הערך המוסף של המס

מבחינת עולם המיסוי על כל היבטיו הרחבים, שנת תשע"ו שחלפה הייתה דרמטית למשק במובנים רבים. בשם המאבק בהון השחור, הנוגס נתח משמעותי מהכנסות המדינה, עברו השנה מספר הצעות חקיקה מרחיקות לכת, ובהן הכללת עבירות המס כעבירות מקור בחוק לאיסור הלבנת הון, חובת הדיווח של נישומים על פוזיציות שהם נקטו המנוגדות לעמדה רשמית של רשויות המס; ובימים אלה מקדמת רשות המסים הצעת חקיקה שתרתום גם את הבנקים, בעל כורחם, למאבק בכלכלת הצללים. הרשות מבקשת לחייב מוסדות פיננסיים להעביר לה מידע על נכסים פיננסיים וכספיים של ישראלים ברחבי העולם, וזאת אף בלי שיש נגדם חשד לביצוע עבירות מס.

בנוסף, התעצמה השנה גם המגמה הבינלאומית לשיתוף-פעולה גלובלי להגברת השקיפות ולהעברת מידע בין המדינות לצורך המאבק בהעלמות המס ובהלבנות ההון. בין היתר נכנס לתוקפו הסכם הפטק"א, שלפיו רשות המסים תתחיל להעביר מידע על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארצות-הברית, ל-IRS (מס-הכנסה האמריקאי), וכן נחתמו מספר אמנות לחילופי מידע בין רשות המס בישראל לרשויות בעולם.

עוד התאפיינה השנה להגברת ההרתעה והאכיפה בתחום העלמות המס בכלל וההון השחור בפרט, בין היתר באמצעות עריכת מבצעים ענפיים (בהם ענף הנדל"ן ושוק השכירות הלא מדווחת), חקירות, צח"מים משותפים עם משטרת ישראל לטיפול בפשיעה חמורה, נוהל "גילוי מרצון" והרחבת רשת הנישומים.

ובין לבין, חשפה התקשורת גם מצעדי סלבס לחדרי החקירות ברשות המסים, וכך גם הרשעות של חלק מהם. בין היתר, נחקרו השנה הדוגמנית בר רפאלי והיזמית ענבל אור; ומנגד הורשעו זמרי הזמר המזרחי קובי פרץ ומשה פרץ בעבירות מס חמורות. על קובי פרץ הוטל כבר עונש מאסר בפועל; ומשה פרץ ממתין לגזר-דינו.

נושאים אלה ואחרים הונחו אתמול (ב') בפני 20 מומחי מס מהמובילים בארץ, במסגרת "פורום דנס-100 למיסוי", שהתקיים במשרדי דן אנד ברדסטריט ישראל. את הפאנל הנחה עורך "גלובס", חגי גולן, ובין המשתתפים היו עו"ד אורי דרוקר; עו"ד אלדד נח; עו"ד אלדר בן-רובי; עו"ד-ד"ר אריה ליבוביץ'; עו"ד גיא כץ; עו"ד גלעד ברון; עו"ד-פרופ' דן ביין; עו"ד זיו שרון; עו"ד טל עצמון; עו"ד טלי ירון-אלדר; עו"ד ירון מהולל; ועו"ד ליאור נוימן. והיה להם הרבה מה לומר.

1. סגרו את מקלטי-המס?

אחת השאלות הבוערות היום בעולם, וגם בישראל, היא - אם מגמת השקיפות הבינלאומית וחילופי המידע סגרו את מקלטי-המס בעולם, ולאן ילך כל הכסף ששכב במקלטי-המס השונים לאורך שנים.

המומחים למיסוי שמסכימים כי העולם הפך לשקוף, היו חלוקים בדעתם באשר לשאלה אם יש עדיין מקלטי-מס בעולם.

את הדיון פתח רו"ח ראובן שיף, לשעבר נשיא לשכת רואי-החשבון. לדבריו, "האמריקאים מובילים את טרנד השקיפות, באמצעות הפטק"א. הם החלו במלחמת חורמה בהעלמות מס, ופנו למעוזים שלא הייתה בהם שקיפות בנקאית, למשל שווייץ שהייתה מעוז הסודיות הבנקאית, והם הצליחו לכופף אותה. המגמה הזאת אומצה על-ידי ה-OECD ומדינות אחרות".

רו"ח שיף הוסיף, כי "אם בעבר הנושא של מקלטי-מס היו נפוץ, זה ירד ויורד בצורה חדה. יש עדיין מקומות ומדינות שניתן להחזיק בהם חשבונות בנק והם נחשבים למקלטים, אבל זה הולך ומצטמצם. המגמה העולמית היא, שסוגרים את האפשרויות להחביא הון".

אולם עו"ד טלי ירון-אלדר, לא בטוחה שהדברים כל-כך ברורים. "מקלטי-מס הם שם נוסף למקום שבו שיעורי המס הם נמוכים או אפילו אפסיים. השקיפות היא מגמה נכונה שמביאה לזה שממסים מיסוי אמיתי, וכולם בעד תשלום מיסי אמת, אבל נמוך. הלקוחות צריכים להבין שהעולם שקוף, אבל זה לא אומר שאי אפשר לתכנן מס. זה רק אומר שמה שיקרה בשנים הקרובות בעולם, יהיה שהפעילות של חברות תעבור יותר ויותר למקומות שיש בהם מיסוי נמוך מאוד, אולי אפסי, מה שמכונה מקלטי-מס, אבל יש שם פעילות אמיתית של החברות".

לדברי ירון-אלדר, זוהי הזדמנות הפז של ישראל להילחם על הכספים הגדולים שמסתובבים בעולם. "במסגרת חוק ההסדרים, מוצע עכשיו לתת שיעורי מס מופחתים לחברות שמפתחות בישראל קניין רוחני. אם המדינה תסכים לקבוע שיעורי מס נמוכים חד-ספרתיים - נהפוך את ישראל למקלט-מס, במובן הטוב של המילה".

גם עו"ד אלדר בן-רובי מסכים, שהיום "אף אחד לא בונה על אי-שקיפות". עם זאת, "חשוב לזכור שתכנון מס ומציאת מקלט-מס אלה לא דברים שנוגדים את השקיפות, ולכן הנושא של מקלטי-מס לא ייעלם. יעשו בהם שימוש והם יישארו לגיטימיים".

לשאלה המנחה, אם מבחינה ציבורית, זה הפך יותר מגונה להחזיק חשבון בנק במקלט-מס, גם אם זה חוקי (לדוגמה, הביקורת שספג ראש-הממשלה בנימין נתניהו כאשר נודע שהוא מחזיק חשבון באיי ג'רזי), השיב בן רובי, כי "זה נכון שיש היום פער בין החוקי לבין הציבורי, ויש תהליך חיובי של הסתייגות מהעלמת מיסוי, וזה טוב וראוי; אך צריך לדעת שגם למשה אשר (מנהל רשות המסים), וגם לנתניהו יש תכנוני מס שהם עושים כל הזמן. למשל, כשמשתמשים בקופות-גמל, זה סוג של תכנון מס. תכנון מס זה לא דבר פסול כשלעצמו. כשנעשה בזה שימוש פסול, אז זה לא בסדר. ואת זה צריך להפנים".

2. הבנקים חוסמים את הכסף הזר

לפי המומחים למיסוי, תכנוני המס הלגיטימיים של העתיד אמורים לכלול את מדינת ישראל כמקום שאליו יוכלו לנתב את הכספים שהחזיקו עד כה במקלטי-מס שנתפסים היום כלא-לגיטימיים. אולם לדברי המומחים, ישראל לא משכילה עדיין להבין זאת, ושמה חסמים בלתי אפשריים בפני הכספים הזרים.

לדברי עו"ד גלעד ברון, "כאשר סכר כזה קורס (כל מקלטי-המס, א' ל"ו) והמים פורצים, אז הם מחפשים לאן לזרום. הכספים שיוצאים מבנקים ברחבי העולם רוצים להגיע גם לכאן, אבל כולנו נתקלים בגל של בעיות בגלל המדיניות של הבנקים. תושבים זרים שמעוניינים להעביר לכאן כסף, יהודים מהעולם, נתקלים במדיניות מאוד קשה של הבנקים. מבקשים מהם אישורים ששולם על הכסף שלהם מס במדינות המקור, ולא תמיד יש להם אפשרות לתת אישור כזה.

"ואז מה שקורה, שאותם מים זורמים מחפשים פירצה אחרת, ואותם אנשים מתפתים לכל מיני פתרונות ביניים, ועושים עבירות אחרות. צריך לייצר את האיזון הראוי, ולאפשר לכסף להיכנס לכאן. המדיניות של הבנקים תחת 'הכר את הלקוח' היא מחמירה ביותר היום. עבירות המס הן עדיין לא עבירות מקור, הן יהיו בקרוב, אז בינתיים לכאורה, השאלה אם שולם או לא שולם מס במדינות המקור לא רלבנטית כרגע".

המנחה חגי גולן: הבנקים במצב פוסט-טראומטי לאור הקנסות שמוטלים עליהם בעקבות סיוע לעבירות מס (למשל, מקרה בנק לאומי), ונוקטים משנה זהירות.

עו"ד ברון: "כאן צריך להגיע הממונה על הבנקים, ולתת גיבוי לבנקים. אותם בנקים ששילמו עיצומים אדירים, שילמו זאת בגלל שלא עשו בדק-בית. אז צריך לעשות בדיקה, ולאתר חשבונות של אנשים שלא דיווחו, אבל בין זה לבין לא לתת להכניס לכאן כספים יש הבדל".

עו"ד טל עצמון לא מסכים. "יש כמות ענקית של יהודים שלא שילמו את המס במדינת המקור שלהם. לבקש מהבנקים בישראל, שיקבלו את אותם כספים של צרפתי, בלגי, אמריקאי, בלי להראות שזה דווח במדינת המקור, זה פשוט לא הגיוני. אני יכול להבין את הבנקים, הם חשופים לסנקציות. האמריקאים כבר הטילו עליהם עיצומים אדירים, ואחריהם הגיעו האנגלים, הצרפתים וכדומה".

גם עו"ד ירון מהולל מציין, כי "מקלטי-המס במובן הקלאסי, מתו, וזה לא דבר שישתנה. אנחנו לא נראה נקודת איזון בשנים הקרובות, ולא מדובר על מטוטלת. הרגולציה תתגבר. האמריקאים מגבירים את הלחץ, והכספים שנמלטים היום ממקלטי-המס יתקשו מאוד למצוא מקווה מים אחר. לאותם יהודים, למשל, שמחפשים מקום לכספם, לא תהיה ברירה והם יצטרכו ללכת למדינות המקור שלהם, לעשות 'גילוי מרצון' ולשלם הרבה מאוד מס, לעיתים 40% על הכסף, אחרת הכסף הזה לא ימצא מנוח".

אך, שוב, היה מי שהחיה את מקלטי-המס. לדברי עו"ד אריה ליבוביץ', "מקלטי-המס ייוותרו. הם רק משתנים. כספים זורמים, אבל אנשים יצטרכו הרבה יותר כסף כדי להעלים את הכסף הזה. בעלי סכומים גדולים ימצאו איפה לשים את הכסף. הבעיה היא, שזה בא עם משטר פוליטי בעייתי, ואתה צריך לשקול אם אתה רוצה לשים שם את הכסף שלך. בכל מקרה, עכשיו מקלטי-המס יהיו לעשירים בלבד".

ובנוגע לישראל, הוסיף ליבוביץ', "היתרון הוא שהעולם נעשה שטוח מבחינת מידע, וזו ההזדמנות שלנו להיות לא רק 'היי-טק-ניישן', אנחנו צריכים לחזור להיות 'פייננס-ניישן'. אם ישראל תדע בעולם השטוח הזה לדאוג לזרימת הכסף אליה, זה יהיה מצוין, ואם לא - אנחנו נפסיד גם את הכסף של היהודים שמסתובב בעולם".

ועו"ד ירון-אלדר מבהירה, "בנסיבות היום, יותר קל להעביר כסף לבנקים בשווייץ מאשר לארץ, כי הם לא הלכו לקיצוניות. הם התייצבו במקום יותר מאוזן מבחינת הדרישות שלהם מהלקוחות, ולכן כרגע הכסף ילך לשם".'

3. המדינות רבות על עוגת המס

גם ברמת תכנוני המס של החברות הגלובליות העולם השתנה. זאת, בין היתר, על רקע החלטת רשות ההגבלים העסקיים האירופית, לחייב את אפלבקנס בסך של 13 מיליארד אירו (14.5 מיליארד דולר) בתוספת ריבית, בעקבות אי-תשלום מסים כדין. לטענת רשות ההגבלים האירופית, אפל נהנתה מסיוע לא חוקי מצד ממשלת אירלנד לאורך שנים, דבר שפגע בתחרות באירופה.

לדברי עו"ד יניב ארליך, "ההשפעה של החלטה זו כבר מורגשת בכל העולם, וזה התחיל עוד לפני ההחלטה בעניין אפל. ארצות-הברית נחשבת למדינת עתירת מס, שיכולה להגיע ל-50% מס. היו תכנוני מס שנעשו תחת הכשרתו של המחוקק האמריקאי, שהיו מותרים עד לאחרונה, והביאו להפחתת מס משמעותית עבור חברות רב-לאומיות.

"ואז, בין-לילה כמעט, מגיע פרויקט הבפ"ס (התוכנית שמוביל ה-OECD, תוכנית ה-BEPS, כדי להילחם בתכנוני מס בינלאומיים, בניסיון למנוע תחרות מס "מזיקה" בין מדינות, א' ל"ו), ואז יש עוגת מס שכל המדינות מתחילות לריב עליה, וארצות-הברית נפגעת מזה.

"בנוסף לכך, ההחלטה של האיחוד האירופי בעניין אפל שמטה את הקרקע תחת הבסיס של תכנוני המס של חברות. אנחנו עכשיו בתקופת 'משחקי הכס', זו תקופה של מאבקים בין 'הבתים'. לכן, אנחנו לא נראה יותר מקלטי-מס, אלא מתחמי פעילות עם הצדקה כלכלית".

עו"ד ליאור נוימן מסכים. "הכסף הגדול לא נמצא באיי הבתולה, הוא נמצא בין המדינות. אם עד עתה מדינות כמו לוקסמבורג, אירלנד והולנד, שלא היה להן מה להציע ברמת התוכן, גרמו להסטת רווחים אדירה בעולם, של 13 מיליארד דולר ויותר (רואים את זה בהחלטות מול פייסבוק וגוגל), אז מעכשיו אותן מדינות - כדי לעמוד במדיניות הבפ"ס - יוכלו למשוך את חברות הטכנולוגיה עם הצעה של מהות, והן יהיו המדינות שיגרפו את המס והכסף".

לדברי נוימן, גם בעניין הזה לישראל יש הזדמנות. "רוב חברות הטכנולוגיה מגיעות מתוך תוכנו, הן של חבר'ה ישראלים שהקימו חברות עתירות טכנולוגיה, והם עושים שימוש במדינות כמו לוקסמבורג וכדומה. אז לישראל יש עכשיו הזדמנות למשוך אותן לכאן. על השולחן יש כרגע הצעת-חוק שתביא לשיעורי מס נמוכים למי שמפתח כאן את הקניין הרוחני שלו, אבל יש שם חסם של סכום כספי. לא צריך לשים חסם של עשרה מיליארד, כדי לזכות בשיעור מס מופחת, כי אז נחסום את הישראלים שהקימו חברות עתירות טכנולוגיה שנמצאות בחוץ ויכולות לחזור לארץ".

גם עו"ד שרון זיו מסכים, כי "יש פה הזדמנות פז. ישראל יכולה להיות היום מרכז פיננסי. יש לנו בסיס לזה בחקיקה פיננסית שנחקקה לפני 10 שנים, אבל היא שמה כל-כך הרבה חסמים, שהיא לא מומשה. עכשיו הזמן לעשות את השינוי".

לדברי עו"ד אלדר בן-רובי, מלבד ההזדמנות, ישראל גם צריכה להיזהר. "יותר מאשר ההחלטה הייתה נגד אפל, היא נגד אירלנד ודומותיה. אם ישראל רוצה שהחלטה דומה לא תופנה גם אליה, חשוב שלא תהיה הפליה של גורמים מקומיים בישראל. המודל של התיקון בחוק ההסדרים יוצר הטבות בעיקר לזרים, לחברות זרות שיביאו לכאן קניין רוחני, והסיכוי שזה יחזיק מים הוא חלש. אם תייצר את זה גם לתושביך שלך, אז יש סיכוי רב יותר שזה יעמוד".