רשות החברות שוקלת להמליץ על ביטול הפרטת תעש

"חשוב מאוד להשלים את תהליך ההפרטה של תעש", אומר מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, ל"גלובס" על רקע החלטת שר האוצר, משה כחלון, לעכב את המשך תהליך ההפרטה של החברה הביטחונית.

"החברה עלתה עד כה למשלם המסים יותר מ-10 מיליארד שקל ורק בשנתיים האחרונות המדינה שילמה כ-2.5 מיליארד שקל במזומן, במסגרת התוכנית לפרישה של 1,200 עובדים ובמסגרת הסדרי מימון שונים", אומר יוגב.

"נוסף על כך, היא ויתרה על עוד 1.5 מיליארד שקל - חובות החברה למדינה, כך שהוצאנו כ-4 מיליארד שקל כדי לקדם את מכירת תעש מתוך הנחה שהחלופה היא שהחברה הזאת תעלה למשלם המסים יותר. ואנחנו עדיין משקיעים סכומי כסף גדולים מאוד בתהליך ההפרטה עצמו".

ברקע הדברים עומד הניסיון של יוגב מהשבוע שעבר להכשיר את פתיחת המשא-ומתן עם אלביט מערכות, המתמודדת היחידה במכרז לרכישת תעש מהמדינה. יוגב הביא את ההצעה לפתחה של ועדת המכרזים המורכבת מחמישה חברים: שלושה אנשי רשות החברות הממשלתיות ושניים מהאוצר - החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו והיועץ המשפטי אסי מסינג. אנשי החשכ"לית ומסינג התנגדו, נציגי רשות החברות תמכו, ובמשרד האוצר תרגמו את המהלך כניסיון של יוגב לעשות מחטף.

גם מבקר המדינה יוסף שפירא, שעתיד למסור בקרוב לשר האוצר טיוטה של דוח ביקורת חמור על רשות החברות, קרא לעצור את התקדמות ההליכים להפרטת תעש.

במכתב נזיפה ששיגר אל יוגב מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, בסוף השבוע נכתב בין השאר: "אני רואה בחומרה קבלת החלטות בהליך כה רגיש שמתקיימת בעניינו ביקורת וזאת בניגוד לעמדת הגורמים האמורים. זאת, בטרם הושלם הדיון בטענות הביקורת שהועברו בעניינו ובשים לב להרכבה של הוועדה (ועדת המכרזים - י"א)".

היום (א') בצהריים, במשרדו בירושלים, מגיב יוגב על הדברים לראשונה: "לדעתי ההליך בוצע בצורה הכי מקצועית, שקופה ונקייה שאפשר להעלות על הדעת. התקיים כאן תהליך תחרותי, השתתפו בו כמה מועמדים, מספר בלתי מבוטל, ובסופו יש משקיע אחד שמוכן לשלם יותר מכולם. בסופו של דבר צריך למכור למי שמוכן לשלם באופן משמעותי את הסכום הגבוה ביותר ובעצם להחזיר למשלם המסים חלק מהסכומים האדירים שהושקעו במשך השנים בתעש".

יוגב מסרב לנקוב בסכומים. לדבריו, הוא לא יודע מה הסכום העדכני שאלביט מוכנה לשלם על תעש. המכרז הרי נעצר ולא אפשרו לו לשבת עם המנכ"ל והנשיא שלה, בצלאל (בוצי) מכליס, ולשמוע הסכום.

ועם זאת, במסמך של 6 עמודים ששיגר יוגב בסוף חודש מארס לשר האוצר כחלון ולשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, הנחשף כאן לראשונה, נכתב: "לאחר דין ודברים ממושך, שבו נקבו נציגי אלביט בסכומים נמוכים לטענתם בהתאם להערכת שווי שעשתה אלביט לתעש, נראה היה שבנסיבות הקיימות ניתן להגיע למחיר מרבי של 1.6 מיליארד שקל".

ברשות החברות העריכו כי ניתן יהיה להעלות את המחיר לכ-1.8 מיליארד שקל, וזאת בזכות ביצועיה הטובים של החברה הבת של תעש, עשות אשקלון. זאת, כשמחיר המינימום שנקבע לתעש בתחילת התהליך הוא 1.1 מיליארד שקל, סכום שלדברי אותם גורמים נתפס כ"גבוה מדי" מבחינת חברות אחרות שהתמודדו על רכישת תעש והיה הסיבה שבגינה החליטו לפרוש מהמכרז והותירו את אלביט מערכות כחברה יחידה שמתמודדת על רכישת התעשייה הצבאית מהמדינה.

"החשכ"לית סירבה למו"מ"

מהמסמך של יוגב לשרי הביטחון והאוצר מסוף חודש מארס עולה כי כבר בסוף חודש פברואר, וכעבור כחודש מאז הודיעה אלביט מערכות כי תהיה מוכנה לשלם 1.6 מיליארד שקל על תעש, קיבלה ועדת המכרזים שהוקמה לקידום ההפרטה החלטה לפתוח במו"מ עם הצוות של אלביט.

ארבעה מבין חמישה חברי הוועדה הצביעו בעד מו"מ, מלבד החשכ"לית. "החשכ"לית טענה בין היתר כי אין לנהל מו"מ עם אלביט קודם לדיון עומק אצל שר הביטחון בשאלת התמודדות המשרד עם החברה הממוזגת וההשפעה של תהליך זה על התעשיות הביטחוניות הממשלתיות האחרות", כתב יוגב, והוסיף: "החשכ"לית סירבה להיות שותפה למו"מ".

המו"מ הזה לא התחיל. באותו הזמן נחשפה פרשת ניגוד העניינים של חברת פרומתיאוס, אחת משתי החברות שעשו את הערכת השווי לתעש, וזאת לאחר שהתברר שאותה חברה התקשרה באותה תקופה עם חברה בת של אלביט מערכות במסגרת הליך שאינו קשור לתעש. אגב, לפי מכתבו של יוגב לשרים, מדובר בהתקשרות בהיקף כספי זעום יחסית, של 12 אלף שקל בלבד. "לאור ההשלכות של חשש לניגוד עניינים זה, ביקשנו לקיים דיון דחוף ולמנות מעריך שווי חלופי, ולהשלים את הליך המכירה רק לאחר קבלת הערכת שווי חדשה", נכתב במסמך ממארס.

באותו מסמך הבהיר יוגב לשרי האוצר והביטחון: "אנחנו בישורת האחרונה של הליך ההפרטה, הליך ארוך ומורכב שכבר בראשיתו הוחלט שלא נכון שמדינת ישראל תמשיך להחזיק בתעשייה הצבאית ונכון שהיא תימכר לגורם פרטי, בתוך החלטה פוזיטיבית לא למנוע מאלביט מערכות להתמודד בהליך המכירה. תכלית ההפרטה היא לאפשר את מימוש הפוטנציאל של החברה, למנוע את המשך מימון החברה על ידי תקציב המדינה ולקדם את פינוי מתחם תעש ברמת השרון לטובת בנייתן של עשרות אלפי יחידות דיור באזור ביקוש מרכזי".

על רקע העיכוב בכניסה למו"מ עם אלביט, כתב יוגב לשרים: "ההשתהות בשלב קריטי זה מגדילה את הסיכון לאי-השלמת ההפרטה ואי עמידה ביעדי הממשלה כפי שנקבעו בהחלטת ההפרטה ומציבה את תעש לפני אי-ודאות שיהיו לה השלכות עסקיות מהותיות". באחרית המסמך הוא ממליץ לשרים לקיים מו"מ עם אלביט, בתוך יצירת מנגנונים מקובלים שכוללים התייחסות לעליית השווי של עשות, לגידול המכירות של תעש למשרד הביטחון ותיקונים במנגנוני התמרוץ של מעבר החברה לנגב. "אלה יכולים להוביל לתמורה של 1.8 מיליארד שקל ואף יותר", כתב.

"או שמבטלים או שמיישמים"

בימים אלה יוגב נמצא בעין הסערה: בינו לבין כחלון יש מתיחות רבה, מבקר המדינה מצא כשלים עם היבטים לעבירות פליליות לכאורה בתהליכי המינוי של רואי חשבון בחברות ממשלתיות, וגם ליקויים שקשורים להרכב של ועדת המכרזים שאמונה על קידום תוכנית ההפרטה של תעש.

נוסף על אלה, הוא נכנס למסלול התנגשות גם עם שר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בעקבות הביקורת שלו על המינוי הפוליטי של השר לשעבר ממפלגתו, עוזי לנדאו, ליו"ר חברת רפאל, בניגוד לעמדת הדירקטוריון שלה.

אם שואלים את מקורביו של יוגב, ההחלטה על הפרטת תעש היא לא המצאה שלו, אלא החלטה שקיבלה הממשלה עוד טרם נכנס לתפקידו כמנהל רשות החברות, באוקטובר 2013. הוא בסך הכול "קבלן ביצוע", זרוע מקצועית של מדינת ישראל שאמורה להוביל את התהליך, ככל שייתנו לה. בינתיים, אומרים ל"גלובס" אותם מקורבים, לא נותנים לה לבצע, לא רוצים לקבל החלטות.

לדברי הגורמים, לישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר ונתפסה מבחינת הפקידות הבכירה באוצר כניסיון "מחטף", יוגב הגיע עם דוח מפורט על מהלכים שנעשו בחודשים האחרונים למען קידום ההפרטה וכניסה למו"מ על אלביט מערכות. היו שם הערכות שווי עדכניות, הייתה סקירה מפורטת על המצב העדכני של תעש. לדברי אותם גורמים, המצב העדכני של החברה אינו מלבב, שכן היא לא עומדת ביעדי המכירות שהוצגו למשל לחברות שהתעניינו ברכישתה במהלך השנה האחרונה במסגרת חדר המידע שנפתח לפניהם.

הנתונים שהביא יוגב בשבוע שעבר לפני חברי ועדת המכרזים לא כללו את חוות הדעת של הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, על ההשפעה של רכישת אלביט את תעש על החברות הביטחוניות הממשלתיות האחרות, התעשייה האווירית ורפאל, ועל ההשפעות של אלביט מערכות על תקציב הביטחון ועל מרחב התמרון וההתמקחות שיהיה בעתיד למשרד הביטחון מולה. לדברי מקורבים ליוגב, אין בחוות הדעת הזאת כדי להוות משקל כרגע במו"מ כזה עם אלביט מערכות.

בינתיים הזמן עובר, זמן היעד שנקבע להשלמת ההפרטה של תעש עבר כבר מזמן, וכעת התוכנית כולה לוטה בערפל.

גורמים ברשות החברות אומרים כי כנראה כבר בימים הקרובים ייצא ממנה מסמך למשרדי האוצר והביטחון בבקשה לקבלת החלטה חדשה בתוכנית זו, וייתכן שההמלצה של הרשות תהיה גורלית. אחת האפשרויות מדברת על המלצה מצד רשות החברות לבטל לחלוטין את תוכנית ההפרטה של תעש. "זה נמשך כבר יותר מדי זמן, לא יהיה מנוס מקבלת החלטה סופית שתתקבל בתוך ימים. או שמבטלים או שמיישמים", אמר ל"גלובס" גורם שמעורב בנושא.

את ההמלצה, אם יוחלט עליה, תמסור רשות החברות. את ההחלטה אם לאמץ אותה ולבטל את המכרז המסתבך למכירת התעשייה הצבאית יצטרכו לקבל שר האוצר ושר הביטחון. "דברים ימשיכו לקרות שם כפי שקרו עד עכשיו: החברה תמשיך לעלות הרבה כסף למשלם המסים. יש גורמים שפשוט לא רוצים את ההפרטה הזאת", אמר הגורם.

מתעש נמסר: "אורי יוגב מפיץ נתונים לא מדויקים, במטרה להוריד את ערכה של החברה לקראת ההפרטה שמקדמת רשות החברות".