בשבוע הבא, בימים ראשון עד רביעי, יתקיים תרגיל עורף לאומי שבו יתורגלו כוחות הצבא וגורמי חירום אזרחיים בכל הארץ. התרגיל ידמה מלחמה כוללת בכמה זירות, ירי טילים מסיבי על ריכוזי אוכלוסייה באזורים שונים, פגיעה במתקני תשתית חיוניים, תקיפות סייבר, קריסת רשתות חשמל ותקשורת, אירועי חומרים מסוכנים וחילוץ מאתרי הריסות. בתרגיל, שנקבע מראש, יתורגלו כוחות פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית, הרשויות המקומיות וארגוני הביטחון וההצלה.
במהלך יום שלישי יישמעו ברחבי הארץ אזעקות תרגול עולות ויורדות לפי לוח זמנים שיפורסם מראש בכלי התקשורת. מטרת האזעקות תהיה לתרגל את כלל האזרחים בכניסה למרחבים מוגנים. במהלך התרגיל יופעלו גם כוחות המילואים, ובניגוד לתרגילי עבר, הכוחות יוקפצו באמצעות הודעת "חייגן אוטומטי" ישירות לאתרי ההרס בתרגיל במקום למוקדי גיוס.
בפיקוד העורף מעריכים כי במלחמה עתידית 95% מכלל הרקטות שישוגרו לעבר מדינת ישראל יכללו רקטות לטווחים של עד 45 ק"מ עם ראש קרבי של עד 10 ק"ג חומר נפץ, ועיקר ההרס יתמקד בדרום השפלה ובחיפה. כ-230 אלף רקטות מאיימות על ישראל מכל החזיתות. במערכת הביטחון צופים כי במסגרת של תרחיש קיצוני ובו תהיה לחימה בכל הגבולות וישוגרו רקטות מכל האזורים, בין 250 ל-300 אזרחים ייהרגו, ועשרות מהנפילות יהיו בגוש דן. לפי חישובים שנעשו במערכת הביטחון, אחוז יחיד מתוך אלף רקטות שישוגרו אל ישראל מהחזית הצפונית יפגעו ישירות במבנים, אך לא כל פגיעה ישירה תחריב את המבנה בשל ראשי הנפץ הקטנים יחסית.
במערכת הביטחון מעריכים כי סוריה עדיין מחזיקה באמצעי לחימה כימיים, אך האיום נשקף בעיקר לאזור קו הגבול. בעוד שבעבר היה לצבא הסורי יותר מאלף טון נשק כימי מסוגים שונים, כיום הצטמצם מלאי הנשק הגרעיני לעשרות טונות בלבד. עד שנת 2022 תהיה מדינת ישראל ברמת כשירות של 60% בתחום ערכות המגן ומאותה שנה - אם לא תתקבל החלטה לאסוף את המסכות - תחל רמת הכשירות לרדת בשל התוקף של ערכות המגן שנע בין 10 ל-12 שנים.
פיקוד העורף פרש אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו לו להתריע מפני נפילת טילים בתחום של קילומטר רבוע, במקום להנחות את כלל התושבים בעיר מסוימת לרוץ למרחבים מוגנים. זמן ההתרעה בתל אביב יצומצם מדקה וחצי לדקה, אך ההתרעות יהיו ממוקדות יותר ופחות תושבים ישהו במרחבים מוגנים בכל פעם.
בשלב זה לא תינתן התרעה מפני כלי טיס לא מאויש או מפני רחפן. אתגר נוסף מגיע מרקטת "בורקן", המשוגרת לטווחים קצרים ומכילה מאות קילוגרמים של חומר נפץ ועשויות להפוך מבנים לאתרי הרס.
על פי ההערכות, בתרחיש רב-זירתי יכולה המדינה לקלוט עד 750 אלף אזרחים שפונו מבתיהם, אך באופן מידי צפויים להתפנות פחות מ-100 אלף. המענה לאזרחים המפונים יהיה במסגרת מלונית ובתנאים של בתי הארחה ברחבי הארץ.
נראה כי ככל שעובר הזמן, גם האזרחים יותר יודעים מה לעשות במצב של לחימה. בסקר האחרון שביצע פיקוד העורף ענו 71% מהמשיבים כי הם יודעים מה לעשות בנפילת טילים באזור מגוריהם - עלייה של 4% מהסקר הקודם. 79% ציינו כי הם יודעים לבחור מרחב מוגן.
בשנים האחרונות הוכשרו יותר מ-10,000 אנשי סיוע עצמי ראשוני (סע"ר) ברשויות המקומיות ובערים שתפקידם להגיש עזרה וסיוע בחילוץ במקרה של רעידת אדמה או הרס מבנים בשל מלחמה. בשנה הקרובה יחל פרויקט הכשרה של 150 אלף בני נוער במוסדות החינוך בשכבת כיתה י' שיוכשרו גם הם לתת סיוע ראשוני באירועי חירום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
