קורנים, ולא מאושר: לישראלים לא אכפת מרמת הקרינה

סכנת הקרינה אורבת לנו גם במקומות לא צפויים, וד"ר סטיליאן גלברג, ראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, יודע איך לצמצם אותה

שיאנים בדיבור בסלולרי
שיאנים בדיבור בסלולרי

"ישראלים הם שיאנים מבחינת מספר מכשירי הסלולר לנפש (יותר ממכשיר לאדם, 10 מיליון מנויים על 8.5 מיליון תושבים) וגם מבחינת אורך השיחה הממוצעת", אומר לנו ד"ר סטיליאן גלברג, ראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, אבל עד כמה אנחנו מודעים לנזקי הקרינה ומה אנחנו עושים כדי להתגונן מפניה? כנראה לא מספיק.

קיראו עוד ב"גלובס"


"קרינה נחלקת לשני סוגים עיקריים - מייננת ולא מייננת", מסביר גלברג בריאיון ל"גלובס", "קרינה מייננת נובעת מחומרים רדיואקטיביים כמו מתקני רנטגן, מאיצים, אך גם מהשמש ומהקרקע, ואילו קרינה לא מייננת היא זו שנובעת מטלפונים סלולריים, מרשתות wi-fi ולמעשה מכל מכשיר חשמלי פועל". איזו קרינה מזיקה יותר? קשה לענות על זה עדיין, אז עדיף פשוט להתגונן מפני שתיהן.

"קרינה מייננת הוכחה כמזיקה לבריאות, בעוד קרינה לא מייננת רק 'חשודה' כמזיקה לבריאות בעיני ארגון הבריאות העולמי", הוא מסביר. "כדי לומר שחומר מוכח כמזיק לבריאות דרושים שלושה סוגים של הוכחה: הממד האפידמיולוגי, כלומר להראות שאוכלוסיות שנחשפו אליו חולות יותר מאוכלוסיות שנחשפו פחות; ממד הניסויים בבעלי חיים, כלומר להראות שחשיפת חיות מעבדה לחומר גורמת להן תחלואה, וממד המנגנון - להציע מנגנון סביר שבאמצעותו הקרינה יכולה לפגוע בגוף.

"לגבי הקרינה המייננת, שלושת סוגי המידע האלה קיימים. לגבי הקרינה הלא מייננת, קיים רק המידע האפידמיולוגי. מחקרים מסוימים הראו תחלואה מוגברת באוכלוסיות שנחשפו לקרינה. טרם נמצאו הוכחות חד-משמעיות להשפעות בחיות מעבדה, אולי משום שחיות מעבדה ממילא חיות זמן קצר יחסית, ולא חולף מספיק זמן עד שהקרינה תצטבר לכדי גרימת נזק. לא ידוע עדיין בוודאות גם המנגנון שבאמצעותו קרינה כזו יכולה להזיק, אם כי יש השערות. לכן לגבי הקרינה הלא מייננת אני נוקט את כלל הזהירות, שאומר שלגבי גורמי סיכון חשודים, יש להיחשף רק במידה ההכרחית ולהימנע מחשיפה מיותרת. עדיף להיות זהיר מאשר להצטער".

איפה שמתם את המקרר?

"כל מכשיר חשמלי קורן", מסביר ד"ר גלברג את האופן שבו משפיעה עלינו הקרינה. "כל מכשיר חשמלי יוצר סביבו שדה מגנטי, אבל הגוף רגיל לשדה מגנטי של כדור הארץ, אותו שדה שגורם לכל המצפנים לפנות צפונה. הגוף ממפה את מקומו במרחב לפי השדה של כדור הארץ, ולכן אם פתאום הוא חש שדה מגנטי שנוצר מהזרם החשמלי, הוא מאבד את האוריינטציה הטבעית שלו, באופן שפוגע במערכת החיסון". המנגון של השפעת הקרינה הלא מייננת על הגוף עדיין לא הוכרע סופית אבל לטענת גלברג זהו אחד המנגנונים האפשריים.

"ברשתות החשמל זורם חשמל שהופך כל הזמן את כיוונו - 100 פעמים בשנייה. "מבחינת הגוף אנחנו רגע אחד בצפון ורגע אחר בדרום, והכיווניות מתחלפת במהירות שקשה לו להתמודד איתה", הוא אומר. לכן גלברג חושש לא רק מהטלפון הסלולרי ומרשת האינטרנט הביתית האלחוטית, אלא גם מהמקרר. "זהו מכשיר חשמלי גדול, שמשרה סביבו שדה מגנטי. אנשים מניחים את המקרר ליד קיר שמצדו השני ישן ילד והמקרר פועל בעצם ליד הראש של הילד. הקיר לא משמעותי - הבטון אינו מגן מפני קרינה כזאת. אנשים פשוט לא מודעים לעניין ולא חושבים על זה. כשמרחיקים בין המקרר לראש, הסיכון יורד באופן דרמטי בעבור כל סנטימטר של מרחק. אז למען הזהירות, למה לא?".

ככל שהמכשיר החשמלי גדול יותר, כך הוא בעייתי יותר, מוסיף גלברג. לכן גם את מכונת הכביסה עדיף שלא להציב ליד הקיר של חדר הילד, אם כי בניגוד למקרר, היא לא עובדת באופן רציף ולכן קצת פחות בעייתית. מזגן עובד אמנם באופן רציף, אבל הוא עילי ולכן בדרך כלל רחוק מבני האדם.

גם חימום תת-רצפתי מופעל לעתים בחשמל. "אפשר להתקין חימום רצפתי באופן רשלני שיוצר הרבה קרינה, או בצורה טובה יותר", מבהיר גלברג ומוסיף טיפ: "היו פעם בעיות עם המיטות המתכווננות שהיו מזרימות זרם חשמל גם לא תוך כדי הכוונון. זה שדה שאתה ישן עליו שעות בכל יום, ולכן בשם הזהירות, לא הייתי ממליץ". כיום בחלק מהמיטות המתכווננות תיקנו את זה ומומלץ לשאול ולהתייעץ לגבי דגם ספציפי. אותו הדין לגבי שמיכה חשמלית.

גלברג מבחין בין מכשירים קולטים למכשירים משדרים. מכשיר קולט כמו טלוויזיה או רדיו אינו מסוכן כלל, למעט היותו מכשיר חשמלי קטן. הטלפון הסלולרי שלנו הוא מכשיר קולט וגם משדר, וזה כבר יוצר פוטנציאל לבעיה, בעיקר לאור העובדה שהוא קרוב כל כך לגוף ולמוח שלנו כל היום. גם המוניטורים לתינוקות והטלפונים האלחוטיים הביתיים מפיצים קרינה כזאת. לעומת זאת, מחשב נייד המחובר לחוט אינו קורן כמעט. הוא קורן כשהוא מחובר לרשת Wi-Fi, משום שהוא גם משדר וגם קולט. "מומלץ לכבות את תקשורת ה-Wi-Fi של המחשב כשאתם בבית או במשרד, ולהשתמש בגישה חוטית", הוא אומר.

- מה לגבי מיקרוגל, עד כמה הוא בטוח?

"בעיקרון הוא בטוח לגמרי, שום קרינה לא אמורה לצאת החוצה. כמובן, אין סיבה לשבת עם האף תקוע בחלון. אם הגומייה שחוקה או שיש חלודה, עדיף לזרוק ולקנות חדש. אלה לא דברים שאפשר ממש לתקן".

סכנה לשינה

גלברג מזהיר מפני השפעה נוספת לא מוכרת של הקרינה - על מנגנון הפרשת המלטונין. ייתכן (מחקרים מסוימים הראו זאת אך אחרים לא הצליחו) שהגוף מזהה את הקרינה האלקטרומגנטית כאור ומגיב בדיכוי הפרשת החומר מלטונין, הדרוש לשינה טובה בלילה. ידוע היום שאור מלאכותי, כולל זה המגיע ממסכי הטלוויזיה ומהמכשירים בעלי המסך האחרים, מזיק לשינה וכי לילדים ולמי שסובלים מהפרעות שינה כדאי להימנע מצפייה במסכים בסמוך לשעת השינה המיועדת. אלא שגם אם אין צופים במסך מאיר, ככל הנראה עצם הקרינה האלקטרומגנטית משפיעה לרעה על הפרשת המלטונין ופוגעת באיכות השינה.

"מדוע אדם ישן? כי השינה מאפשרת לגוף להתמודד למחרת. כאשר איכות השינה לא טובה, הבריאות כולה נפגעת וזה אולי גם אחד המנגנונים הנוספים שמסבירים את התחלואה הרבה יותר של אנשים החשופים לקרינה", אומר גלברג. "כל אחד, ובמיוחד מי שיודע שאינו ישן טוב, כדאי לו להפחית את כמות הקרינה בלילה: לא לישון עם הטלפון הסלולרי ליד הראש, לסגור את ה-Wi-Fi בלילה. מה אכפת לכם? אפילו רק לשם הזהירות. עם הטלפון הסלולרי יש בעיה נוספת, שאנשים מכורים לו ולמעשה כל הלילה הם חצי קשובים לשמוע אם צפצף או טרטר. עצם הפניית הקשב הזו פוגעת בשינה וזו עוד סיבה להוציא את הסלולרי מחדר השינה".

- מה דין המכשירים הלבישים לניטור בריאות ומכשירים מושתלים המתקשרים החוצה?

"עליהם להעביר מעט מידע יחסית, והם עושים זאת רק מעת לעת ולא באופן באמת רציף. הם ממילא מתוכננים כך שיעבירו את המידע באופן הכי דחוס וישדרו כמה שפחות, כדי לחסוך בסוללה".

...

גם האדמה קורנת, אבל פחות

אבל קרינה היא לא רק סלולרי ומכשירי חשמל. אנחנו שומעים הרבה על השמש, אבל הרבה פחות על קרינה מייננת הנובעת מגורמים רדיואקטיביים שמתפרקים בתוך האדמה. "בישראל האדמה יחסית פחות קורנת", אומר גלברג, "ואולי זה אחד ההסברים לתוחלת החיים הגבוהה יחסית במדינה, אך ישנם מוקדים של קרינה מהאדמה באזור מעלה אדומים, מזרח ירושלים, ערד, באזור מסוים של כרמיאל. כשבונים בית באזור הזה, מומלץ לבנות אותו מחומרים שאינם מעבירים קרינה.

"הקרינה מהאדמה מגיעה לבתים גם דרך חומרי הבנייה שמיוצרים ממה שיש בקרקע. לכן לכולנו יש כמות מסוימת של חומרים רדיואקטיביים טבעיים (אבל מזיקים) בתוך קירות הבתים שלנו. ישנה גם קרינה הנובעת מהפחם שנמצא בתוך הבטון, משום שתוצרי לוואי קורנים של פחם משמשים חומר גלם בבניית הבתים". רדון, הידוע כחומר מסוכן בבתים, הוא אחד החומרים הרדיואקטיביים הקורנים המגיעים לבתים שלנו בדרכים הללו.

- אז הבתים של כולנו רעילים?

"לא. ההבדל בין רעיל ללא רעיל הוא תמיד במינון. כשקונים בית מומלץ מאוד לבצע בדיקה של גז רדון, קרינת אורניום וקרינת גמא מהקרקע. מפני גז רדון קל להתגונן. כל מה שצריך זו בנייה מיוחדת וגם לאוורר - כמו שהגז נכנס כך הוא יוצא. גם באזורים שאין בהם המון רדון באופן טבעי, מגיע רדון מהקירות ולכן מומלץ תמיד לאוורר, ואז ממש אין בעיה. אחת התופעות המוזרות בישראל היא שאנשים קפדנים יותר לגבי רכישת רכב מאשר לגבי רכישת בית. אנשים לא בודקים את רמת הקרינה בבתיהם ובשכונה וזה לא מאוד מסובך לבדוק, באמצעות מד קרינה".

לדברי גלברג, מומלץ להשקיע בבדיקה זו אם אתם גרים באזורים המועדים לקרינה מן הקרקע, או באזור שבו יש תחנת כוח פחמית, שמעלה את הסיכון שאבני הבניין מכילות חומרים מתחנה זו. כדאי לבדוק גם את גינות הילדים, באמצעות אותו מד קרינה, כדי לראות אם חומרים הקורנים בקרינה מסוכנת שימשו לבנייתם.

לעומת מיעוט הקרינה היחסי מן הקרקע בארץ, ישראל משופעת בקרינה של שמש, שגם היא קרינה מייננת, שההגנה מפניה היא באמצעות קרם הגנה והצללה. ויש גם "קרינה קוסמית", תופעה מדעית אמיתית של קרינה המגיעה מהחלל החיצון. "כשאנחנו כאן על האדמה, אנחנו מוגנים מהקרינה הזאת על ידי כל שכבות האטמוספירה", אומר גלברג, "בטיסות אנחנו פחות מוגנים ומקבלים מנה של קרינה בכל טיסה, אבל לא במינון שמצדיק הפחתה בטיסות, לדעתי, כי מדובר בשעות בודדות בשנה".

- על אילו עוולות היית ממליץ לציבור לזעוק בסוגיית הקרינה?

"אני ממליץ לציבור בישראל להיות הרבה יותר מעורב בתכנון העירוני. הרבה יותר קל לשנות דברים בשלב התכנון מאשר למחות לאחר שדברים כבר נקבעו. כשמתכננים אני מציע לומר גם היכן כן ולא רק 'לא אצלי'. כי כולנו רוצים שבסופו של דבר יהיו אנטנות וחוטי חשמל היכן שהוא.

"מעבר לכך, צריך לעשות מאמץ שכל מתקני החשמל ייכנסו מתחת לאדמה. הם קורנים, הם כעורים ועל כל אחד כתוב 'סכנת מוות' וזה פשוט מדכא. כשתשתית החשמל נמצאת מתחת לקרקע היא לא מושפעת מגשמים או מרוחות, וכולם מרוויחים".

שיאנים בדיבור בסלולרי
 שיאנים בדיבור בסלולרי