הסטארט-אפים שישפרו את תפקוד המוח שלנו

כחמש שנים לפני שלקה בשבץ מוחי חמור, הקים נשיא ישראל לשעבר שמעון פרס עמותה ללא כוונת רווח שתרכז תחתיה את הטכנולוגיות הישראליות בתחום המוח. זה לא צירוף מקרים. פרס, הנשיא שמותג כמי שרואה את העתיד, לא התכחש לנתונים וידע שבגילו (88 אז) הסיכוי שילקה במחלת מוח כלשהי בשנים הקרובות גבוה מהסיכוי שלא ילקה בה. עמותת IBT (Israel Brain Technologies) גייסה בעזרתו של פרס מאות מיליוני דולרים.

היום צומחת בחממה שהוקמה במסגרת העמותה חברה חדשה בתחום האבחון המוקדם של שבץ. לצדה קמו חברות רבות נוספות, העוסקות בטיפול במחלות מוח ובשיפור התפקוד של המוח בקרב בריאים. החממה שבה מפותחות הטכנולוגיות המסעירות האלה נקראת Brainovations, והיא מנוהלת על ידי ד"ר יעל פוקס שלומאי. היא כאמור חלק מהפעילות של עמותת IBT שמוביל רפי גידרון ומנהלת מירי אברהם פולצ'ק. מטרת העמותה היא כפולה: לפתח טכנולוגיות מאריכות חיים ומשפרות איכות חיים, וגם מיתוגה של ישראל בעולם כ"מוח ניישן".

שבץ: קסדה לאבחון ביתי

חברת רימיינד (Re:mind) פיתחה מכשיר אישי ונייד לזיהוי מוקדם של שבץ מוחי על ידי ניטור הפעילות המוחית. כידוע, כל דקה קובעת באבחון של שבץ. כיום, אומרים מנהלי החברה, פחות מ-10% מנפגעי השבץ מצליחים באמת להגיע לבית החולים בפרק זמן של 4.5 שעות מתחילת האירוע, המאפשר טיפול תרופתי יעיל.

כדי לתת תוצאה יחסית מדויקת, על הקסדה להשוות בין מצב הבסיס של המטופל לבין המצב שלו בעת החשש לשבץ, ולכן המוצר הוא אישי. קהל היעד הראשון של המוצר הוא מי שכבר לקו בשבץ, מאחר ש-30% מהם ילקו בשבץ נוסף בתוך חמש שנים.

החברה הוקמה על ידי אלי גלברט, מהנדס מומחה לאלקטרומגנטיקה, ועל ידי עמית רפאל, שמגיע מתחום הנדסת מאגרי מידע. היא נמצאת כעת בשלב בניית האבטיפוס.

פרקינסון: החיישן שיתריע על התקף מתקרב

חולה פרקינסון נתון במהלך היום לחסדי המחלה. התסמינים יכולים להתגבר באופן מפתיע, ללא התרעה ולהותיר אתו קפוא באמצע סופרמרקט או רועד ללא שליטה באירוע משפחתי. אם היה ניתן לחזות את האירועים הללו מראש, החולים היו יכולים להתאים לעצמם את המינון של התרופה, כך שההחמרה הפתאומית תימנע.

חברת ביינמיק הלת' פיתחה מערכת המשתמשת בחיישני מדף כדי לזהות את הסימנים שיוכלו לנבא התקף. אמו של אחד המייסדים היא חולת פרקינסון צעירה יחסית, והחברה הוקמה במחשבה כיצד ניתן לשמור על עצמאותה.

החיישנים מודדים שני דברים חשובים: שינויים קטנים בקצב הלב של המטופלים ושינויים בדפוסי התנועה שלהם, הנמדדים באמצעות מדי תאוצה. "באמצעות הנתונים הללו כבר אפשר לתת לחולים מספיק מידע כדי לאפשר להם 'ליישר את היום'", אומר מנכ"ל החברה גיא צורבל. ה"יישור" פירושו מתן מינון מדויק של התרופה.

בינתיים נאספו נתונים במשך שלושה חודשים ממטופלת אחת, והם הוכחת ההיתכנות הטכנולוגית. בקרוב תחל החברה בניסויים קליניים". צורבל מציין שקיימים היום בשוק מוצרים שמטרתם לנבא התקפים, אך רק כשהתסמינים כבר הופיעו. הבדיקות הראשוניות של ביינמיק מרמזות שתוכל להתריע מוקדם יותר. החברה הוקמה על ידי שני דוקטורנטים, שי צוייג, מומחה ללמידת מכונה, ואמיר טל, חוקר מוח ומומחה לאלגוריתמים ניבויים. צורבל המנכ"ל גם הוא דוקטור לחקר המוח אך עם רקע של כעשור בתפקידים בכירים בתחום הטלקום ואפליקציות סלולריות. החברה נמצאת בשלב גיוס כספי הסיד.

רדיולוגיה: האלגוריתם שיקצר תורים

המחסור במומחי רדיולוגיה יוצר בעיה של ממש: חולים שעברו סריקות מוח ממתינים זמן רב לטיפול משום שאין די מומחים שיפענחו את תוצאות הבדיקה בזמן. העיכובים הללו מובילים לעתים לאובדן חיים ואיכות חיים, ובמערכת הבריאות מודעים לבעיה. חברת טיילור-מד מנסה לפתח פתרון - מכונה לומדת שתבצע אנליזה של סריקות המוח. החברה הוקמה על ידי קבוצה של שלושה בוגרי תוכנית תלפיות רדיולוג - אלעד וולך, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר יחד עם ד"ר גל יניב.

לדברי מנכ"ל החברה, אלעד וולך, ישנן היום טכנולוגיות רבות המשתמשות באלגוריתמים כדי לפענח תמונות הדמיה רפואיות, אולם רוב החברות מפתחות מערכת ייחודית לכל מחלה, בדגש על מניעת טעויות. טיילור-מד, לעומת זאת, מזהה ומציפה מגוון מקרים של אבנורמליות בסריקה של איבר מסוים, והמטרה היא שיפור המהירות (בלי לוותר על הדיוק).

לשם כך בנתה החברה מערכת המשלבת ראייה ממוחשבת, למידת מכונה ואפילו ניתוח טקסט טבעי כדי להבין את ההיסטוריה הרפואית ואת תלונת החולה ולהצליבה עם הסריקה. המערכת אפילו עוזרת לרדיולוג לכתוב את הדוח שלו במהירות, כך שיתפנה לפעולת הסריקה.

- האם המוצרים שלכם ושל החברות האחרות בתחום יחליפו לבסוף רדיולוג?

"כרגע ולטווח הנראה לעין המטרה שלנו היא הפוכה - לתמוך ברדיולוג. אינני מאמין שבטווח הקרוב נוציא את האדם מהמשוואה, אך ייתכן שנאפשר לרופאים נוספים לפענח חלקית את הסריקה כאשר הרדיולוג לא זמין. הדבר דומה למכונית אוטומטית - לא הייתי נוסע במכונית כזאת עדיין, אבל עוד לפניה אפשר לפתח מערכת מובילאיי מצוינת".

לדברי וולך, המשימה של החברה עכשיו היא לצייד את האלגוריתם בכמות עצומה של מידע. "חייבים לתקף אלגוריתם ביג דאטה על מאגר אמיתי של ביג ביג דטאה, אחרת מאוד קל למציאות להפתיע אותך", הוא אומר.

שליטה בדחפים: תעצרו לפני שאתם פועלים

גם זה מדעי המוח: חברת פאוז (Pauzz) פיתחה אפליקציה המעודדת אנשים לעצור לרגע לפני שהם נכנעים לדחף רגעי, כדי להחליף את הדחף בהתנהגות מועילה יותר. היישום הראשון הוא בתחום הדיאטות.

"הרקע שלנו הוא לא בעולם הפסיכולוגיה או מדעי המוח", אומרת מנכ"לית החברה לימור שילוני. "אבל בשנתיים האחרונות למדנו לעומק את תחום המוטיבציה ושינוי ההרגלים". הרקע של שילוני הוא בתחומי התוכנה, פיתוח מוצרים ועיצוב ממשקי משתמש, ואילו הרקע של רודיך הוא פיתוח עסקי ושיווק מוצרי צריכה.

- מה למדתן על מוטיבציה והרגלים בתקופה הזו?

"שהמוח הוא גמיש ויש אפשרות לשנות הרגלים, אבל זה לא רק עניין של כוח רצון. יש גם דרכים אחרות. ככל שנתחיל בקטן יותר, נגיע לשינוי משמעותי יותר, בתנאי שנחזור על ההרגל החדש לעתים קרובות. תובנה נוספת הייתה שהדחף הוא כמו גל. אם לומדים 'לגלוש על הגל', כלומר במקום להיכנע לו להמתין מעט, ונרחיק את עצמנו פיזית ומנטלית ממושא התאווה, הוא יעבור בסופו של דבר".

- איך הגעתן לתחום הזה?

"יום אחד עמדתי והסברתי לילדים שלי שהם לא יכולים לומר כל דבר שעולה להם בראש והם חייבים קודם כול לספור עד עשר. פתאום קלטתי שתוך כדי שאני מסבירה, מרוב תסכול ועצבנות, אכלתי את שאריות הפיצה שלהם, אף שרק זמן קצר לפני כן התחייבתי בפני עצמי לעבור לתזונה בריאה יותר. אמרתי לעצמי, הנה את נואמת לילדים, אבל איפה הדוגמה האישית? מאז, בכל פעם שהיו לי פיתויים התחלתי לעמוד ולדבר לעצמי. ואכן, החשקים נעלמו.

הרעיון של פאוז הוא שברגע שמגיע החשק, מושיטים יד לטלפון ולא לממתק (זהו ההרגל הראשון שיש לשנות) והאפליקציה מעודדת עצירה והתבוננות לפני מימוש החשק. ניתן לצ'וטט עם תוכנה המדמה שיחה אנושים, אשר מעודדת התבוננות ברגשות או בסיטואציות שהובילו לחשק וגם לחשוב על המחירים של הכניעה לחשק ועל הסיבות שבגללן רוצים להימנע ממנו. האפליקציה גם בוחרת עבור המשתמש התערבויות נוספות שנמצאות יעילות עבורו - בדמיון מודרך, במדיטציה, נשימות וכדומה".

"קבוצת מיקוד של 30 נשים ציינה כי האפליקציה העלתה את המודעות למקור החשקים שלהן", אומרת שילוני. "הספרות המחקרית בתחום אומרת שמודעות לטריגר היא חלק נכבד בפתרון. אותן נשים, גם אם לא הצליחו לעמוד במאת האחוזים בדחפים שלהן, אכלו הרבה פחות. ואם בסופו של דבר פעם אחת אכלת את העוגה, אנחנו שם כדי להרגיע שזה לא אסון, רגשות אשם רק מחזקים את מעגל ההיזון השלילי. האפליקציה מאוד לא שיפוטית".

בתחילת הדרך הכוונה הייתה לפנות לקהל יעד של נשים, אולם התברר שגם לגברים יש חשקים חזקים בתחום האוכל, והדור הבא של המוצר יהיה "יוניסקס". כיום המוצר נמצא בשלב האלפא ועדיין אינו זמין להורדה.

עיוורון: לראות דרך האוזניים

כאשר מאבדים חוש אחד, האחרים נכנסים לפעולה כדי לחפות עליו, וחברת ריניו סנסז מנצלת את התכונה הזאת של המוח האנושי באופן כה ייחודי ויוצא דופן, עד שהיא מלמדת אותנו דברים חדשים על פעילות המוח.

מטרת החברה היא לצייר לעיוורים "מפה מנטלית" של העולם באמצעות חושים שאינם ראייה. כך, צבעים וצורות מיוצגים על ידי מוזיקה, ומרחקים על ידי רטט. המשתמש לא יודע מראש איזה צבע מיוצג על ידי אורגן ואיזה על ידי פסנתר; הוא לומד את עולמות הצליל והרטט במקביל להתניידות שלו במרחב. הלמידה הטבעית הזאת מובילה לכך שעיוורים אכן מרגישים שהם מבינים היכן נמצאים עצמים וחסמים שונים בעולם וכיצד הם "נראים". ניסויים ראשוניים אף הראו ששימוש בטכנולוגיה גורם לפעילות מוחית באזורים האחראים על ראייה, וזאת אף שהם אינם באמת רואים.

המוצר נמצא כעת בשלב האבטיפוס, והשקתו צפויה בעוד כשנה. הוא פותח על ידי פרופ' אמיר עמדי. החברה מנוהלת על ידי דפנה רוזנבאום.

הפרעות קשב וריכוז: "מביאים את המדע המטורף לטיפול ביתי"

הפרעות קשב וריכוז הן מהסיבות המובילות היום לטיפול תרופתי בילדים- טיפול שמרתיע הורים וילדים רבים. חברת אינוספיר (InnםSphere) מציעה פתרון אחר שלטענתה מפחית באופן משמעותי את תסמיני ההפרעה: קסדה ביתית לגירוי מגנטי של המוח באמצעות אלקטרודות. הילד יכול לחבוש את הקסדה בבית, בזמן שהוא עושה כל פעולה אחרת. בקרוב תחל החברה בניסוי מחקרי באוניברסיטת תל אביב כדי לבדוק את יעילות המוצר.

אינספר הוקמה על ידי שלושה מהנדסי אלקטרוניקה בוגרי הטכניון: איהאב שקור, גבי שקור ויוסוף בדרן. מנכ"ל החברה הוא רמי שקור, עורך דין במקצועו, בוגר הבינתחומי, שכבר עשה אקזיט בעברו בחברת פלסטיקה. "הטכנולוגיה פותחה במקור על ידי חוקר מאוניברסיטת אוקספורד בשם פרופ' רועי כהן קדוש. הוא ידוע בתור מומחה גדול בתחום הגירוי המגנטי של המוח, ואפילו כתב ספר בשם The stimulated Brain. סטיבן הוקינג אמר על הטכנולוגיה שלו שהיא אמיתית, והיא תהיה חלק מן העתיד שלנו", אומר איהאב שקור. "זה תחום מחקר חדש שמתחמם בשנתיים האחרונות. אנחנו בונים את הגשר בין המדע המטורף לבין אפשרות הטיפול הביתי, שהוא תנאי להצלחת הטיפול. הרי הילדים לא יגיעו לקליניקה שלוש פעמים בשבוע".

הגירוי הוא בעיקר באונה הפרונטלית של המוח, האחראית על שליטה ובקרה של יתר חלקי המוח. "הייחוד הטכנולוגי של הקסדה שלנו", אומר שקור, "הוא שהיא מכילה הרבה אלקטרודות שנוגעות בכל שטח המוח, אבל אנחנו נפעיל באופן סלקטיבי רק אלקטרודות מסוימות מהן, כדי להשיג את הדיוק הרלוונטי לכל מטופל. זאת לעומת קסדות המשמשות היום במחקרים בתחום, שדורשות תהליך כיול של 20 דקות".

האלקטרודות של אינספר גם צריכות להיות יבשות, כדי שהגירוי יהיה ממוקד, וזהו יתרון נוסף משום שהן נעימות יותר למטופל ואינן יוצרות תחושה של עקצוץ.

אלצהיימר: להקדים תרופה למחלה

חברת ביו-איי פיתחה טכנולוגיה העוקבת אחר תנועות העיניים באמצעות הטלפון הסלולרי. מנכ"ל החברה ערן פרי, המגיע מתחום הבינה המלאכותית, וד"ר דובי ילין, מומחה לאלגוריתמיקה ולמידת מכונה, החליטו להשתמש בטכנולוגיה הזאת לצורך ניבוי ירידה ביכולות הקוגניטיביות, כדי למנוע את מחלת האלצהיימר.

הגישה הרווחת היום בקרב מדענים ומפתחי תרופות לאלצהיימר היא שההתערבות נעשית בשלב מאוחר מדי, כשהנזק למוח הוא בלתי הפיך. אף שהגישה הזאת לא אוששה עדיין באופן מלא ואין בשוק תרופה כזו, חברות רבות בכל העולם מחפשות שיטות שונות לאבחון מוקדם של המחלה, למשל על סמך סימנים כימיים או הדמיה של המוח. אבחון באמצעות מבט בטלפון סלולרי הוא חדשני וגם פשוט הרבה יותר מהשיטות החלופיות, ומתאים מאוד לשמש כבדיקת סקר.

- בינתיים, עד שיהיה טיפול יעיל, אנשים בכלל רוצים לדעת כל כך מוקדם שהם עומדים ללקות באלצהיימר?

ילין: "אנחנו מאמינים שחלק מהתרופות שנמצאות היום בניסויים מתקדמים יגיעו בשנים הקרובות לשוק. אבל גם עד שתהיה תרופה למניעת המחלה, ניתן לנקוט צעדים שמאטים את ההידרדרות, כמו תזונה מתאימה, פעילות גופנים, פעילות חברתית ואתגור המוח".

ביו-איי נמצאת בשלב האב-טיפוס, וילין מציין שכדי שהבדיקה תוכל להיות בדיקת הסקר להידרדרות קוגניטיבית, היא תהיה חייבת לבצע ניסויים קליניים מקיפים ולקבל אישור מה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית.

ילין: "בהמשך יהיה לנו נכס עצום - מאגר ביג דאטה של סמני עיניים, שעל בסיסו נוכל לפתח מוצרים נוספים בעצמנו או לתת רישיון לאחרים".

אוטיזם: ללמוד מצבים חברתיים

אחד האתגרים הגדולים של אנשים עם אוטיזם הוא להבין סיטואציות חברתיות. שלושה אנשים חברו כדי להקים את סנטידיו (Sentidio), המפתחת מערכת המלמדת ילדים עם אוטיזם כיצד לתקשר בסיטואציות כאלה באמצעות סרטים אינטראקטיביים: המרפאה בעיסוק שני פאר, המנכ"ל אריאל ברונר, שהגיע מחיל האוויר ויש לו אח עם צרכים מיוחדים, ורוני קירש, מתחום המכונות הלומדות.

כיום, התרגול נעשה על ידי פסיכולוג או מטפל אחד, אולם שעות הטיפול בילדים עם אוטיזם הן מוגבלות. סנטידיו מאפשרת לפסיכולוג לתת לילד כלים להמשך הטיפול בבית. "אנחנו משתדלים לגוון ככל האפשר בתרחישים. לדוגמה, מצב שבו הילד רוצה לשחק במשהו ששייך למישהו אחר - הוא יכול לבקש בנימוס, ואנחנו נציג מצב שבו הילד השני נעתר לו, אך נציג גם מצב שבו הילד השני לא נעתר ונראה עושים במקרה הזה", אומר ברונר ופאר מוסיפה: "בחלק מהמקרים הסיטואציות הוצעו לנו על ידי הילדים עצמם".