יקבים מתחת לרדאר

כמה מיקבי הבוטיק המפורסמים בארץ היו לפני עשור או שניים משהו מעט מחתרתי, לצד הדרך הראשית. גם היום יש דור חדש של יקבים קטנים וחדשניים, ששווה לשים אליהם לב >

אין ככל הנראה חובב יין ישראלי שלא טעם מיינות יקבי הבוטיק שצצים כאן ב-20 השנה האחרונות כפטריות לאחר הגשם, או לכל הפחות שמע עליהם. שמות כמו מרגלית, קסטל, פלם, יתיר וצרעה מוכרים מן הסתם לכל מי שמפשפש קצת בין המדפים בחנויות היין.

אלא שבדיוק כמו שהיקבים המפורסמים הללו החלו את דרכם כפעילות מעט מחתרתית אי אז לפני עשור או שניים, ישנם גם כיום יקבים שהם בראשית דרכם. לפעמים ראשית הדרך מתארכת ונמשכת שנים. לפעמים מתעקשים יוצרי היין להישאר בראשית הדרך, לפחות במובן הפילוסופי - פרועים, מרדנים, לא ממוסדים.

חוות דרך ארץ. סיפורו של דניאל קיש יכול מן הסתם למלא ספר שלם או להיות בסיס לסרט עלילתי מצוין. הלוחם הלום הקרב מהחווה הסינית ירד לשארם א-שייך כדי להירגע ונשאר שם כמה שנים טובות, המשיך לימית עד שפונה, התחזק (תרתי משמע) והקים לבסוף חוות בודדים בצד הדרך, בואכה מצפה רמון.

בחווה הוא מארח את מי שמתעקש לבוא ומוכן להקים במו ידיו את אוהלו בשטח החווה, ולא להטריד יותר מדי את בעל הבית העבדקן. זה עסוק עד מעל לראש ביצירת יינות בלנד אדומים מענבי קברנה סוביניון, מרלו, זינפנדל, פטיט סירה, פטי ורדו ושיראז וכן בפיסול רב הבעה של דמויות ארוטיות שאינן מתיישבות כל כך עם אמונתו הדתית.

בתנאים לא תנאים, בדרך נס כמעט, מצליח קיש להפוך את יינותיו ליצירה מדברית עזה לא פחות מהפסלים שלו. אם לא תשאלו, לא יציע לכם האיש מיינו, אבל אם תהיו נחמדים, אולי יסכים לא רק למכור לכם בקבוק אלא אפילו לשבת איתכם על המרפסת ולספר לכם את סיפור חייו המרתק.

אחר כך תחזרו לאוהל, תדליקו מדורה, תשכבו מתחת לכוכבים ותזכרו שיש חיים מחוץ לעיר הגדולה ושיש דבר כזה טבע.

חוות דרך ארץ. דניאל קיש. טל' 5260768-050

כרם שיזף. צור שיזף מוכר בוודאי היטב הן לחובבי המסעות והן לחובבי הספרות. שיזף הוא שילוב מקומי חד-פעמי של לורנס איש ערב ולאו דזה - סופר, איש רוח, הרפתקן, וכל זה מתחת למעטה חיצוני חביב להפליא, שלא ממש נראה כמו מישהו שמסוגל להתערות בקרב לוחמי דעאש ולחזור הביתה בחתיכה אחת כדי לכתוב על זה ספר, אבל הוא כן.

לפני כמה שנים נטע שיזף כרם קטן, שגדל עם השנים, כמה קילומטרים מבה"ד 1 בצומת הרוחות שבנגב, ובו הוא מגדל ענבי סירה, שרדונה, מלבק ושנין בלאן. את הענבים הוא מעביר ליקב רמת הנגב, ושם מייצרים יין לפי הוראותיו. היינות שלו מספרים סיפור לא פחות טוב ממנו - סיפור על יין המיוצר במקום שנראה כמעט בלתי אפשרי, ובכל זאת מצליח להיות לא רק טעים להפליא, אלא גם אחר ושונה.

כרם שיזף. ליד בה"ד 1. בתיאום מראש עם שמעון מנהל הכרם או עם דורית, בת זוגו של צור. טל' 3191761-054, 7300032-050

חוות כרמי עבדת. חנה ואיל יזרעאל הם לא רק מראשוני המתיישבים בחוות הבודדים בנגב, אלא גם מהראשונים שייצרו יין בנגב, במה שהפך לימים למעין "דרך יין" דרומית מרתקת. בחווה שלהם הם מייצרים יינות אדומים - קברנה סוביניון ומרלו, יין רוזה ואפילו, כנגד כל הסיכויים באקלים המדברי החם הזה, יין לבן אחד.

ואם היינות הטובים לא מספיקים לכם, הרי שכאן הם מגיעים עם בונוס בדמות כמה צימרים מפנקים מאוד, למרות תנאיהם הבסיסיים, וחנות יין קטנה, שהופכים את החוויה כולה למושלמת. אפשרות נדירה לחוות יין ממש מקרוב, במיוחד אחרי ביקור קצר וטעימות מלוות בהסברים ביקב הקטן והמקסים של בני הזוג.

חוות כרמי עבדת. ליד שדה בוקר. טל' 6535177-08

יקב עבייה. יוסי יודפת, הילד הנצחי שחגג לא מזמן יום הולדת 40, מתעקש לעשות יינות אך ורק בדרך שלו, בטכניקה יוצאת דופן לא רק בתעשיית היין המקומית, אלא אפילו בנוף העולמי. ביקב הקטן שלו בקיבוץ יחיעם שמעל נהריה הוא מייצר יינות כמעט טבעיים לגמרי, ללא ריסוס (או לפחות ללא חומרים רעילים מאוד שרוב הכרמים מפוצצים בהם), ללא שימוש בשמרים מתורבתים אלא רק בשמרים הפראיים המתפתחים באופן טבעי על הענבים, ובכלל - במינימום התערבות במה שהטבע התכוון אליו.

הרוזה החדש יחסית שלו הוא דוגמה מצוינת ליין שקשה להגדירו אבל קל מאוד, לפחות לבעלי רוח חופשית, להתחבר אליו, וכך גם הוויונייה הלבן, שהוא הוויונייה הכי שונה וטעים שיצא לי להכיר. היינות האדומים מענבי הקריניאן מכרמים בוגרים ומענבי הסירה העוצמתיים משלימים את התמונה. אפשר לבוא לבקר בתיאום מראש, לטעום ולקנות יין ולהכיר יין ואדם מיוחדים בלב הנוף הירוק שמעל הים הכחול.

יקב עבייה. יחיעם, מתחת למבצר. טל' 7282917-052. בתיאום מראש, או בימי ו' ושבת בין השעות 12:30 ל-16:30

כרם שבו. היקב של גבי סדן-שבו הפך אמנם בשנים האחרונות לשם החם בסצנת יקבי הבוטיק המקומית, לפחות בקרב עכברי היין האמיתיים, אבל זו אינה סיבה להשמיט מהרשימה הזו אדם שהוא לא רק אחד הייננים המבריקים והמקוריים ביותר בישראל, אלא גם איש יין ששומר עדיין על סגנון ייחודי וחד-פעמי כמעט, וכן על רוח הנעורים המרדנית והחופשייה שאפיינה אותו מאז ומתמיד.

מי שהחל את דרכו בתור ההבטחה הגדולה של תעשיית היין המסחרית כאחד מצוות הייננים של יקבי רמת הגולן ולאחר מכן היינן הראשי של יקב הרי גליל, ויתר יום אחד על הבית החם ועל התנאים המפנקים של היקבים הגדולים, ונעלם. אחר כך צץ בלב הכפר הערבי ג'יש (גוש חלב). בין מוסך למרכול הוא יושב בהאנגר גדול ומייצר יין אדום מופלא מענבי גראנש, סירה ומורבדר דרומיים בתוספת מפתיעה של ברברה צפון איטלקי, יין לבן מענבי שנין וסוביניון בלאן וגם רוזה נהדר. אף שאפשר למצוא את יינותיו במיטב חנויות היין והמסעדות, שווה לנסות לבקר ביקב.

כרם שבו. בתיאום מראש בלבד (וגם זה לא פשוט, אבל שווה את המאמץ), gaby@shvo.co.il

דרך היין

ב-1991 קבעה קבוצת חוקרים שהתנאים האקלימיים ברמת הנגב אידיאליים לגידול גפנים, וכך נולדה תוכנית "דרך היין", ציר של חוות בודדים מצומת משאבי שדה ועד למצפה רמון, שכלכלתן תתבסס על אירוח ועל חקלאות, בעיקר של יין, והן ישמרו על אדמות לאום מפני התיישבות בלתי חוקית