שובו של אלי ארוך: דורש לפתוח הסאגה מול כלל פיננסים

כארבע שנים מאז שהורשע בקבלת דבר במרמה וזיוף מסמכים ויותר מעשור לאחר גילוי המעשים שהביאו להרשעתו, החליט אלי ארוך לפתוח מחדש את המחלוקת בינו לבין כלל פיננסים, ולתבוע מחדש את כל 95 מיליון השקלים שבהם זכה בבוררות מול כלל, בעזרתם של המסמכים המזויפים.

הטענה המרכזית של ארוך היא כי חתם על הסכם הפשרה מול כלל, במסגרתו ויתר על קרוב ל-90 מיליון שקל מזכייתו בפסק הבוררות נגדה, בעת שהיה מעורער בנפשו ונטול כשירות משפטית לחתום. כלל מסרה בתגובה כי ארוך ביקש כעת להסתיר מבית המשפט פרטים מהותיים, לרבות חוות דעת פסיכיאטריות שניתנו בזמן חתימת ההסכם, ופסקי דין שקבעו כי ארוך היה כשיר משפטית לחתום על ההסכם.

תחילת הפרשה סביב שנת 2000, אז תבעו ארוך ואמו, ג'ני ארוך, את כלל פיננסים בגין כספים שניהלו באמצעות חברת אילנות בטוחה (שלימים מוזגה לתוך כלל). ארוך טען כי החברה ביצעה שורה של מעשים אסורים בכספו. בין היתר נטען כי חלק מהכספים נגנבו, כי בוצע "חיבוץ" בכספים (מצב בו מנהל השקעות מבצע כמות גדולה של עסקאות, שלא לטובת בעל החשבון, וזאת כדי לקבל את העמלות בגין הפעולות הרבות) וכן כי בוצע מסחר בלתי הוגן באופציות בין תיק ההשקעות שלו ושל אמו לבין תיק הנוסטרו של אילנות בטוחה.

לאחר הגשת התביעה ובהמלצת ביהמ"ש, החליטו הצדדים לגשת לבוררות בפני שופט העליון המנוח יעקב מלץ. לאחר שש שנים נתן הבורר פסק דין דרמטי לטובת ארוך, לפיו על כלל לשלם לו כ-95 מיליון שקל. כחודשיים לאחר מתן פסק הבורר, הלך מלץ לעולמו. בהמשך גילתה כלל, כי חלק מהמסמכים שהוגשו בבוררות אינם מהימנים, וקיים חשד שזויפו. בעקבות חקירת משטרה בעניין, הועמד ארוך לדין והורשע ב-2012, במסגרת הסדר טיעון. הוא נשלח לשנת מאסר.

בשיאם של ההליכים הפליליים, טען ארוך כי מצבו הנפשי אינו מאפשר את העמדתו לדין. ב-2009 הוגש נגדו כתב אישום, שנמחק כשנה מאוחר יותר בשל חוות דעת פסיכיאטרית שקבעה שאינו כשיר לעמוד לדין. ב-2010 הוגש שוב כתב האישום בשל חוות דעת חדשה שקבעה שהוא כשיר לעמוד לדין.

במישור האזרחי, בקשת כלל לביטול פסק הבוררות הסתיימה בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין בתחילת 2009, לפיה סכום הפיצוי שישולם לארוך ולאמו יעמוד על 9.2 מיליון שקל - כאשר כ-5.5 מיליון שקל מתוך הסכום שולמו לארוך ולאמו והיתרה הלכה לכיסוי הוצאות שונות, בהן שכר טרחת עו"ד.

את התביעה המחודשת לביטול פסק הדין שאישר את הפשרה, הגיש ארוך במאי האחרון כשהוא מיוצג בידי עצמו. זאת, אף כי מהטענות ניכר מגע ידו של משפטן שהיה ככל הנראה מעורב בניסוח התביעה.

"עניין לנו בתובענה המגוללת פרשה קשה ויוצאת דופן אשר בעטיה עיוות דין מובהק אותו עותר התובע לתקן, לעשות עמו צדק, ולהורות על ביטול פסק הדין שנתן תוקף ל'הסכם פשרה' שנחתם במועד בו היה נתון המבקש במצב נפשי קשה שהוביל אותו בהמשך לאשפוזו הכפוי ולניסיונות התאבדות חוזרים. התובע היה מצוי באי-כושר משפטי לדון, להסכים ולסיים את ההתדיינות", נטען.

כלל פיננסים הגיבה לתביעה באמצעות עוה"ד גד טיכו, אורית אלמוזלינו וחיים בקשי ממשרד כספי ושות'. לטענתה מדובר בתביעה "מופרכת, שקרית ומקוממת, המוגשת בחוסר תום לב קיצוני תוך הסתרת מסמכים מהותיים". בין היתר נטען כי "כשירותו המשפטית של ארוך נבחנה לבקשתו ומטעמו, על-ידי הפסיכיאטר המומחה, ד"ר אלון אשמן, שבדצמבר 2008 נתן חוות דעת הקובעת, ברחל בתך הקטנה, כי חרף מצבו הנפשי, ארוך מבין לחלוטין את ההליך המשפטי אותו הוא עובר ואת השלכותיו, קרי החתימה על הסכם הפרשה, ואין מניעה מבחינה פסיכיאטרית כי ארוך יעבור את ההליך המשפטי הקרב ובא".

עוד טוענת כלל לשלל עילות לסילוק התביעה על הסף, לרבות התיישנות ושיהוי.