דוח המבקר על הוצאות המפלגות בבחירות: ביקורת על הבית היהודי

שפירא: "בחשבונות הבית היהודי נכללו הוצאות בסכומים חריגים שמקורם במערכות בחירות קודמות, ללא אסמכתאות כנדרש" ■ הגירעון של ש"ס בבחירות: כ-11 מיליון שקל; יש עתיד עם גירעון של כ-16 מיליון שקל

מבקר המדינה יוסף שפירא/ צילום: תמר מצפי
מבקר המדינה יוסף שפירא/ צילום: תמר מצפי

הרגע המבדח של דוח מבקר המדינה על הוצאות המפלגות במסע הבחירות לכנסת ה-20 הוא, שהסיעה היחידה שסיימה את הבחירות עם עודף היא סיעת "עלה ירוק". דווקא הם הקפידו על החוק הקפדה יתרה.

המערכת הפוליטית קיבלה מימון ממלכתי בהיקף של 183 מיליון שקל, בסיום הבחירות נותרו המפלגות עם גירעון של כ-63 מיליון שקל. המפלגה עם הגירעון הגדול ביותר בבחירות היא יש עתיד בראשות יאיר לפיד עם גירעון של 16 מיליון שקל. הליכוד רשם גירעון של כ-10 מיליון שקל.

הערות חריפות במיוחד משמיע מבקר המדינה כלפי סיעת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט. יש לציין, שגם בדוחות קודמים על מימון הבחירות ב-2013 ומימון הפריימריז בסיעתו ב-2015, ספג נפתלי בנט ביקורת קשה ממבקר המדינה (גלובס, "הבית היהודי ממשיך במסורת", 2.12.15).

הדוחות לא עשו כנראה רושם רב על סיעת הבית היהודי ועל בנט, והיא "מככבת" בכל אחד מסעיפי הביקורת: אי הכללת מלוא הוצאותיה, הכללה הוצאות בלתי תקינות, שימוש בעצרת המונית, שימוש בתעמולת הבחירות של בנט בפריימריז במפלגתו, שמומנה באמצעות תרומה מחו"ל, שהיא עצמה הייתה אסורה בשימוש. "בחשבונות סיעת הבית היהודי", אומר המבקר, "נכללו הוצאות בסכומים חריגים המגיעים למיליוני שקלים, שמקורם במערכות בחירות קודמות, ללא אסמכתאות כנדרש. עוד נמצאו בחשבונות הסיעה הוצאות בלתי תקינות בסכומים מהותיים עבור תשלום קנסות ופעילות שביצעה לפי הוראות הדין".

לגבי מעורבות גופים שאינם קשורים באופן ברור למפלגות, למשל V15, המבקר קבע: "משלא הועלו ממצאים המצביעים פוזיטיבית על קשר ארגוני בין הגופים לאחת מהסיעות, אין בפעילות פוליטית או בפרסומים הקוראים להחלפת הממשלה ופרסומים אחרים המעודדים הצבעה עבור גושים שונים תעמולה מובהקת, כדי להצדיק קביעה שסיעה מסוימת קיבלה תרומה מגוף חוץ מפלגתי".

המבקר התייחס גם לשתי עצרות גדולות שהתקיימו ערב הבחירות בכיכר רבין בתל-אביב, האחת בשם "ישראל רוצה שינוי", שבה הייתה תמיכה ברורה בסיעת המחנה הציוני ומרצ, והשנייה, יומיים לפני הבחירות, עצרת "המחנה הלאומי", בה נאמו בנימין נתניהו, נפתלי בנט, אלי ישי ושרון גל.

בעצרת הראשונה לא נאמו מועמדים לכנסת מטעם סיעות השמאל, ולפיכך לא ניתן היה לראות את העצרת כתרומה. מצד שני, בעצרת המחנה הלאומי נאמו מועמדי הימין, ובראשם נתניהו ובנט, ולכן ההשתתפות של הפעילים בעצרת היא המובילה למסקנה כי מדובר בתרומה.

הדוח השלילי העיקרי של המבקר מופנה כלפי סיעת הבית היהודי, שלא כללה בחשבונותיה את מלוא ההוצאות שביצעה, כולל על כנסים, אירועי הסברה, פרסום ותעמולה וגם הוצאות העסקתם של חלק מפעילי הסיעה. הגירעון - 4.327 מיליון שקל. הסיעה לא שמרה אסמכתאות על שירותים שהזמינה בסכומים גבוהים, כך שספריה לא משקפים את כל הוצאותיה ופעולותיה הכספיות ואי אפשר היה כלל לעקוב אחרי פעולותיה. הסיעה כללה בחשבונותיה הוצאות בלתי תקינות כמו קנסות על תליית מודעות בניגוד לחוקים עירוניים, השתמשה בעצרת הגדולה של "המחנה הלאומי". כמו כן הסיעה השתמשה בתעמולת הבחירות של היו"ר נפתלי בנט בבחירות המקדימות לראשות המפלגה, וכן קיבלו כספים מתאגיד בניגוד לחוק. המבקר שלל מהסיעה סכום של 850 אלף שקל. גם סיעת האיחוד הלאומי-תקומה, בראשות אורי אריאל, כללה בדוחותיה תמיכות והלוואות שהעניקה לעמותות של מקורבים, ועל כך ננזפה אך לא נקנסה.

ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן קיבלה גם כן דוח שלילי בגין השתתפותה בעצרת "המחנה הלאומי" ונקנסה ב-195 אלף שקל. הליכוד קיבל דוח שלילי וקנס של 850 אלף שקל. גם הליכוד השתתף ב"עצרת המחנה הלאומי". דוח שלילי ניתן גם למחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג, עם גירעון של כ-3 מיליון שקל, בעיקר בגין הכללת תשלום קנסות לרשויות מקומיות. הסיעה לא נקנסה.

ש"ס, עם גירעון של 11 מיליון שקל, קיבלה דוח שלילי, ולא נקנסה. גם סיעת יחד של אלי ישי, עם גירעון של 8 מיליון שקל קיבלה דוח שלילי וקנס של 18 אלף שקל.

לדוחות חיוביים זכו הסיעות כולנו, יש עתיד, יהדות התורה ומרצ. פרשת מימון הבחירות של הרשימה המשותפת, עם גירעון של 17.584 מיליון שקל, מצויה בחקירת משטרה. 

הוצאות המפלגות

דוח ההוצאות השוטפות: בלי פירוט, בלי אסמכתאות

את הדוח על החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ה-19, בתקופה המתחילה ב-1.2.13 ומסתיימת בבחירות לכנסת ה-20 ב-31.3.15, בחר מבקר המדינה לפתוח בהתייחסות חמורה במיוחד לסיעת הבית היהודי, בראשות נפתלי בנט, שתמציתה היא: סיעת הבית היהודי פשוט לא שמה קצוץ על מבקר המדינה. למשל, הסיעה רשמה הוצאות במיליונים בגין שנים קודמות בלי אסמכתאות או הסבר על החישוב, רשמה קנסות בגין עבירות (תליית מודעות תעמולה), הוצאות משפטיות והפרות של זכויות יוצרים - ועל כן המבקר קנס אותה בסכום חסר תקדים של מיליון שקל.

כך נפתח הדוח: "סיעת הבית היהודי העבירה למשרדי את התייחסותה לטיוטת ממצאי הביקורת על חשבונותיה בסמוך למועד הגשת הדוח ליו"ר הכנסת, ובחלוף כשלושה חודשים לאחר שהובאו ממצאי הביקורת לידיעת נציגי הסיעה, וזאת למרות פניות חוזרות ונשנות של עובדי משרדי, הן באמצעות שיחות טלפוניות והן באמצעות תכתובות דוא"ל, ועל אף התחייבויות מפורשות מצד נציגי הסיעה לעמידה בלוחות הזמנים שנקבעו. נוכח התנהלות הסיעה כמתואר והגשת התייחסות הסיעה במועד כה מאוחר, לא ניתן היה לבדוק את תגובותיה על ממצאי הביקורת ולא נותר לי אלא לקבוע את תוצאות ביקורת החשבונות בעניינה של הסיעה על-פי הממצאים שנכללו בטיוטה שהועברה להתייחסותה".

המימון הממלכתי ל-16 הסיעות הסתכם ב-233.6 מיליון שקל והכנסותיהן השוטפות הסתכמו ב-292.8 מיליון שקל, דהיינו, כ-59 מיליון שקל מקורם בעיקר מדמי חבר ותרומות - התקרה המותרת ליחיד היא 1,000 שקל בשנה ו-2,300 שקל בשנה בה מתקיימות בחירות.

מבין 16 הסיעות שחשבונותיהן נבדקו, שש סיעות ניהלו את חשבונותיהן שלא לפי הנחיות מבקר המדינה: הבית היהודי, יש עתיד, מד"ע (מפלגה דמוקרטית ערבית), קדימה, רע"מ (רשימת האיחוד הערבי) ותקומה.

המבקר קובע כי ארבע סיעות (הבית היהודי, מד"ע, קדימה ורע"מ) לא שמרו בידיהן את מלוא האסמכתאות בגין הוצאות שהוציאו, ועל כן לא ניתן היה לאמת את הוצאותיהן והכנסותיהן. שתי סיעות (קדימה ורע"מ) רשמו בחשבונותיהן השוטפים יתרות זכות, שמקורן במערכות בחירות קודמות, בסכומים כוללים בלי שהיה בידן מידע על הרכבן ואסמכתאות המעידות על כך.

שתי סיעות, יש עתיד בראשות יאיר לפיד והבית היהודי, כללו בחשבונותיהן רישומים בדבר פעולות כספיות בסכומים ניכרים שמקורן במערכות בחירות קודמות, "אף שרישומים אלה לא נכללו בדוחות הכספיים שהגישו הסיעות למשרדי בגין מערכות בחירות אלה". מכאן שהדיווחים הכספיים שהגישו הסיעות הללו למבקר המדינה וחשבונותיהן לתקופות בחירות קודמות לא היו שלמים ולא שיקפו את מלוא הוצאותיהן או הכנסותיהן לתקופת הבחירות האמורות.

סיעת תקומה בראשות אורי אריאל, שותפה בכירה בסיעת הבית היהודי, כללה בחשבונותיה תמיכות והלוואות לעמותות מקורבות מכספי המימון הממלכתי. מדובר בהוצאות בלתי תקינות, כפי שכבר קבע מבקר המדינה בעבר לגבי סיעה זו, בכנסות ה-17 וה-16). לדברי המבקר, מדובר ב"עובדה המעוררת חשש כי מדובר בפעולות של הסיעה לעקיפת הוראות החוק וההסדרים שנקבעו בתחום זה ומהווה שימוש בכספי ציבור שלא למטרה שלשמה יועדו".

אנשי עסקים תורמים למפלגות סכומים קטנים או חותמים על ערבויות

דוח מבקר המדינה כולל גם דוח על התרומות שקיבלו הסיעות לקראת הבחירות לכנסת ה-20 שהתקיימו במארס 2015. בשנת בחירות התקרה המותרת לאדם עומדת על 2,300 שקל. מפלגת העבודה נהנתה מתרומתם של אנשי עסקים ובהם עמי גניגר, הבעלים של תיא תקשורת; סטף ורטהיימר, מייסד ישקר; וליאון רקאנטי. כל אחד מהם תרם 2,300 שקל. גם האוליגרך ליאוניד נבזלין, הבעלים של עיתון "הארץ" והמגזין "ליברל" תרם למפלגת העבודה. אלונה בר און, בעלת מנית ב"גלובס" תרמה גם היא למפלגת העבודה 2,300 שקל. עוד ברשימת התורמים של המפלגה, מייסד אמדוקס מוריס קאהן ואיש העסקים שלמה רודב, שתרמו אף הם 2,300 שקל.

בין התורמים למרצ אפשר למצוא את צביה ולדן, בתו של שמעון פרס ז"ל, את היזם בני לנדא, ואת איש ההיי-טק אורני פטרושקה. מייסד הסנגוריה הציבורית קנת מן תרם 1,000 שקל. המעצבת דורין פרנפורט תרמה אף היא 1,000 שקל למפלגה ומבקרת האמנות שרה ברייטברג סמל תרמה 2,000 שקל.

גם מפלגת כולנו של שר האוצר משה כחלון זכתה לתרומות, בין היתר, ממנכ"ל האוצר שי באב"ד שהעביר 11,500 שקל. איש העסקים אבי טיומקין תרם 10,000 שקל למפלגה. איש העסקים הנצרתי, בדיע טנוס, תרם גם הוא 10,000 שקל. כחלון עצמו תרם 10,000 שקל, בה בשעה שאחיו יעקב כחלון הסתפק ב-1,000 שקל צנועים. כולנו, ממש כמו מפלגת העבודה, נהנתה אף היא מתרומה בסך 5,000 שקל של איש העסקים שלמה רודב. הפרסומאי אילן שילוח תרם 10,000 שקל לכולנו. הרשימה גם קיבלה ערבויות מצד אנשי עסקים. למשל ליאון רקנאטי ערב לחצי מיליון שקל, אילן שילוח ל-150 אלף שקל וטיומקין לחצי מיליון שקל.