מיזוג השותפויות אבנר ודלק קידוחים יובא לאישור בחודש הבא

לקראת החלטה סופית על פיתוח פרויקט לוויתן, וכשברקע עסקת הענק שנחתמה ליצוא גז לירדן, יצביעו בעלי היחידות על הצעת קבוצת דלק למיזוג אבנר לתוך דלק קידוחים

שותפויות הגז אבנר   ודלק קידוחים  מזמנות את בעלי יחידות ההשתתפות שלהן להצביע בנוגע לאישור המיזוג של שתי השותפויות. ישיבת בעלי היחידות לצורך ההצבעה תתקיים ב-10 בנובמבר בהרצליה וזאת, לקראת קבלת החלטה סופית על פיתוח פרויקט לוויתן בסוף השנה או בתחילת 2017. לפי ההחלטה שהתקבלה בקבוצת דלק, בעלת השליטה בשתי השותפויות, אבנר תמוזג לתוך דלק קידוחים כשבעלי היחידות באבנר יקבלו יחידה אחת של דלק קידוחים עבור כל 5.32 יחידות שברשותם.

דלק קידוחים מחזיקה 25% משדה הגז ים תטיס, כ-23% משדה הגז לוויתן וכ-16% משדה הגז תמר, ושוויה בבורסה עומד על כ-7.6 מיליארד שקל. שותפות אבנר מחזיקה בכ-23% משדות הגז ים תטיס ולוויתן, וכ-16% משדה הגז תמר, והיא נסחרת בבורסה לפי שווי של כ-8.7 מיליארד שקל. קבוצת דלק של יצחק תשובה מחויבת למכור בתוך מספר שנים את כל החזקותיה במאגר תמר, שבו היא מחזיקה באמצעות שתי השותפויות, וזאת כחלק ממתווה הגז.

בקבוצת דלק  הסבירו כבר עם ההודעה הראשונה על עניין המיזוג, בחודש אפריל, ש"תכליתו היא, בין היתר, לאפשר לשותפויות לממש את הזהות בין נכסיהן ופעילותן, ליהנות מיתרון לגודל, לרבות באמצעות הגדלת היקפי סחירות יחידות ההשתתפות שלהן ומשיכת משקיעים נוספים מקומיים ו/או זרים, לייעל ולפשט תהליכים מימוניים הנוגעים לפרויקטים שונים שאותם הן מקדמות, ובראשם תוכנית הפיתוח למאגר לוויתן, לייעל תהליכים ארגוניים ולחסוך בעלויות ניהולם". מלבד בעלי יחידות ההשתתפות כפופה עסקת המיזוג לקבלת אישורים נוספים, בהם אישורים רגולטוריים שונים.

בשבוע שעבר דיווחו דלק קידוחים ואבנר (ביחד עם רציו המחזיקה ב-15% מלוויתן) על חתימת הסכם ליצוא גז ממאגר לוויתן לירדן ל-15 שנה. ההסכם הוא לאספקת גז טבעי בכמות כוללת של 45 מיליארד מ"ק (BCM), המיועד לשימוש חברת החשמל הירדנית. תחילת ההספקה נקבעה ל-2019 וההסכם כולל אופציה להגדלת כמות הגז. 

חתימת עסקת היצוא עם ירדן, בהיקף של כ-10 מיליארד דולר, פותחת את הדרך בפני שותפויות לוויתן לקבלת החלטת השקעה סופית (FID) על פיתוח שלב א' של המאגר. תוכנית הפיתוח המצומצמת של לוויתן דומה מאוד לתוכנית הפיתוח של תמר: עלותה הכספית מוערכת ב-3.5 מיליארד דולר, והיא מבוססת על צינור שיוכל להזרים לחוף גז בכמות שנתית של 12 מיליארד מ"ק. עסקת הגז עם ירדן מותירה לפיכך קיבולת של כשני שליש מהצינור לטובת אספקת ביקושים לגז בשוק המקומי.