קנסות מרתיעים על עבירות כלכליות

בשנים האחרונות, עבירות ניירות ערך תופסות מקום מרכזי בכותרות העיתונים הכלכליים כמעט מדי יום. הסיבה העיקרית לכך היא לאו דווקא העניין הציבורי הרב בנוגע לחשודים בעבירות אלו, אלא דווקא ההתפתחות שחלה בבתי המשפט בעניין עבירות ניירות ערך. התפתחות זו ניכרת לא רק בניתוח המשפטי של העבירות אלא בעיקר במגמת החמרה בענישה.

רף הענישה בעבירות כלכליות ועבירות ני"ע בפרט היה עד לפני מספר שנים נמוך ולעתים קרובות לא הוטלו כלל עונשי מאסר בפועל. בשנים האחרונות, ובייחוד מאז הקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א בסוף 2010, ניתן לראות מגמה ברורה, של החמרה בעונשי המאסר המוטלים על נאשמים בעבירות ניירות ערך, בעוד שלא תמיד הקנסות המוטלים על הנאשמים גבוהים ומשקפים את שווי טובת ההנאה שצמחה מביצוע העבירה.

בפרשת מנופים פיננסיים מצא בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) את שני הנאשמים העיקריים בפרשה, ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר, אשמים כי פעלו בתרמית בביצוע עשרות עסקאות רכישה בהיקף מיליוני שקלים של מניות חברת מנופים פיננסיים בבורסה, במטרה להכניס את החברה למדד ת"א 100. בהחלטה בערעור על גזר הדין שניתנה השבוע הפחית בית המשפט העליון את עונשי המאסר של בן-זקן ואלדר מ-36 חודשים ל- 26 חודשים ו-22 חודשים (בהתאמה), אך העלה את הקנסות מ-250 אלף שקל ל-800 אלף לבן-זקן ו-500 אלף לאלדר. בניגוד להמחוזי, קבע בית המשפט העליון מדרג ענישה הנובע מכך שבן זקן היה הגורם הדומיננטי וממעמדו כבעל שליטה בחברה.

את ההחלטה להפחית בעונשי המאסר נימק העליון בכך שאינם עולים בקנה אחד עם עקרון ההדרגתיות. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי במקרים מסוג זה ישנה הצדקה להעלאת רף הענישה. בעניין הקנסות, שב וחידד בית המשפט העליון את החשיבות שבהטלת קנסות גבוהים ומרתיעים גם כאשר מוטלים עונשי מאסר חמורים.

המגמה שמתווה ביהמ"ש המחוזי (המחלקה הכלכלית) בדבר ההחמרה ברף הענישה בעבירות כלכליות מקבלת חיזוק מבית המשפט העליון. כך למשל, פרשה דומה לפרשת מנופים, שנידונה במחוזי והגיעה גם היא לדיון בערעור בעליון, היא פרשת מליסרון שבמסגרתה הואשמו הנאשמים כי פעלו להעלאת שער האג"ח של החברה. העונש שהוטל על סמנכ"ל הכספים של החברה, גולן מדר, עמד על 12 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי של 100 אלף שקל. שנתיים לאחר גזר הדין בעניין מליסרון, אם כן, ניתן לראות כי עונשי המאסר והקנסות הוחמרו משמעותית בגזר הדין בפרשת מנופים פיננסיים.

אנו סבורים כי מגמת ההחמרה בענישה תימשך, ובית המשפט אף יכול לקפוץ קפיצה נוספת במדרגות הענישה ולקבוע בשתי פרשות דומות נוספות, אי די בי ןפסגות (ככל שיורשעו הנאשמים במיוחס להם) עונשי מאסר גבוהים מאלו שנקבעו בפרשת מנופים. כך גם ייתכן כי בית המשפט יבחין בעונשים שיינתנו בין מי שיזם את הפעילות התרמיתית לבין מי שביצע אותה בפועל.

בעבירות כלכליות, ובפרט בעבירות של השפעה בדרכי תרמית בפרשות המתוארות, קיימת השפעה רוחבית משמעותית על ציבור גדול של משקיעים. נראה כי בתי המשפט ינהיגו עמדה מרתיעה ברכיב הקנסות כך שישקפו את הנזק שנגרם לציבור וירתיעו את הבאים בתור.

עו"ד אילן גרזי הינו שותף בכיר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ ועו"ד ניר זוהר הינו עו"ד במחלקה.