גרמניה ב-30 מניות: כמה דברים שלא ידעתם על מדד הדאקס

ה-DAX מוכר כאחד ממדדי המניות המרכזיים בעולם, אבל מה באמת ידוע לנו על המדד שרובנו מתבססים עליו כבנצ'מרק לשוק המניות באירופה? ■ מדור חדש ישפוך אור על עולם המדדים ויספק תובנות חשובות למשקיעים במוצרי מדד

בורסות אירופה/ צילום: רויטרס
בורסות אירופה/ צילום: רויטרס

יש המון מדדי מניות בעולם, אבל רק מעטים מזוהים באופן מוחלט עם המדינה שהם מייצגים. בארה"ב אלו הם מדדי דאו ג'ונס ו-S&P 500, בישראל - ת"א 100 ו-25 ובגרמניה זה פשוט DAX.

שם המדד הוא למעשה קיצור של המילה הגרמנית Deutscher Aktienindex, שמשמעותה מדד המניות של גרמניה. ה-DAX הוא אחד ממדדי המניות המוכרים ביותר בעולם, וגם אחד מהסחירים ביותר. אצלנו בארץ מדובר ביעד המרכזי של משקיעים פרטיים ומוסדיים שמחפשים חשיפה לשוק המניות באירופה. כלומר, התפיסה הרווחת של המשקיעים פה היא שהשקעה במדד DAX שווה לחשיפה לכלכלת גרמניה, שווה לחשיפה לשוק האירופי הכולל.

כאן עולות השאלות, עד כמה אנחנו מכירים באמת את המדד, שמרבית המשקיעים בארץ מתבססים עליו כבנצ'מרק לשוק המניות באירופה, ומה הערך שהוא מעניק לתיק שלנו?

לצורך כך, עלינו לבדוק את ה"קרביים" שלו, ולראות אילו חברות נכללות בו, מה הקריטריונים של המדד לכניסה וליציאה ומהם היתרונות והחסרונות של השימוש בו.

מחושב בכל שנייה

המדד, אשר החל את דרכו ב-1959 תחת השם מדד המניות של בורסת פרנקפורט, מחושב מאז יולי 1988 על-ידי דויטשה בורס. למעשה, מנקודה זו, שבה נקבע כי שערי המדד יפורסמו כל 60 שניות, התאפשר לראשונה להציע מכשירי השקעה על המדד. דרך אגב, כיום תדירות פרסום הנתונים החיים של המדד במהלך המסחר הרציף בבורסה היא כל שנייה בלבד.

נקודה מרכזית שבולטת במדד היא כמות המניות הנכללות בו. לא פעם מכונה המדד "DAX 30". בניגוד למדדי יחס אחרים שאנחנו מכירים מעולם המדדים - כמו S&P 500, NASDAQ 100, FTSE 100 ות"א 100 - שמייצגים לכל הפחות 100 חברות שונות, ה-DAX סובל מרמת פיזור נמוכה יחסית של חברות.

יחד עם זאת, הודות לעומק של הכלכלה הגרמנית והתמחותה במספר רב של ענפי פעילות, המדד נהנה מפיזור סקטוריאלי נרחב, כגון: חברות בתחום הכימיקלים (באייר, BASF), הרכב (פולקסוואגן, דיימלר ו-BMW), התעשייה (סימנס), הפיננסים (אליאנץ, דויטשה בנק) והצריכה (אדידס, הנקל). החברות במדד אחראיות על סדר גודל של כ-80% משווי השוק המצרפי של החברות הנסחרות בשוק הגרמני.

העובדה כי רק 30 חברות נכללות במדד, גרמה לא אחת לעורך המדד שלו (דויטשה בורס) לבצע בו התאמות ושינויים, כדי לאזן השפעות חריגות של מניות בודדות על ביצועיו. למשל, עד 1999 כלל לא הייתה במדד תקרת משקל, כך שתיאורטית מניה אחת יכלה להוות שליש מהמדד. גם התקרה שנקבעה בסוף המילניום הקודם (15%) לא החזיקה מעמד זמן רב, וב-2006 הונמכה לרמתה הנוכחית, 10% למניה.

שקיפות ופשטות מעל הכול

התאמה נוספת בוצעה ב-2002, עת שונתה מתודולוגיית המדד מחישוב המתבסס על שווי שוק רגיל, לשווי שוק "צף". במועד זה גם נקבע רף החזקות הציבור המינימלי על 5%. כעבור ארבע שנים הועלה הרף לרמתו הנוכחית, של 10% למניה.

בניגוד לשני המדדים המובילים בארה"ב, בחירת המניות שנכללות ב-DAX שקופה לחלוטין, ומבוססת על שני קריטריונים כמותיים ברורים: שווי שוק "צף" של כל חברה בבורסה, ומחזור מסחר ממוצע במהלך השנה האחרונה.

באופן רשמי, הרכב המדד מתעדכן אחת לשנה (במהלך חודש ספטמבר), אולם בפועל מתקיימים עדכונים חריגים כל אימת שנוצר עיוות משמעותי במיקום של המניות הנכללות במדד ביחס לאלו שבחוץ, באותו מדרג המשקלל את שווי השוק ומחזור המסחר שלהן.

לפי כללי המדד, מניה עשויה להיכלל בו רק אם לחברה המנפיקה יש פעילות תפעולית מוכחת בגרמניה, או שמחזור המסחר בה בבורסת Xetra הנו המשמעותי ביותר מבין כל השווקים שבהן היא נסחרת. נוסף על כך, עליה להחזיק מטה משפטי במדינה כלשהי החברה באיחוד האירופי.

כלל נוסף של המדד שמשחק לטובת המשקיעים ב-DAX (וגם במדד המשני MDAX) הוא החובה המוטלת על החברות בו לפרסם דוחות רבעוניים, ולספק תשובות לאנליסטים המסקרים את המניה. לאלו מביניכם שמשקיעים בשוק המניות בארה"ב זה נשמע כמו דבר שבשגרה, חשוב לדעת כי מרבית החברות הנסחרות באירופה אינן מחויבות בדיווח בתדירות זו. אפילו חלק מהחברות במדד המניות הראשי של אירופה - STOXX Europe 600 - מפרסמות דוחות כספיים על בסיס חצי שנתי או שנתי בלבד.

מגוון עצום של מוצרי מדד

יתרון חשוב של המדד הוא המגוון הרחב של מוצרי המדד והנגזרים המוצעים עליו. בתכונה זו ככל הידוע רק S&P 500 האמריקאי מקדים אותו. הודות לכמות נמוכה יחסית של מניות בעלות סחירות גבוהה במיוחד, המדד מהווה קרקע פורייה ליותר מ-100,000 מכשירי השקעה בעולם שעוקבים אחריו, כאשר אציין שרק בשוק ההון בישראל מוצעים כיום לא פחות מ-16 תעודות סל וקרנות מחקות על מדד זה.

ה-DAX ארוז בעוד יתרון מהותי למשקיעים, בעיקר לזרים כמונו. המדד מחושב על בסיס תשואה כוללת (Total Return), ולא על בסיס מחיר (Price), כמו מרבית המדדים בחו"ל. כלומר, דיבידנדים המשולמים על-ידי החברות הנכללות במדד מושקעים מחדש בתוך המדד (בדומה למדדי המניות בארץ), באופן שמאפשר למשקיע ליהנות הן מעליית מחירי המניות והן מהתקבולים שלהן. מנגנון זה מאפשר להפחית את עלויות המס שיחולו עלינו בגין השקעה במוצר העוקב אחר המדד.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צורכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

5 החברות הגדולות ב-DAX
 5 החברות הגדולות ב-DAX