטיסים יהיו לשלוש שנים מיום המכירה ■ שינוי נוסף: מגבלת נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי חזרה ל-40%

דרור שטרום / צילום: תמר מצפי
דרור שטרום / צילום: תמר מצפי

תזכיר החוק של ועדת שטרום אמנם אושר שלשום (א') בממשלה, אך כבר בוצעו שינויים בנוסח התזכיר שהוגש, כפי שנודע ל"גלובס".

אחד השינויים הוא במשך התקופה שבה יחולו מגבלות על הבנקים בהנפקת כרטיסי אשראי. לפי התזכיר העדכני, המגבלות יחולו מיום כניסת החוק לתוקפו ועד שלוש שנים מיום מכירת השליטה בחברת כרטיסי האשראי, במקום חמש שנים מיום כניסת החוק לתוקף בתזכיר המקורי. במסגרת המגבלה הזאת, ייאסר על הבנקים הגדולים להציע ללקוחות כרטיסי אשראי, אלא רק בחלון של 45 יום לפני תפוגת הכרטיס הנוכחי שלהם.

כיפופי הידיים לא נגמרו

השינוי באורך תקופת המגבלה נועד מצד אחד לתמרץ את בנק הפועלים ואת בנק לאומי למכור כמה שיותר מהר את חברות כרטיסי האשראי, ומצד אחר לתת לחברות כרטיסי האשראי המופרדות הגנת ינוקא למשך זמן סביר של 3 שנים בתחרות מול הבנקים.

לפי הנוסח הנוכחי של החוק ניתנת לבנקים תקופה של 3 שנים למכור את חברות כרטיסי האשראי. אם הם יעדיפו להמתין עם המכירה עד תום שלוש השנים, מגבלות ההנפקה יחולו עליהם במשך תקופה של 6 שנים (בתזכיר החוק הקודם היה מדובר ב-5 שנים). לעומת זאת, אם הבנקים ימכרו את חברות כרטיסי האשראי שלהם בתוך שנה מכניסת החוק לתוקף, מגבלת ההנפקה תחול במשך 4 שנים בלבד.

שינוי נוסף שבוצע בתזכיר נוגע למגבלת נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי בבנקים. נראה שבאוצר ובבנק ישראל עשו פליק-פלאק וחזרו למגבלה המקורית - תקרת נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי בקרב לקוחות הבנקים תעמוד על 40%.

כזכור, המגבלה של 40% הופיעה בטיוטת התזכיר, אך לאחר מכן הוחלט לצמצם את המגבלה, ובתזכיר החוק שפורסם בסוף השבוע מגבלת נתח השוק עמדה על 52%. משמעות ההעלאה הייתה שכל בנק יוכל לעבוד מול שתי חברות כרטיסי אשראי בלבד. אלא שבאוצר לא אהבו את השינוי והחליטו לחזור לנוסח המקורי המחמיר יותר של 40%.

מדובר בבשורה טובה בעיקר לכאל, שכעת שני הבנקים הגדולים יהיו חייבים להנפיק גם את כרטיסיה.

אם הנוסח הקודם היה מתקבל, הבנקים היו יכולים לחסום אותה ולעבוד רק עם חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד.

לפי הערכות, גם השינויים האחרונים שהוכנסו הם ככל הנראה לא המילה האחרונה, במיוחד בכל הקשור למגבלת נתח השוק, וכיפופי הידיים בין האוצר לבנק ישראל עוד יימשכו.