דוח ה-OECD: מורה ישראלי ביסודי משתכר עשרות אחוזים פחות לעומת העולם

דוח ה-OECD: ישראל מדורגת בתחתית רשימת השכר של המורים ■ השכר ההתחלתי - כ-6,000 שקל בחודש ברוטו, לעומת כ-22 אלף שקל בחודש שמרוויח מורה בלוקסמבורג

בית ספר / צילום: שאטרסטוק
בית ספר / צילום: שאטרסטוק

שנת הלימודים החלה לפני 3 שבועות, והמורים חזרו לעבודה. אין זה סוד שבישראל לא ממש משתלם כלכלית להיות מורה, ועכשיו יש לכך הוכחה נוספת בדוח חדש של ארגון OECD, המשווה בין רמות השכר של מורים בבתי ספר יסודיים (כיתות א'-ו') במדינות נבחרות החברות בארגון.

והיכן ישראל מדורגת? בתחתית, ממש בתחתית, כפי שאפשר לראות בגרף המצורף. השכר ההתחלתי הממוצע ברוטו למורה בבית ספר יסודי בישראל (נכון לשנת 2014) עומד על 18,498 דולר בשנה, משהו כמו 6,000 שקל בחודש, קצת פחות מהשכר החציוני בישראל.

המדינה שדורגה ראשונה היא לוקסמבורג הקטנה (רק חצי מיליון תושבים), שבה השכר ההתחלתי למורה בבית ספר יסודי הוא 68,121 דולר בשנה, כ-22 אלף שקל בחודש - כמו שכר של מתכנת מתחיל בישראל.

ההשוואה בין ישראל ללוקסמבורג אולי לא עושה עמנו חסד - בכל זאת, יש הבדלים ניכרים בין שתי המדינות, אך כאמור כל השוואה בין ישראל לאחת ממדינות הארגון לא ממש תחמיא לה. אפילו בשכנה טורקיה מורה מקבל יותר: 26,964 דולר בשנה, כ-8,500 שקל בחודש.

עלייה חריגה בעלות השכר

הדוח מנתח גם את עלות השכר למדינה פר תלמיד בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים (ז'-ט') ובתיכון (י'-יב') וטוען כי יש ארבעה פקטורים המשפיעים על העלות הזאת: מספר שעות הלימוד בשבוע, תקופת ההכשרה של המורים, השכר שלהם וגודל הכיתה. מעלות זו נגזר השכר ההתחלתי הממוצע למורה בבית ספר יסודי.

בלוקסמבורג, עלות השכר פר תלמיד היא הגבוהה ביותר, ובמקרה של מורה בבית ספר יסודי היא עומדת על 12,377 דולר בשנה בעוד שבישראל היא עומדת על 1,912 דולר (7,300 שקל בערך). הממוצע במדינות ה-OECD הוא 2,832 דולר, כלומר ישראל מתחת לממוצע זה.

הנתונים על שכר המורים בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים די דומים: בישראל הוא עומד על 2,560 דולר (9,700 שקל בערך) לעומת ממוצע OECD של 3,389 דולר במקרה של חטיבות ביניים, ועל 2,355 דולר (8,900 שקל) לעומת ממוצע OECD של 3,776 דולר במקרה של בתי ספר תיכון.

"ממשלות מתחילות לתת יותר תשומת לב לקשר שבין ההשקעה שלהן במערכת החינוך לתוצאות שלה, כמו שיעור התלמידים הניגשים לבגרות וכדומה", נכתב בדוח. "הן רוצות לספק חינוך טוב יותר לאוכלוסיות שלהן ובמקביל להבטיח שתקציבי החינוך מושקעים בצורה יעילה, על אחת כמה וכמה כשתקציבים אלו מאוד הדוקים. שכר המורים הוא בדרך כלל המרכיב העיקרי בעלויות מערכת החינוך.

ההבדלים בין פקטורים אלו לרוחב מדינות ה-OECD יכול להסביר את ההבדלים בין עלויות השכר פר תלמיד", מוסיף וטוענים מחברי הדוח ומדגישים שבין השנים 2010-2014 עלות השכר של מורה פר תלמיד בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים עלתה ברוב מדינות הארגון: 5.1% בממוצע במקרה של בית ספר יסודי ו-3.7% במקרה של חטיבת ביניים.

ישראל בעניין זה היא חריגה מאוד: עלייה של 35.4% בעלות כשמדובר בבית ספר יסודי. הסיבה לכך היא ירידה של 28.1% ביחס בין מספר התלמידים למספר המורים, כלומר כמה תלמידים פר מורה. לפי הדוח, בשנת 2010 היחס בישראל היה 1:21 והוא ירד ל-1:15 בשנת 2014. כמו כן, גודל כיתה ממוצע בישראל ירד בשנים אלו מ-23 ל-17 (מינוס 26.4%) זאת, לעומת ממוצע OECD של מינוס 4.1% ומינוס 1.8% בהתאמה.

המצב די דומה בחטיבות הביניים: עלייה של 24% בעלות השכר פר תלמיד בישראל לעומת, כאמור, 3.7% ב-OECD בממוצע. הסיבה הפעם היא דווקא עלייה בשכר, 17.2% לעומת 0.6% בממוצע ה-OECD וירידה בגודל הכיתה הממוצע (15.2%) לעומת ממוצע OECD של 2.3%.

אז אולי כן יש סיבה לאופטימיות בנוגע למערכת החינוך בישראל.

מורה