לא הדרה אלא העצמה

ב שנים האחרונות מתנהל מאבק סביב שילוב המגזר החרדי באקדמיה, בתעסוקה ובחברה. על פי התחזיות, בשנת 2059 יהווה המגזר החרדי 30% מהאוכלוסייה בישראל. התגשמות תחזית זו, תביא לטלטלה בחברה הישראלית, אבטלה גבוהה ועוני. לכן מובן כי מדינת ישראל חייבת להגביר את קצב שילוב החרדים בשוק התעסוקה, וכתנאי מקדים לכך - באקדמיה.

מול התהליך שעוברת החברה החרדית להבנת הצורך בהשתלבות בשוק העבודה מתנהל מאבק מתמשך של גורמים שונים בחברה הישראלית, שבצעדיהם עלולים לפגוע בתהליך ואף להביא לנסיגה ופגיעה במה שכבר הושג. אחד ממוקדי המאבק הוא בשאלת חידוש תוכנית החומש לשילוב חרדים באקדמיה, שהצלחתה אינה מוטלת בספק. הנתונים מעידים על זינוק של 83% במספר הסטודנטים החרדים - כ-11 אלף חרדים הלומדים לתארים אקדמאיים בישראל (מתוכם כ-2,000 ב'מרכז האקדמי לב' שהחתום מעלה מכהן כסגן נשיא בו).

למרות הצלחה זו, מנהלות בימים אלה חלק מהאוניברסיטאות מאבק נגד המשך התוכנית ודורשות לבטל את הקמפוסים הנפרדים לחרדים, שמרבית הסטודנטים והסטודנטיות החרדים לומדים בהם, בטענה כי יש בהם הדרת נשים. בנוסף, נשמעים טיעונים לא מבוססים על רמה אקדמית נמוכה בקמפוסים הנפרדים, לימודים מצונזרים וקושי של בוגריהם להשתלב במקומות עבודה רגילים.

אלא שדפי העמדה שהעבירו האוניברסיטאות למועצה להשכלה גבוהה חושפים בורות ואף התנשאות ואפליה. כמי שפועל למעלה מעשור לשילוב חרדים באקדמיה ובשוק התעסוקה, נותרתי המום אל מול האמירות המתנשאות המופיעות בפניות השונות, שמובילות למסקנה כי הצהרות האוניברסיטאות על רצונן לשלב חרדים אינן אלא מס שפתיים.

בדבריהם, חושפים המתנגדים השקפת עולם מתנשאת ופטרנליסטית כלפי הציבור החרדי, הנגועה בדעות קדומות. חלק מהפניות גובלות בגזענות, בהתייחסותן לציבור החרדי כאל "כת", ובשימוש בכינויי גנאי דוגמת "צאן חרדי". חלקן האחר מעיד שמתנגדים אינם מכירים את החברה החרדית.

הטענה כי סגירת הקמפוסים הנפרדים תכריח את החרדים להשתלב בקמפוסים הרגילים טועה ומטעה. 71% מהסטודנטים החרדים לומדים כיום במסגרות נפרדות, וההערכה היא שעבור 65% מהם זהו תנאי שבלעדיו לא יבואו בשערי האקדמיה. אימוץ עמדת המתנגדים לקמפוסים הנפרדים יביא בפועל לדחיקת מרבית החרדים מהאקדמיה ולהסתגרותם.

טענת המתנגדים על "הדרת נשים" בקמפוסים הנפרדים הפוכה מהאמת. אם העצמת נשים עומדת בראש מעייניהם, הם צריכים להיות הראשונים שמברכים על פעילות הקמפוסים הנפרדים, שכן אלו אפשרו מהפכה בקרב נשות המגזר החרדי. משני קמפוסי הנשים שלנו יוצאות מדי שנה מאות בוגרות חרדיות, שבעבר לא היו בשוק העבודה וכעת משתלבות במקצועות היוקרתיים והמתגמלים ביותר, דוגמת הנדסה, מדעי המחשב, ראיית חשבון ועוד.

באשר לטענות על רמה אקדמית נמוכה ולימודים מצונזרים, המציאות מוכיחה בדיוק ההיפך. למשל, בשני מבחני ההסמכה האחרונים לראיית חשבון דורגו הסטודנטים שלנו, ששליש מהם חרדים, במקום הראשון והשני בארץ, ובחינה של עובדי חברות מובילות דוגמת אינטל, שם עובדים רבים מבוגרינו החרדים, תפריך טענה לחלוטין את הטענה בדבר קושי בהשתלבות במקומות עבודה רגילים.

נדמה כי בלב ההתנגדות עומדת התעקשות האוניברסיטאות להתבצר במגדל השן האקדמי, להתכחש לשונות בחברה ולא להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי לקלוט אוכלוסיות עם מאפיינים ייחודיים, דוגמת החרדים. התעקשות זו עלולה להביא לכך שרק קומץ של מאותן אוכלוסיות מודרות יגיעו לאקדמיה, ולסגור את הדלת בפני סטודנטים חרדים רבים. זו תהיה בכייה לדורות לחברה הישראלית כולה.

הכותב הוא סגן נשיא המרכז האקדמי לב בו לומדים כאלפיים חרדים וחרדיות