"תאגיד השידור הוא תשתית לאומית כמו כביש ירושלים-ת"א"

ברקע התככים הפוליטיים, סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיה בתאגיד השידור, אודי הלמן-הכהן, מדבר על המאמצים הקדחתניים להיות מוכנים לשידור בזמן

אודי הלמן-הכהן / צילום: שלומי יוסף
אודי הלמן-הכהן / צילום: שלומי יוסף

אודי הלמן-הכהן, סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיה, הוא העובד מספר אחת של תאגיד השידור הציבורי "כאן". לא מדובר כאן בסופרלטיב מפוצץ או בפרגון יוצא דופן, אלא בציון עובדה יבשה. הלמן-הכהן הוא העובד הראשון שהצטרף באופן רשמי לתאגיד, ועל כרטיס העובד שלו מוטבעת ספרה סידורית אחת: 1.

ובכל זאת, יש גם לא מעט סמליות בספרה שהודבקה לו באופן שרירותי. עם כל הכבוד לסרטונים מגניבים בפייסבוק ולנוכחות המרשימה ברשתות החברתיות שרושם לזכותו בינתיים התאגיד, המעמסה הקריטית באמת מבחינתו היא זו שמוטלת בימים אלה על כתפיהם של אנשי הברזלים. הם אלה שאמונים על התחום שבמידה רבה עשוי להכריע את עתידו של גוף השידור החדש, שאמור לרשת את מקומה של רשות השידור, ומי שעוקב אחרי המדורים הרלוונטיים בעיתונות - אי-שם באזורי ברנז'ת התקשורת פינת התככים הפוליטיים - יודע שהעתיד הזה בהחלט אינו מובטח.

קיראו עוד ב"גלובס"


"אנחנו באמת עוסקים כאן בקוסמות בשילוב עם אקרובטיקה ובכל מיני עניינים מהסוג של איך מכניסים 6 ליצנים למכונית מיני אחת", אומר הלמן-הכהן בראיון ל"גלובס". "במושגים של שוק ציבורי את הארגון הזה היה לוקח להקים 5 שנים, אבל מרבית הנהלת התאגיד היא אנשים שבאו מהמגזר הפרטי, שגדלו והתפתחו במקומות שבהם לזמן יש משמעות והוא לא משהו ערטילאי".

אם יש משהו שמאפיין את סאגת התאגיד, שמלווה אותנו כמעט מאז אישור החוק לסגירת רשות השידור ביולי 2014, בימי ממשלת נתניהו הקודמת, זו דווקא העובדה שהזמן בה הוא בהחלט עניין ערטילאי. מועד פתיחתו של תאגיד השידור נדחה שוב ושוב, והשיא האחרון עד כה נרשם ביולי-אוגוסט השנה. ההסתדרות ומשרד התקשורת הוציאו באישון ליל הודעה שלפיה פתיחת התאגיד תידחה מאוקטובר 2016 לתחילת 2018, ואחרי מסכת של כיפופי ידיים ופשרות פוליטיות, הכניסה הכנסת תיקון אחרון עד כה בחוק השידור הציבורי. כעת נקבע בו כי התאגיד יוכל לעלות לשידור כבר בינואר 2017, בכפוף לאישור שר התקשורת ושר האוצר, ובכל מקרה עלייתו לאוויר תתבצע לא יאוחר מ-30 באפריל 2017.

בנוסף, תחילת הפעילות של התאגיד מירושלים תיעשה כבר ביולי 2017. עד אז הוא אמור לפעול מאולפנים במודיעין שאותם הוא שוכר מערוץ 9 (שעבר בינתיים לנווה אילן), בזמן שמהדורות החדשות ברדיו יועברו מירושלים (ממשרדים חדשים ששכר התאגיד בגן הטכנולוגי בהר חוצבים בעיר), ובמקביל תישאר "רגל" במשרדיו הנוכחיים ברחוב קרמניצקי בתל-אביב.

וגם זה לא כל הסיפור, או סופו, כי יום לפני הפגישה עם הלמן-הכהן באולפני התאגיד במודיעין, הגיש יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), הצעת חוק פרטית שלפיה הגלגל יוחזר למעשה לאחור, הקמת התאגיד תבוטל, ורשות השידור תמשיך לפעול. באופן רשמי, נתניהו, ראש הממשלה שהוא גם שר התקשורת, לא בהכרח בסדר הזה, אינו תומך בהצעה הזאת של יו"ר הקואליציה שלו. באופן לא רשמי, אין בר-דעת בתאגיד או מחוצה לו שלא ברור לו שנתניהו מחבב את הרעיון של הקמת התאגיד החדש - שעבר, אם צריך להזכיר שוב, תחת ממשלתו שלו - בערך כמו שהוא מחבב את אנשי ארגון "שוברים שתיקה", שאותם הזכיר לאחרונה על דרך המשל בנשימה אחת עם אנשי התאגיד, בראיון שנתן לערוץ 10.

WOBI

איפה כל הסאגה הזאת שמה את הלמן-הכהן חוץ מלייצר לו הרבה כאב ראש? כלפי חוץ הוא בעיקר משתדל, כמו שאומרת הקלישאה, להתרכז בעשייה. "תיכף אתה תראה פה בבניין שמרבית הבינוי הסתיימה", הוא אומר. "הכניסה שלנו למודיעין נעשתה תוך כדי ייצור מנגנון של 'רגל על הקרקע-רגל באוויר'. הרי בשביל להגר לירושלים כמו שקובע החוק, בסוף יוני-תחילת יולי, אני צריך לנטוש מקום אחד ולהרים חשמל במקום אחר. כדי לא להיות בסיטואציה שאני אצטרך להשקיע בכל המערכות שלי פעמיים, יצרנו מנגנון מאוד יעיל על בסיס המתקן שהיה כאן. אפילו את השלט של ערוץ 9 אנחנו לא טורחים להחליף".

במילים אחרות, ואם זה לא היה ברור עד כה, הלמן-הכהן צריך להכשיר את האולפנים במודיעין כך שהם יתאימו לתחילת שידורי התאגיד כבר בינואר הקרוב, רק כדי לראות את כל העבודה הזאת יורדת לטמיון תוך חצי שנה, עם המעבר לבניין הקבע בירושלים. וזה עוד התרחיש הטוב מבחינתו.

- מה עוד נשאר לך כדי שתוכל להגיד שהמערך במודיעין מוכן לתחילת הפעילות?

"נשארו לנו שני דברים קטנים, וזה בעצם ההקמה של הרדיו והשלמות של עוד מעט 'חדרי פוסט' (חדרי עריכה). הרדיו החדשותי, יומני הבוקר וכו', ישודר מפה. מה שהחבר'ה אוהבים לקרוא 'הפיפסים של החדשות' יהיה מירושלים מהיום הראשון, ובתל-אביב יש מרכז בקרמניצקי שגם ממנו נשדר. כך שביום שבו נתחיל לפעול יהיה רדיו בתל-אביב, רדיו פה ורדיו בירושלים. זה לא פשוט, במיוחד לא לארגון בהקמה. תחשוב, אנחנו קמים ומעפילים ויש לנו אתגרים כפולים ומכופלים. המערכת עדיין לא משומנת והיא כבר במצב מורכב".

- מצד שני, יכול להיות שתקבלו יותר זמן ממה שאתה חושב.

הלמן-הכהן משתהה רק לרגע. אחר-כך הוא נזכר בהנחיות התקיפות של הדוברת שקיבל רק לפני כמה דקות. "אני לא מתייחס לזה", הוא אומר ומחייך.

"תהליכי המיון הם שוויוניים ושקופים"

עוברים לסיור ברחבי המבנה הגדול במודיעין. על-פי אנשי התאגיד, רוב העובדים כבר עברו לשבת כאן בשבועות האחרונים, ומתוך כ-160 עובדים שנכללים כיום בפיי-רול שלו - כלומר, לא כולל עובדי רשות השידור שחתמו על הצטרפות אך יעברו לארגון רק כשייצא לדרך - למעלה מ-100 כבר עובדים ממודיעין.

הלמן-הכהן סוקר את שני חדרי הקונטרול שבמקום ואת חדר השידור, שהדגש בהם הוא על יעילות וצמצום. "בקונטרול אנחנו רוצים להגיע למצב שבו יש לך שני אנשים טכניים שמפעילים את הכול, ולא 12 או 13", הוא אומר. "אולי בהתחלה במהדורה המרכזית זה יהיה טיפה מורכב, אבל לשם נגיע בסוף. המצלמות עובדות בלי צלמים, זה קורה כיום גם בערוצים אחרים, אבל אנחנו מדברים כבר על השלב הבא של אוטומציה מוחלטת".

בהמשך הוא יסביר כי "המנגנונים המודרניים, האוטומציה והרובוטיקה מאפשרים יצירת תוכן יעיל. באחת השיחות הראשונות שלי עם אלדד (קובלנץ, מנכ"ל התאגיד), כשדובר על כסף, אמרתי לו שהשאיפה שלי - וכאילו זה היה אמור להיות הפוך לאור זה שאני סמנכ"ל טכנולוגיה - היא לתת בחזרה חלק מהכסף שהוקצב לתחום, כדי שנלך לקנות בכסף הזה תוכן לעם ישראל. הרי את הצופים בבית לא מעניין אם אני קונה מצלמה כזאת או עדשה כזאת, בסוף הם רוצים לראות עוד שני פרקים בסדרה".

- החיסכון הזה בא גם על חשבון עובדי רשות השידור? הרבה מאנשי ההנדסה שם כועסים וחשים פגועים מכך שלא התקבלו לתאגיד החדש.

"אני יכול להגיד לך שתהליכי המיון אצלנו הם סדורים ושוויוניים ושקופים. כמעט מאה אחוז מהטכנאים ברדיו שנקלטו - בשלב זה 30 מתוך 31 - הגיעו מרשות השידור. בחטיבת ההנדסה כולה, 60% מהעובדים שנקלטו הם מהרשות, אף על-פי שאנחנו לוקחים בזה סיכון גדול מאוד, כי מי שמגיע משם יהיה זמין עבורנו רק ביום העלייה לשידור ולא לפני כן. אבל עדיין אנחנו שמחים לקחת את הסיכון הזה כי מצאנו שם אנשים מקצועיים וטובים, ונמשיך לקלוט עובדים מהרשות".

התחנה הבאה היא חדר החדשות, ה"ניוזרום", שמביא לידי ביטוי את מה שבתאגיד מכנים "המערכת האחודה". כלומר, מערכת משולבת של טלוויזיה, אינטרנט ורדיו. החלל הגדול, שהיה אולפן אחד, חולק כך שהוא כולל אולפן טלוויזיה בגודל של כ-130 מ"ר שמתוכו ניתן לראות, כפי שאכן יראו גם הצופים בבית, את הדסק שבו יישבו כתבי ועורכי הטלוויזיה והאינטרנט, וגם את דלתות אולפן הרדיו.

"חלק מהפריים שלנו זה דסק החדשות, הדסק האחוד", מסביר הלמן-הכהן, "כשנעשה את תוכנית הבוקר בטלוויזיה נוכל לראות את אריה גולן נכנס או יוצא מהאולפן, ויהיה גם קשר בין אולפן הטלוויזיה לאולפן ברדיו ברמת הווידאו. כלומר, נוכל לשלב שיחה מצולמת עם גולן בטלוויזיה, ואז בעצם אתה יוצא מהבית אחרי שראית פריים בטלוויזיה, ועובר לרדיו באוטו עם איזושהי המשכיות של תוכן".

- מה עוד?

"יהיה לנו פה 'וידאו וול' (קיר מסכים), שזה מאוד יפה ונכון, אבל מצד שני הקונספטים האלה כבר מתחילים להיות טיפה מיושנים בטלוויזיה המודרנית, שהופכת להיות דווקא פחות מצועצעת. נעשה גם 3 או 4 עמדות סטנד-אפ של כתבים מתוך הניוזרום. כלומר, במקום שהכתב ייכנס לאולפן וידווח משם, הוא ידווח מהניוזרום במנגנון של 'מרואיין מהשטח'".

- ואם לחזור ללוח הזמנים?

"בגדול, כמו שאתה רואה העסק מוכן. יש פה אולי עוד כמה ימי עבודה. נוכל להפיק מכאן חדשות כבר בעוד חודש (סוף אוקטובר-תחילת נובמבר). עכשיו זה נראה מכוער, אבל חכה שזה יהיה מואר כמו שצריך. בסופו של יום טלוויזיה זה עניין של משחקים עם אופטיקה ואור, זה עסק של אשליות. אני מאיר את זה כמו שצריך, וה'אירוע' הזה יהיה אחד האירועים היפים".

בתאגיד מעוניינים, כאמור, לעלות לשידור כבר ב-1 בינואר 2017, ולכן, כפי שמסביר הלמן-הכהן, "בסופו של דבר, אני צריך שב-15 בנובמבר כל המערכות כאן יעמדו, כדי שאני אוכל לדווח 45 יום מראש, כפי שקובע החוק, שהכול ערוך ומוכן". אם הנהלת התאגיד אכן תעביר דיווח כזה, מועצת התאגיד תצטרך לדון בו, ואם היא תאשר אותו - מה שצפוי לקרות - היא תעביר את החלטתה לאישור שרי התקשורת והאוצר, שיפרסמו את החלטתם בתוך 14 יום.

לפי נוסח החוק המתוקן, המועצה והשרים יצטרכו לבחון את היערכותו של התאגיד "מבחינת יכולת טכנית והנדסית לקיים את השידורים, וקיומו של לוח שידורים בר-ביצוע". מה זה באמת אומר בפועל, ומה הסיכוי שנתניהו אכן יאשר לתאגיד להתחיל לפעול כבר ב-1 בינואר? מעטים, אם בכלל, יכולים לומר בשלב הנוכחי.

- לא קצת חבל לך שכל האופרציה הזאת במודיעין תשמש אתכם רק לחצי שנה, ואחר-כך הכול יינטש?

"וואו, אתה יודע, זה מאוד חבל לי. אבל זה כמו כשסוללים כביש. מכינים את הכביש המרכזי מתל-אביב לירושלים, ובינתיים אתה צריך לסלול גם איזה כביש גישה לתקופת הביניים. אז זה הכביש לתקופת הביניים. ואגב, בדיוק כמו הכביש גם תאגיד השידור הוא תשתית לאומית, וככה אנחנו מתייחסים אליו".

4 קומות ב-88 מיליון שקל

כביש תל-אביב-ירושלים הוא אכן התחנה הבאה שלנו, בדרך למבנה שרכש התאגיד בגבעת שאול בעיר. מדובר במגדל בשם "בית הנשרים" (לפי הלמן-הכהן שמו ישונה ל"בית תאגיד השידור הישראלי"), שאמור לכלול עם השלמתו 14 קומות. בתחילה תכננו בתאגיד לאכלס את הקומות הגבוהות יותר, שעדיין לא נבנו, אך לאחר שינוי החוק שדרש מעבר לבירה כבר ביולי 2017, מימשו שם אופציה שהייתה להם, כך שהם יוכלו לפעול ב-4 הקומות שכבר בנויות במקום.

בכך פחות או יותר גם מסתכם מה שיכול לומר אדם בלתי מקצועי על מה שנמצא בשטח: 4 הקומות - קומה אחת מתחת לפני הקרקע ועוד שלוש מעליה - אכן עומדות על תילן. הלמן-הכהן משוכנע כי התאגיד לא יתקשה לבצע את המעבר בזמן ולעמוד בלוח הזמנים (החוק קבע מעין "קנס" שיוטל עליו אם לא יעמוד בכך), ומסביר מה אמור להיות בכל אחת מן הקומות.

האולפן המרכזי, שהנוף הנשקף ממנו כרגע כולל את הר הרצל ויד ושם, ימוקם בקומת הקרקע. מתחתיה יפעלו אולפני הרדיו ואולפן הטלוויזיה בערבית. שתי הקומות העליונות אמורות לכלול בעיקר משרדים, בהם משרדי ההנהלה, עובדים ומנהלה.

בסך-הכול מדובר ב-7,200 מ"ר, ולמעלה מ-100 מקומות חנייה שנרכשו תמורת 88 מיליון שקל מהחברות עץ השקד ואבי חבר. הלמן-הכהן מספר כי הוא מגיע לכאן פעם או פעמיים בשבוע כדי לבחון את התקדמות העבודות, וכי בקרוב יתחילו במקום עבודות על ההתאמות בתוך הקומות עצמן.

בדרך חזרה הוא מספר קצת, בדרכו התזזיתית, על עצמו. את עיקר הקריירה שלו בתחום הטלוויזיה הוא עשה בחברת RGE, בעלת ערוץ הספורט וערוץ הילדים, ומי שרכשה בשנה שעברה גם את השליטה בערוץ 10. "הייתי שם סמנכ"ל הנדסה ותפעול, וגם שם היה לי פרויקט של מיזוג החברה שהתפרסה ב-3 מיקומים שונים לבניין אחד בהרצליה".

אחר-כך, הוא מספר, עזב כדי להצטרף לסטארט-אפ בתחום הווידאו, ומשם נקרא על-ידי קובלנץ לסייע בהקמת גוף השידור החדש. "תאריך ההתחלה הרשמי שלי כאן הוא 22 ביוני 2015, אבל בפועל התחלתי 3 חודשים קודם בהתנדבות. הייתה בהתחלה סיטואציה שהיו עובדים שמותר לקלוט ללא תהליך מכרזי, ואני נקלטתי בתור מנהל הקמה וטכנולוגיה".

- אז עזבת סטארט-אפ כדי להקים את רשות השידור 2.0?

"כשבאתי לכאן ויתרתי על תנאים ועל שכר כי ראיתי בזה שליחות ציבורית אמיתית. מקום שבו אפשר לקחת את הטלוויזיה הציבורית ולהפוך אותה גם לטיפה יותר מודרנית וגם לטיפה יותר פלורליסטית, וזה לא רק מהמקום של האמצעים הטכנולוגיים. אני מאמין שכשאתה חבר הנהלה אז אתה יכול לסייע ולהשפיע גם על התמונה הכללית, ולא רק על דברים שבחלקת האלוהים הקטנה שלך".

אודי הלמן-הכהן

תפקיד: סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיה

אישי: בן 39, נשוי, תושב תל-אביב

מקצועי: היה בעבר סמנכ"ל הנדסה ותפעול ב-RGE,עבד בסטארט-אפ שואובוקס

עוד משהו: אופנוען, חובב מכוניות ונהיגה אתגרית