ניתוח שוק: ענף הצ'יינג'ים בישראל לפני צונאמי

חוק חדש, שייכנס לתוקף בתחילת יוני 2017, צופן הזדמנות גדולה להסדרה ושיפור המוניטין של כל תחום השירותים הפיננסיים החוץ-מוסדיים בישראל

change / צילום: תמר מצפי
change / צילום: תמר מצפי

בתחילת אוגוסט פורסם ברשומות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים - המקטע הראשון מבין שלושה מתוכננים להסדרת תחום השירותים הפיננסיים החוץ-מוסדיים בישראל כולו.

החוק החדש משלב בתוכו אלמנטים רבים מחוקי הבנקאות, חוקי הגנת הצרכן ודיני ניירות ערך, מקים רגולטור חדש ופעיל עם סמכויות נרחבות לפיקוח הדוק יותר על בעלי רישיון, והופך את נותני שירותי המטבע וחברות ההלוואות לסוג של חברות ציבוריות בעל כורחן. עוסקים שלא יאמצו את הוראות החוק במלואן בתקופת ההסתגלות שנקבעה, ימצאו את עצמם מחוץ למשחק במקרה הטוב ובמקרה הרע יישאו באחריות פלילית להפרתו.

ענף הצ'יינג'ים - האבולוציה החוקית של מקצוע החלפנות - מגלגל לפי הערכות מעל 150 מיליארד שקל בשנה, כ-10% ממחזור הכספים בכל המערכת הפיננסית. אולם את הגדרת העיסוק, הרישוי והפיקוח על תחום שירותי המטבע (צ'יינג'), יצר לראשונה דווקא חוק איסור הלבנת הון שהתקבל בכנסת בשנת 2000 כתוצאה מלחץ בינלאומי להימנע מהכללתה של ישראל ברשימות השחורות של מדינות שאינן משתפות פעולה עם המאמץ העולמי למלחמה בהלבנת הון.

חוק איסור הלבנת הון קבע לראשונה עבירות פליליות ועונשי מאסר כבדים על פעילות שמטרתה הלבנת הון ומניעה או הכשלת של דיווח לפי החוק, ובמקביל השית חובות רגולטוריים חדשות בתחום הזיהוי, הרישום והדיווח על כל סוגי נותני השירותים הפיננסיים בישראל, ובראשם הבנקים - מתוך הבנה כי מתווכים פיננסיים מנוצלים לעיתים קרובות על ידי לקוחותיהם לשם הלבנת הון.

במסגרת אותו חוק נוספה לראשונה גם הגדרת עיסוק חדש, "נותן שירותי מטבע", למי שמבצע את אחת מהפעולות הפיננסיות שפורטו בחוק (המרות מט"ח, העברות כספים לחו"ל, ניכיונות וכו') ואינו גוף מוסדי, והושתו עליו חובות דומות לאלה של הבנקים.

אולם בעוד שהבנקים הוסיפו את החובות החדשות למארג החובות הרגולטוריות החלות עליהם - לנותני שירותי מטבע, חובות אלה בתחום איסור הלבנת הון היו למעשה החובות המכוננות והיחידות שלא נגעו כלל בנושאים כמו הגינות צרכנית, גילוי נאות, או כללי ממשל תאגידי. בהיעדר אכיפה אפקטיבית יצא שתעשיית החלפנות, אשר סבלה לאורך השנים ממוניטין מפוקפק עקב מקרים של סיוע לכאורה ללקוחותיהם בביצוע פעולות פיננסית שמטרתן הלבנת הון, לא שיפרה את מעמדה באופן משמעותי עקב חובות הרישוי והדיווח החדשות שהביא עמו החוק.

לראיה, אותם חלפנים הוגדרו לא פעם בפסיקות בתי המשפט כ"מעגל הראשון של מלביני ההון" בניגוד לתאגידים הבנקאיים, ויחסם של הבנקים המסורתיים כלפי אותם נותני שירותי מטבע (נש"ם) הקשה ועודנו מקשה עליהם פתיחה וניהול חשבון בנק, חרף היותם גופים מפוקחים לכאורה. במהלך השנים הורחבה הגדרת העיסוק כך שעסקים פיננסיים רבים (כולל חברות פינטק) נאלצו להחזיק ברישיון נש"ם ו"נהנו" גם הם מהמוניטין המפוקפק.

החוק החדש מבטל כליל את הגדרת "נותן שירותי מטבע" והופך אותו לאחד משניים: נותן שירות בנכס פיננסי (מי שמבצע העברות כספים לחו"ל, המרות מטבע וכו') ונותן שירותי אשראי (מי שמעניק בפועל אשראי ללקוחות, לרבות מסגרת אשראי, ניכיון, פקטורינג וכו'). לכל אחד מהעיסוקים הנ"ל קיים רישיון "רגיל" ורישיון "מורחב", בהתאם למחזורי הפעילות/ צבר האשראי של נותן השירותים, ודרישות הון עצמי שונות.

כך למשל לגבי רישיון למתן שירות בנכס פיננסי שאינו כולל מתן אשראי - נוספה בחוק דרישה להעמדת הון עצמי מזערי, חופשי מכל שעבוד או עיקול, בסך 300 אלף שקל, כתנאי לקבלת הרישיון הבסיסי. ואילו קבלתו של רישיון מורחב (מעל מחזור עסקים של 30 מיליון שקל) - תצריך העמדת הון עצמי פנוי כאמור של מיליון שקל.

לגבי רישיון למתן אשראי - דרישת הון עצמי בסך 500 אלף שקל לרישיון הבסיסי, כאשר ברישיון מורחב (מעל צבר אשראי של 25 מיליון שקל, ההון העצמי נקבע באופן יחסי לצבר האשראי ובהתאם לתוספת שבחוק. החוק מסמיך את המפקח החדש להציב דרישות הון עצמי נוספות שיש להעמיד לשם מתן שירות פיננסי מסוג מסוים, וכן דרישות נוספות - כולל בתחום חובת קיום ביטוח אחריות מקצועית, החזקה והשקעה בנכסים ואופן ניהול עסקים.

בין החובות החדשות שמשית החוק כלולות גם חובת דיווחים תקופתיים ומידיים למפקח החדש ולרשות לאיסור הלבנת הון, חובות בנושא ממשל תאגידי וגילוי נאות, הגבלות על פרסום ועוד. החוק קובע לראשונה תנאי כשירות לנושאי משרה בתאגידים בעלי רישיון ואף מוסיף הוראות ודרישות לעניין מבנה הדירקטוריון של תאגיד נותן שירותים פיננסיים והרכבו, היתרי שליטה והוראות בנושא. אחריות פיקוחית.

עתיד ענף השירותים הפיננסיים בישראל

החוק צפוי להיכנס לתוקף ב-1 ביוני 2017 ומי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי ייאלץ לאמץ את הוראותיו במלואן בתום שנה ממועד זה. נותני שירותי מטבע וחברות או יחידים העוסקים במתן אשראי יצטרכו להפנות משאבים בתקופת המעבר לצורך התאמת פעילותם למתווה החדש ולערוך סקר ציות נרחב שיוודא את עמידתם בסוג הרישיון החדש ובתנאיו על מנת להימנע מאחריות פלילית.

מנכ"לים יצטרכו להפנים שהפרת החוק החדש על ידי התאגיד או מי מעובדיו תטיל אחריות אישית גם עליהם, אם לא יוכיחו כי נקטו את כל האמצעים הסבירים למניעת ההפרה, לרבות קביעת נהלי עבודה מתאימים, הדרכת העובדים ומינוי גורם אחראי לנושא הציות בתוך התאגיד.

החוק החדש טומן בחובו איומים רבים לצונאמי שישטוף את שוק נותני שירותי המטבע ונותני האשראי, ואף סביר מאוד שיוביל לסגירת חלק ניכר מהם, שלא יוכלו לעמוד בדרישות החדשות, בדומה למצב שקרה לחברות הפורקס עם הסדרת תחום זירת הסוחר על ידי רשות ניירות ערך.

עם זאת, החוק מגלם בתוכו גם הזדמנות גדולה להסדרה ושיפור המוניטין של כל תחום השירותים הפיננסיים החוץ-מוסדיים בישראל ולהכשרתו כאלטרנטיבה אמיתית למוסדות הבנקאיים המסורתיים. בייחוד בתקופה זו שבה שוק השירותים הפיננסים נמצא בתחילתו של שינוי גדול, נראה שהחוק טומן בחובו את גם הרגולציה העתידית של רוב תעשיית הפינטק בישראל. ניתן רק לקוות שהחקיקה וההסדרה החדשה יביאו עמן גם שינוי ביחסם של הבנקים כלפי אותם נותני שירותים פיננסיים.

■ עו"ד לוי הוא בעלים של חברת ייעוץ לרגולציה פיננסית ולשעבר מנהל בסקטור הבנקאי.