מה לא אמרו על רובה הסער קלצ'ניקוב? טענו שהוא כבד מדי, מסורבל, שהנדסת האנוש שלו יכולה לדגמן שערורייה. קראו לו מכוער, אמרו שהוא מיושן. היו שגרסו שהוא מזוהה יותר מדי עם מיליציות של רוצחים אכזריים וארגוני טרור. אז אמרו. ובצדק.
אבל שני דברים אי אפשר להגיד על רובה הסער הזה: שהוא לא אמין ושהוא לא יודע לתת עבודה, כלומר לירות טוב ולהרוג בסיטונות.
הקלצ'ניקוב, שפותח לפני כ-70 שנה בידי מיכאיל קלשניקוב, לוחם בצבא האדום שנפצע במלחמת העולם השנייה בקרב עם הגרמנים ומאז נחשב לרובה הנפוץ בעולם - כאן כדי להישאר.
לפי הערכות, מאז שפותחו רובי הקלצ'ניקוב הראשונים, נמכרו ברחבי העולם יותר מ-100 מיליון כאלה, על דגמיהם השונים. המספר, ככל הנראה, לא כולל את החיקויים שקמו עם השנים לרובה הסובייטי הקשוח. אחד החיקויים אגב הוא רובה ה"גליל" הישראלי, שמומחי נשק טוענים לגביו שהוא "יותר קלאץ' מקלאץ'".
עם כל היוקרה של המותג קלצ'ניקוב ועם כל הרע שבחוויית המשתמש שהוא מזמן - בשנה האחרונה נכנסה לתמונה חברת הנשק הישראלית CAA, שבאה לשפר לרובה המיושן את הצורה ולהפוך אותו לידידותי יותר למשתמש: הרי לירות הוא כבר יודע, אז כל מה שצריך זה להצמיד לו את האביזרים העדכניים באופן שגם יעשה חשק להחזיק אותו, לצאת איתו למטווח - ולהרגיש טוב עם זה.
קבלו את קלצ'ניקוב "אלפא", תוצרת CAA ישראל, קריית גת: "זה הרובה הכי אמין בעולם. תירה בו כמה שאתה רוצה, אין לו מעצורים. זרוק אותו למים, תשתולל איתו בחול. אין מעצורים. הוא עושה את מה שהוא נועד לעשות: לירות", אומר הבעלים של CAA, משה עוז: "במקרה של 'אלפא' לקחנו את ה'מנוע' של הקלצ'ניקוב וחוץ ממנו - שיפצנו ושיפרנו את כל המעטפת. השארנו את מה שטוב ברובה, המנגנון היורה שהוא הכי אמין וטוב - והוספנו עליו מסביב, שיפרנו ותיקנו. לדעתנו יצרנו את רובה הסער הכי טוב בעולם".
צעצועים שגברים אוהבים
עד לפני כשנה CAA מיקדה את פעילותה בתחום האקססוריז לנשק, קבעה ש"חוויית משתמש" היא דבר שתקף גם לכלים שנועדו כדי להרוג: מחסניות חדישות ונוחות לשימוש, כוונות מתקדמות, ידיות וקתות שעושות חיים קלים למשתמש בסוגי הנשק השונים, מתפסים ידידותיים, פנסים זעירים ורבי עצמה, אמצעים לראיית לילה, דורגלים שנפתחים בלחיצת כפתור ומסייעים לשפר ביצועי ירי ובקיצור, ייצור ושיווק של צעצועים שגברים אוהבים.
מספר הפריטים שהחברה הזאת פיתחה והוציאה לשוק, חלקם פורצי דרך, הוא מעל 300. ב-CAA מבטיחים שהיד עוד נטויה ושלצוותי הפיתוח בקריית גת רצים כל הזמן כל מיני רעיונות יצירתיים בראש.
אלא שאת עוז, הבעלים והמייסד של החברה, ההתמקדות בייצור של אקססוריז לנשק לא סיפקה. מבחינתו, זאת היה הסתובבות ממושכת מדי ליד הדבר האמיתי שאליו הוא כיוון במשך שנים עם הרבה מאוד נחישות ובעיקר סבלנות: ייצור של נשק.
פריצת הדרך באה לפני כחמש שנים, כשעוז ביקר במפעלים של קלצ'ניקוב בעיירה איז'בסק שברוסיה. הוא בכלל בא לשם כדי לקדם את המכירות של אחד הפטנטים הגדולים של CAA, ערכה מיוחדת המכונה "רוני" שמאפשרת להפוך כל אקדח לתת-מקלע בתוך שניות. ה"רוני" נקראת על שמה של בתו של עוז, ומאז שיצא לשוק, כמעט שאין בעולם חברת נשק שמכבדת את עצמה ואת לקוחותיה - שלא מציעה לצד האקדחים שלה גם את ערכת ה"רוני" המתאימה.
עוז חזר מאיז'בסק עם הבנה עקרונית: הרוסים ייתנו לו את המנגנון המיושן והטוב שעשה את הקלצ'ניקוב למה שהוא ו-CAA תוסיף לרובה המסורבל, הלא נוח בעליל והמכוער להחריד הזה - הנדסת אנוש שתהפוך אותו ללהיט שייחטף בעולם כמו לחמניות טריות.
לייצר בישראל נשק ברישיון, זה סיפור ארוך של הרבה מאוד פיקוח, בדיקות רקע ובעיקר ביורוקרטיה שיכולה לקצר את החיים של בן אדם ממוצע. אבל לעוז, היו סבלנות, אמונה ובעיקר אב טיפוס יפהפה של קלצ'ניקוב משודרג - שבכל פעם שנעץ בו מבט או ירה בו במטווח, הוא השתכנע שיום אחד זה ישתלם לו.
עובדים כאן 24/6"
לפני כשנה זה קרה: הממשלה התכנסה לישיבה והחליטה לאשר מתן רישיון יצור של נשק ל-CAA. במפעל שלה, שבאזור התעשייה הדרומי בקריית גת פתחו בקבוקי שמפניה, אבל אחת המתחרות הישראליות שעוסקת בייצור נשק וקנתה מהחברה הצעירה מחסניות ועוד פריטים - אהבה את הרעיון הזה פחות וניתקה מגע. מאז, המפעל של CAA עובד כמעט מסביב לשעון, או לפי סמנכ"ל השיווק והמכירות שלה, שחר דגן "עובדים כאן 24/6".
75 עובדים מועסקים במפעל הזה, וכבר נהיה להם צפוף שם: ההזמנות לאקססוריז לסוגי נשק זורמות, הרבה מהן לערכות "רוני" ולא פחות - לדגמים השונים של הקלצ'ניקוב הישראלי "אלפא": "מאז תחילת הדרך של הנשק הקל, לא השתנה שם הרבה: המנגנון הוא בסך הכל אותו מנגנון שהיה מההתחלה: כדור שנורה מתוך קנה תוך שריפה של אבק שריפה. לא היו פריצות דרך במקום הזה. הבליסטיקה היא אותה בליסטיקה, אף אחד לא המציא פה את הגלגל מחדש. מכאן - מה שמשנה זה איך הנשק נראה ומידת הנוחות שלו בעת השימוש. נשק, בסופו של דבר, הוא כמו רכב: הוא צריך לעשות את העבודה שלו, ועל הדרך לוודא שהוא נוח וידידותי למשתמש. עשינו לקלצ'ניקוב את מה שהרוסים לא העזו לעשות לו", אומר עוז.
הקלצ'ניקוב הישראלי "אלפא" בא עם קליברים משתנים, בהתאם לאופיו של שוק היעד ולביקוש של המשתמשים: 7.62 מ"מ כמו ברובה הסער הרוסי המקורי, אבל גם בקליבר 5.56 מ"מ (כמו אצל המתחרה המערבי שלו -ה-M-16 של 'קולט' האמריקאית) ובימים אלה צוותים של CAA שוקדים על פיתוח דגם חדש במסגרת משפחת ה"אלפא" של הקלאץ' - רובה בקליבר 9 מ"מ, שישמש בעיקר כוחות שיטור ואבטחה: "הקלאצ'ים שלנו מתאימים את עצמם לשוקי היעד שבהם אנחנו פועלים ומותאמים אל סוגי התחמושות שזמינים למשתמשים במדינות השונות", אומר עוז.
עיקר תשומת הלב של CAA מופנית אל השוק האמריקאי: האמברגו שמגביל יצוא רוסי לארה"ב בעקבות פעולות רוסיה באוקראינה, סלל ל-CAA את הדרך אל השוק האמריקאי, והיא הכניסה אליו את הרובה הרוסי - דרך דלת האחורית: האמריקאים אוהבים את הקלאץ' בגלל שהוא אמין וטוב - אבל גם בגלל הריגוש שבו הם מתמלאים נוכח ההיסטוריה המדממת שלו. הביקוש בשמיים, ו-CAA ענתה לו באמצעות פתיחת מפעל בפלורידה שמתמקד בייצור של קלא'צים אל השוק המקומי הצמא. עוז מדבר על תכניות לייצא לארה"ב עוד כמה עשרות אלפי קלא'צים בשנה: "זה לא קשה", הוא אומר בביטחון: "זה שוק ענק, שיש בו משהו כמו 450 מיליון נשקים, לפי הערכות אחרות יש בו כ-600 מיליון נשקים שמוחזקים בידי האזרחים. השוק האזרחי בארה"ב הוא הלחם והחמאה של כל תעשיית הנשק בעולם. הרי מהזמנות של צבאות אי אפשר להתקיים".
רגולציה? פיקוח על מכירות של נשק אישי להמונים בעקבות מעשי טבח ומעשי זוועה נוספים ברחבי המעצמה? ככל שמדברים על פיקוח כזה יותר - ב-CAA מזהים רק עליה במכירות.
קלצ'ניקוב ישראלי בקוטר 5.56 מ"מ, עם קת מתקפלת, שתי ידיות להחלפה ועוד מיני אקססוריז יעלה בארה"ב כ-1,700 דולר. הכל לשוק האזרחי, שנתון לרגולציה שמגבילה יצוא של קלאצ'ים אוטומטיים - כי אפילו במערב הפרוע יש כללים: "עדיין, כשמדברים בארה"ב על הגבלת הנגישות לנשק, זה מסתכם בתהליכים שבסופו של דבר אולי יקטינו את מספר הכדורים שמותר להחזיק במחסנית - מ-30 כדור ל-10 כדור. לתעשיות הנשק יש בארה"ב לובי חזק. תמיד אחרי ששומעים על כוונת חקיקה חדשה בנושא הזה - יש התנפלות על החנויות, אנשים רצים להצטייד", אומר עוז.
בין הקתות המנומרות, השחורות והחומות של רובי הקל'צניקוב המשודרגים, ניתן למצוא במפעל של החברה את אותם רובים גם בצבעים עליזים יותר, הרבה פחות "קרביים": קתות בצבע אדום, סגול, ורוד, כמו גם ערכות "רוני" צבעוניות: "יש גברים אמריקאים שאוהבים להפתיע את בנות הזוג שלהם ולקנות להן מתנות מהסוג הזה. אנחנו פונים לכל סוגי הקהלים", אומר סמנכ"ל המכירות, דגן.
ועדיין - אנחנו מדברים על נשק, רובים שיורים והורגים. מבחינת עוז, הוא רק יצרן ומי שאחראי לשימוש בנשק - הוא המשתמש בו בלבד: "מישהו דוקר מישהו אחר עם סכין - לא ייצרו סכינים?", הוא שואל: "זה לא בשליטתנו".
עם זאת, הוא אומר שאחד הסיוטים הגדולים שלו, הוא שבוקר אחד הוא יפתח את העיתון וימצא תמונה של אחד משונאי ישראל אוחז בנשק שיצא את המפעל שלו בקריית גת או נושא את הפריטים שפיתח. הוא עצמו שירת במשך שנים ביחידות מיוחדות בצה"ל, ושומר גם היום על קשרים חמים איתן: "כן, אנחנו אוכלים מזה סרטים. כשאני רואה תמונות כאלה אני ישר מסתכל על הנשק עצמו - מוודא שהוא לא יצא מכאן. כל יצוא של נשק - נעשה באישור האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני שבמשרד הביטחון (אפ"י) ועדיין, דברים יכולים לקרות. זה קרה לאחרים וזה יכול לקרות גם לי. אני מייצא למי שהמדינה מתירה".
בזמן שבכנסת מקודמת הצעת חוק שקוראת לאסור יצוא של נשק ישראלי למדינות שמפרות זכויות אדם, עוז תוהה כיצד מגדירים מדינה כזאת וכיצד מגדירים הפרה של זכויות אדם: "יש כאלה שטוענים שגם ישראל מפרה זכויות אדם. זה בעיני המתבונן. יש פעמים שבהן אנחנו מקבלים הזמנות לנשק - ואנחנו דוחים אותן, אפילו בלי להעביר בקשה על הנושא להכרעת משרד הביטחון. בכל מקרה, אנחנו לא מייצאים למי שבא לנו: יש מעלינו רגולטור - הוא מחליט למי מותר לייצא ולמי אסור".
קאלאץ'
קאלאץ'
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
