יפעת סלע, מנכ"לית ארגון אלומה, המסייע לצעירות דתיות להגיע לשירות בצה"ל, לא מחפשת דרמות, אבל בעשייה היומיומית שלה היא אחראית לדרמה לא קטנה, שמשפיעה על החברה הציונית-דתית, על צה"ל, ובמידה גוברת והולכת על החברה הישראלית כולה.
שילוב הנשים בצה"ל, שנתפס בתקשורת ובשיח הציבורי בישראל כמאבק בין חילונים ובין דתיים, הוא קודם כל זירת עימות פנים-מגזרית. קול הזעקה הגובר של בכירי הרבנים בשנים האחרונות לנוכח שירות הנשים בצה"ל, התעורר פחות בגלל שירותן של נשים חילוניות בצבא או שירותם של צעירים דתיים לצדן, אלא קודם כול ובעיקר בשל שירותן הצבאי של יותר ויותר צעירות דתיות.
והנתונים הללו מהדהדים: בתוך חמש שנים מספר המתגייסות הדתיות יותר מהוכפל - וב-2016 צפויות להתגייס כ-2,100 צעירות דתיות. בשנתיים האחרונות זינק מספר החיילות הדתיות במערך הלוחם ב-71%, ומספר הקצינות הדתיות בשירות חובה גדל ב-30%. בינתיים חל גידול של עשרות אחוזים במספר המוסדות שמהם מתגייסות צעירות דתיות. "פעם הצטרפו לשירות צבאי בעיקר בנות התיכונים המקיפים הדתיים", אומרת סלע. "היום המאבק (על האפשרות לשרת, י"מ) הוא באולפנות הכי חזקות, כולל חורב ורשת צביה. אין מוסד שזה לא קורה בו".
היא נרתעת הן מהמילה "מהפכה" והן מלנכס לעצמה את המהפכה. היא גם נמנעת משפה מפלגת, מתקיפת קבוצות אחרות במגזר הדתי, אף שקיבלה עצות לעשות כן. אבל סלע אינה מתאפקת מלהציג את התמונה הגדולה, על כל הדרמה שבה, כשהיא ניצבת נוכח המציאות המשתנה. "בכל פעם שמתחיל אירוע של אלומה בבית החייל, כשיושבות שם מעל אלף תלמידות י"ב, או 150 בנות ברמות שפירא בשבת, אני אומרת להן: 'תהיו רגע בשקט ואז תשמעו את גלגלי המהפכה מסתובבים'", היא מספרת. "לא אני מסובבת את גלגלי המהפכה, אלא הבנות, וזו יותר אבולוציה מרבולוציה. זה לא שקמו ושרפו חזיות, אבל מכיוון שהאבולוציה הזו ארוכה ואינה רגע חולף, נוצרה מהפכה".
"לצו הרבנים יש השפעה מוגבלת"
אל מול השיח התקשורתי בנוגע לשירות הדתיים בצה"ל, ארגון אלומה מטלטל כמה קונספציות. הארגון, שהקימה תנועת הקיבוץ הדתי לפני 33 שנה, פועל לחיזוק צעירים וצעירות מאוכלוסיות בעלות ייצוג חסר במוקדי ההשפעה. במסגרת זו אלומה מקדמת 14 תוכניות, בהן ליוצאי אתיופיה וגם לצעירים מהחברה הערבית. בפעילות של אלומה נוטלים חלק כ-20 אלף צעירים וצעירות מדי שנה.
עם חברי ההנהלה שלה נמנים אייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה; אמיתי פורת, מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי; נטע אריאל, מנכ"לית בית הספר לקולנוע מעלה; ותא"ל אלי בן מאיר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן. אבל נדמה כי לעיקר תשומת הלב זכתה פעילותה של אלומה לסיוע לצעירות דתיות לשרת בצה"ל.
צה"ל, מצדו, מעוניין מאוד בצעירות הדתיות. בשנה שעברה התגייסו לאמ"ן כ-200 חיילות דתיות ליחידה 8200 וליחידות נוספות, כולל מודיעין שדה. הנתונים הללו מרשימים על רקע האופציה הנוחה ששמורה לבנות הדתיות - להצהיר על היותן דתיות ולהימנע משירות צבאי.
הגידול במספר הצעירות הדתיות המתגייסות לצה"ל הוא מרשים ומגובה גם בדעת הקהל במגזר. לפי אחד הסקרים שפורסמו, כ-70% מההורים יתמכו או לא יתנגדו אם בתם תחליט לשרת בצה"ל. ובכל זאת, רק כ-25% מכל מחזור של בנות המגזר בוחר בדרך זו, וכמעט כל היתר פונות לשירות לאומי. סלע מנסה להסביר את הפער בין התמיכה או ההסכמה במגזר לשירות נשים, לנתונים הנמוכים משמעותית בפועל.
"ההחלטה מצד הבנות אינה רק אידיאולוגית, אלא גם פונקציה של התפקיד ומה ייצא להן מזה. צעירה דתייה מתמיינת במקביל, ואם היא תקבל בשירות לאומי תשובה מוקדם יותר, במקום שהיא רצתה ועם חברה שלה, אז למה ללכת לצבא? שירות לאומי הוא חשוב ותורם בפני עצמו".
- עד כמה הפער בין התמיכה בסקר ובין הגיוס המצומצם יחסית, מושפע מהרבנים?
"תראה איך הבנות בציונות הדתית לבושות היום - רובן הולכות לפי צו האופנה ולא לפי צו הרבנים - אז אני חושבת שלצו הרבנים יש השפעה מוגבלת. בסופו של דבר לבנות יש משיכה לעצמן, לאמת שלהן. הן לא מקבלות את ההחלטות לפי מה שהרבנים אומרים, אלא לפי הדפוסים החברתיים, שהם מאוד חזקים. מה שנראה בלתי אפשרי לפני עשור - בחורה שתלך עם חולצת בני עקיבא וחצאית מעל הברך - הוא היום תופעה נפוצה. אני לא מכירה רב שמתיר את זה".
הטיעונים ההלכתיים העיקריים כנגד שירות נשים בצבא מצטטים את דברי הגמרא על כך ש"אין דרכה של אישה לעשות מלחמה" (קידושין ב', ע"ב) ומתבססים על הפסוק "לֹא-יִהְיֶה כְלִי-גֶבֶר עַל-אִשָּׁה, וְלֹא-יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה: כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה" (דברים כ"ב, ה'). הנשק נחשב ל"כלי גבר" והמדים נחשבים לבגדי גבר. טיעון הלכתי אחר הוא שאסור לאישה להיות תחת מרותו של גבר שאינו אביה או בעלה, כגון מפקד בצבא. גם העובדה שהשירות נחשב עבור הבת הדתייה כהתנדבות (שהרי היא יכולה להימנע ממנו) משמשת כטיעון נגד הגיוס. הטענה היא שאין כאן כורח אמיתי שמצדיק שינוי.
אבל הטיעונים הללו הם בעלי השפעה מאוד מוגבלת, מאחר שהם מנותקים מהמציאות של מעמד האישה במאה ה-21, גם בציונות הדתית. נשים עובדות תחת מנהלים גברים ונושאות נשק אם הן מתגוררות באזורים בעלי סיכון ביטחוני.
מה כן משכנע צעירות דתיות להימנע משירות צבאי? סלע: "עניין מסורתי ש'צה"ל הוא דבר מתירני ואת תלכי שם לאיבוד'. פחות בקטע הדתי ויותר בקטע המגדרי של 'מה את צריכה את בלבול המוח הזה? יש לך את המקומות שלנו, שיותר מוגנים'. צה"ל נתפס כמקום יותר היררכי, גברי, וכל הקלישאות בהקשר לזה נכונות".
- יש כל מיני נימוקים הלכתיים להתנגדות לשירות נשים בצה"ל. מה בעצם הנימוק האמיתי שמוביל להתנגדות?
"אטמוספירה. ההתנגדות היא יותר חברתית מאשר הלכתית, כי עם הטיעונים ההלכתיים אפשר להתמודד והם לא באמת מספיק חזקים. אבל הטיעון שמחזיק הוא שהאווירה בצה"ל לא מתאימה לבת הדתית, ואני חייבת להגיד שבהחלט יש בזה משהו. האטמוספירה בצבא אינה סטרילית. יש שם כלי מלחמה, הורמונים של אנשים צעירים, ועבור בת דתית שלא הייתה בחינוך מעורב זו מציאות מאתגרת. אבל זה אפשרי וככל שיעשו זאת יותר בנות יחד, זה יהיה יותר קל. גם יש לנו אפשרות להשפיע על הצבא, על איך שהוא נראה ואיך שהוא מדבר, וגם על החברה הישראלית".
- יש פער בין העמדה הרשמית של הרבנים למציאות בשטח.
"אני נותנת קרדיט לרבנים שנעשים ענייניים יותר, לומדים את הדברים בהקשר. כלומר, יש מקרים שלבת דתית יהיה יותר בטוח ומוגן לשרת במסלול מסוים בצבא מאשר במסלול מסוים בשירות לאומי. הם לא יתירו שירות צבאי באופן כללי, אז הם מתייחסים לנושא עניינית ואז נמצא אפילו בנות רבנים שמשרתות בצה"ל ורבנים שעונים לגופו של עניין ולא פוסלים קטגורית.
"גם אני לא ממליצה לבנות דתיות לשרת כלוחמות או בחיל הים. להיות לוחמת - אני אומרת בשם ובמלכות - מתאים פחות לבת בכלל. אני פמיניסטית, אבל לא רוצה לראות אותן עם הסכין בין השיניים מול הקומנדו הסורי. אנחנו לא חייבות להיות כמו הגברים. אני לא צריכה לשבת בטנק או לשרת בגולני, אבל הייתי רוצה לראות נשים בתפקידים בכירים ביחידות הטכנולוגיות ושותפות לקבלת ההחלטות. היום הדרך לשם עדיין עוברת בעיקר בתפקידי לחימה, אבל זה משתנה".
- יש רבנים שחוצים את הקווים, ודעתם הופכת לתומכת יותר או תומכת ממש בשירות נשים?
"לצערי אין הרבה רבנים בציונות הדתית שנוטים להתיר איסורים של קודמיהם, כמעט באף תחום הלכתי. אני לא חושבת שיש מישהו שאמר בעבר 'אסור' ועכשיו אומר 'מותר'. אנו מכירים פחות מקרים של רבנים שמקלים ויותר מקרים של רבנים שמחמירים עמדות. אלו נהיים פשוט לא רלוונטיים בהתנגדותם. הם מתרחקים מהציבור שאותו הם מובילים. עוד מעט הם יסתכלו אחורה ויגלו שאין מישהו מאחוריהם".
- זו דוגמה מרתקת למרד של דתיים ברבניהם. הרבנים הבולטים אומרים דבר אחד, ואלפי צעירות דתיות עושות ההפך. למה זה קורה?
"הנערות הללו מחונכות טוב, והרבנים מובילים מערכת חינוך שדוגלת בתרומה למדינה ובאהבת הארץ. הן לא נגד הרבנים, אלא בעד מה שחינכו אותן. וההפרדה הזו שעושים בין בנים לבנות, אחרי שמחנכים אותם אותו דבר, שפתאום אומרים שחשוב שבנים יתגייסו ולבנות אומרים 'אופס, אתן לא יכולות' - לא תופסת. חברו יחד כמה מהפכות במקביל: המגדריות בציבור הדתי, הלימוד התורני והשירות בצה"ל. הן מושפעות זו מזו. אלו גלגלי המהפכה. זה לא מרד".
"דעת הגברים הדתיים השתנתה"
בעוד בקרב חופשי הכיפות הסרוגות יש קונצנזוס כי שירות צבאי של צעירי המגזר הוא משתלב וחלק בלתי נפרד מהדבקות בהלכה ובתורה, הרי ששירות צבאי של בנות דתיות נתפס בקרב רבים כדבר והיפוכו. אל מול התדמית הזאת, סלע מדגישה כי לצבא הולכות לא רק הבנות הליברליות.
"אין חיבור בין מי שהולכת לצבא ומי שלא מקפידה. נוצר מצב שבנות שהולכות לצבא, הולכות על פי רוב לשנת לימוד תורה להטעין מצברים רוחניים, ואלו שהולכות לשירות לאומי הולכות לשירות מיד. בעצם מי שמגדילות תורה ומאדירות הן אלו שהולכות לצבא. נוצר חיבור בין לימוד התורה להליכה לצבא. להיות בחזית בשניהם, זו אותה בחירה אידיאולוגית".
כדוגמה היא מביאה את בתה עמית, שסיימה עכשיו שנה של לימוד תורני במדרשת עין הנצי"ב, או כהגדרת אמה, "עשתה שנה של לימוד לשמה". האם עמית סלע, בתה של מובילת הסיוע לצעירות המגזר לשרת בצה"ל, התלבטה לפני שביכרה שירות בחיל המודיעין על פני שירות לאומי? "ממש לא", היא עונה.
- דעתם של גברים במגזר שונה מזו של הנשים ביחס לשירות צבאי של צעירות דתיות?
"זה מאוד מגוון. פעם הייתי שומעת מגברים דתיים שהם נגד, כי הם היו בצבא ויודעים איך מדברים שם לבנות. אבל הצבא השתנה ולכן דעת הגברים הדתיים השתנתה. פעם מפקדים דתיים בכירים היו אומרים 'בסדר, אבל לא אחותי'. אבל לא מזמן שמעתי את אחד המפקדים הבכירים מהמגזר אומר שבעבר הוא לא היה מעלה על דעתו שהבנות הגדולות שלו ישרתו בצה"ל, אבל הוא רואה שהצבא משתנה".
- ההתנגדות במגזר פוחתת?
"כן, באופן מובהק. הראיה היא שגם בתי ספר שלפני חמש שנים או שנתיים לא התירו לאלומה להיכנס אליהם, לוקחים עכשיו תרופה נגד בחילה ומכניסים אותנו. הם מבינים שהם צריכים להקשיב לתלמידות שלהם. גם במערכת החינוך וגם בממסד הרבני יש מענה. עצם זה שנפתחו מדרשות ומכינות, ומלמדים שם רבנים ורבניות, ומשרתות בצה"ל בנות רבנים מדרום הר חברון, מגוש עציון ומרמת הגולן - מראה את השינוי. הן כנראה לא עושות זאת בניגוד לדעת הוריהן. הן ילדות טובות, עם כבוד והערכה לממסד ומחויבות לערכים שעליהם חונכו".
אם אלומה נתקלת בהתנגדות בציבור הדתי, צה"ל עצמו, בבואו לקדם גיוס צעירות מהמגזר, נתקל בחזית סירוב תוקפנית במיוחד. נראה שהדבר קשור לכך שאף על פי שמעשית אלומה קידמה מאוד את השירות של נשים דתיות בצה"ל, היא מקפידה להבהיר שהיא אינה מעודדת לשרת אלא מסייעת למי שבחרה לעשות כן.
- למה בעצם הדגש הזה?
"ראשית, כי גם אנחנו צריכים להיות קשובים לציבור שאנחנו נותנים לו מענה. בציבור הדתי יש עדיין כאלה שאינם מעוניינים שבנות דתיות ישרתו בצבא. לא אבקש באולפנה לשנות את תפיסת העולם, אבל לא יעלה על הדעת שלמי שרוצה לא יתאפשר לשרת בצה"ל".
- למה לא נותנים לצה"ל להיכנס למוסדות החינוך הדתי לבנות?
"כי הצבא לא יגיד לבנות 'אל תלכו לחיל הים' או 'להיות לוחמות זה מורכב לבנות דתיות'. אלומה יכולה להציב תמונה מורכבת יותר. אני בעד נשים דתיות שישתלבו בחיים במדינת ישראל, והצבא הוא אמצעי, עם ערך בפני עצמו, אבל הוא אינו חזות הכול. מערכת החינוך היא שותפה חלקית מאוד מאוד והשותפים שלנו הם צה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון".
- למה ההתנגדות במערכת החינוך חזקה יותר מהמיינסטרים של המגזר?
"כי היא נשלטת על ידי המינהל לחינוך דתי, ושם ההשפעה חרד"לית. אבל גם שם מקדמים בימים אלה תקנה שתביא לתמיכה כספית במידע והכוונה לבנות בדרך לשירות צבאי".
- זה מושפע מזהות שר החינוך, נפתלי בנט?
"זה החל אצל שי פירון וממשיך עכשיו, אבל זה קורה לאט מדי".
"השלכות על עתיד הציונות הדתית"
את הפער שבין הרוחות בשטח למדיניות גורמי הממסד הדתיים, מתארת סלע באמצעות סיפור שהיא מגדירה כ"תיאטרון אבסורד": "פנה אליי סגן ראש עיר גדולה באזור המרכז, אדם דתי, שהבת שלו בשמינית באולפנה העירונית, שהוא רוצה לעשות אצלו חוג בית בנושא מודיעין וטכנולוגיה בצבא. אף על פי שהוא מחזיק בתפקיד פוליטי בכיר בעיר, הוא צריך לעשות חוג בית ולא יכול להתנהל בנושא מול ראש האולפנה בעיר שלו".
בסיפור הזה יש הכול - ההשתלבות הגוברת של הצעירות הדתיות בצה"ל, ההתנגדות הבוטה מצד הממסד הרבני וחמ"ד (חינוך ממלכתי דתי), שמביאה להתנהלות בחדרי חדרים גם מצד גורמים בעלי השפעה במגזר. ובסיפור זה יש את השלב הבא שסלע, שחקנית מרכזית בשילוב הצעירות הדתיות בצה"ל בשנים האחרונות, צועדת אליו - זה שמגיע אחרי השירות הצבאי - עולם ההשכלה הגבוהה והתעסוקה.
"נדמה לי שהרב יובל שרלו אמר לפני שנים, שהתחום שבו יהיה השינוי הכי מעניין בציבור הדתי הוא מעמד האישה, וכך אכן קרה. יש לזה המון ביטויים - בשותפות של נשים בתפילות, במקומן בבתי הכנסת וגם בעולם העבודה הכללי. שירות נשים בצה"ל הוא רק אחד הביטויים, אבל אחד החשובים, כי הוא מתחיל מוקדם", היא אומרת.
סלע מבקשת לחולל שינוי בציבור הדתי. לדבריה, הכול מתחיל בהכוונה למקצועות ריאליים אצל הבנים והרבה פחות אצל הבנות. קצת כמו היוזמה של המנהיג הפוליטי של המגזר, שר החינוך בנט, לקידום לימוד 5 יחידות במתמטיקה, אבל אצל סלע הדגש הוא על נשים. "הייתי רוצה שישתלבו יותר בנות במקצועות האלה. במדינת ישראל היום זה פותח אפשרויות ומגדיל את כושר ההשתכרות", היא אומרת.
מהמקום הזה סלע מבקשת להוביל בימים אלו מחקר שבוחן כהגדרתה את "ההשפעות של השירות הצבאי על הנשים הדתיות בלונג ראן" - להערכתה, הן פונות ללימודים אקדמיים תובעניים יותר ולומדות במוסדות אקדמיים שאינם מגזריים. "זה להכניס משהו ליברלי לתוך הבית שלך. יש בהקשר הזה פחד במגזר ממדרון חלקלק", היא אומרת. "השאלה במחקר היא האם צעירות דתיות המשרתות בצה"ל באמת פורצות דרך גם בתחומים אחרים, בהשוואה לאלו שלא שירתו בצה"ל, בכל הנוגע להשכלה גבוהה ותעסוקה. האם המשכורות גבוהות יותר? האם הן פונות למקצועות פחות מסורתיים?".
- ומה להערכתך יהיו התשובות?
"אין ספק שיש לשירות הנשים מהמגזר בצה"ל השלכות על עתיד הציונות הדתית. בחורה ששירתה ב-8200 או הייתה לוחמת MLRS (יחידת חיל התותחנים, האחראית להפעלת משגר רקטות, י"מ) והולכת ללמוד, לא נבהלת כשאומרים לה הנדסת מכונות או הנדסת תעשייה וניהול, ולא בהכרח תלך ללמוד דווקא בבר-אילן. זו המשימה הבאה בעיניי".
הדרה בצבא? "זה צל הרים ולא הרים"
זה כעשור השירות של הכיפות הסרוגות בצה"ל נמצא תחת עיניהן הבוחנות, הביקורתיות, של האקדמיה והמדיה. אחד החששות הבולטים בהקשר לזה הוא שהשתלבות הדתיים תביא להדרת נשים בצבא. סלע דוחה את החששות הללו מכל וכול.
- יש הדרת נשים בצה"ל?
"נקודתית בלבד. יש למערכות אחרות מה ללמוד מצה"ל, כי כשרוצים בצבא לטפל בבעיה, יש כלים ויש אכיפה ומטפלים בזה".
- החשש שבגלל הדתיים נשים יודרו מוצדק או מוגזם?
"נשים דתיות בצה"ל יכולות להיות שותפות לכך שזה לא יקרה. גם בהינתן שמצב כזה קיים, שירות דתיות בצה"ל יפחית זאת".
הקיץ, היו דבריהם של הרבנים אייל קרים ויגאל לוינשטיין בעין הסערה של החששות מהדתה. סביב ההודעה כי קרים ימונה לרב הצבאי הבא עלו פסקי הלכה שנתן בעבר, ובעיקר אחד שלכאורה התיר אונס בעת קרב. אצל לוינשטיין, ממייסדי המכינה הקדם צבאית הראשונה ביישוב עלי, היה זה בנוגע לביקורת חריפה שהשמיע כנגד חיל החינוך והגישה השלילית שנוצרה בצה"ל לתפיסתו ביחס לחיילים דתיים. החלק בדבריו שקומם במיוחד, היה הכינוי "סוטים" לחברי הקהילה הלהט"בית.
- לסלע הרבה מן המשותף עם קרים ולוינשטיין - אבל השסעים הגדלים בתוך המגזר הדתי בין הזרם הליברלי לחרד"לי באים לידי ביטוי גם פה.
"דברים שהיו בבית מדרש אולי יצאו מהקשרם, אבל מרבנים אני מצפה שיהיו יושבים בתוך עמם, וזה ניתוק מוחלט לא להבין היכן אתה חי, בעיקר כשאתה מחנך צעירים בעלי. אני בעיקר לא מבינה למה לא הגיעה ההתנצלות הגדולה אחרי שהוא ראה שכל כך הרבה נפגעו. אני גם לא מבינה את הערבוב הזה - שמפקדים ינהלו את הצבא ורבנים את הישיבות".
- רבים במגזר מרגישים שעוינים אותם בצבא ובמדיה. עד כמה זה נכון?
"התקשורת מדברת לקהל יעד מסוים, אבל בשטח בצבא אלו בני 18-20 ואין להם זמן לקרוא 'הארץ' או 'בשבע'. יש פער בין מה שהתקשורת יוצרת לשטח עצמו, אבל בוא לא נפריז בהשפעה של התקשורת. היא לא זו שמכתיבה את הקצב של צה"ל".
- השיח האקדמי-תקשורתי על ההדתה לא גרם לחשש בפיקוד?
"הנושא על סדר היום, אם כי בשוליים. אבל דתיים שמגיעים לעמדות השפעה בצה"ל, מתונים בדעותיהם. הם כבר לא נמצאים באותה אינטנסיביות בסמיכות לרבנים בבית המדרש, והציר הפיקודי הוא שקובע. אני מאלה שחושבים ביחס לחששות מההדתה שאלה צל הרים ולא הרים".
- לאן אנו הולכים מבחינת החששות מהדתה והדרת נשים?
"שירות הנשים בצה"ל רק ילך ויגבר. השיח על ההדתה ייפסק, כי עם הזמן יראו שהוא לא דרמטי והרוחות יירגעו. יראו שהייתה הפחדה לא הגונה כלפי הציבור הדתי".
יפעת סלע
תפקיד: מנכ"לית ארגון אלומה
אישי: בת 43, נשואה ואם לארבעה, תושבת מודיעין
השכלה: תארים שניים בתוכנית ללימודי מגדר ובמשפטים
עוד משהו: הייתה מדריכת טיולי מדבר וחולמת לחזור לזה
כתבות
ני"ע
