ספקנות בוועידת האנרגיה ביחס למכרז חיפושי הגז

גדעון תדמור, יו"ר נאוויטס: התנאים בישראל יוצרים חסמים שמונעים כניסה של חברות חדשות ■ אורי אלדובי, יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז: "המדינה צריכה להסתכל קדימה ליום שאחרי לווייתן"

גדעון תדמור / צילום: יעל צור. באדיבות ועידת אנרגיה ועסקים
גדעון תדמור / צילום: יעל צור. באדיבות ועידת אנרגיה ועסקים

יו"ר דלק קידוחים לשעבר, והבעלים והיו"ר של נאוויטס פטרוליום בהווה, גדעון תדמור, קורא לממשלה לפתוח מחדש את דו"ח ועדת צמח, כדי להגדיל את האטרקטיביות של משק הגז הישראלי לחברות חיפוש חדשות. "בלי שוק גדול לגז הטבעי, לא יהיה ניתן לממן את פיתוח התגליות הבאות". תדמור דיבר בוועידת האנרגיה של אקו אנרג'י בכפר המכביה.

נכון לעכשיו, סבור תדמור, המכרז החדש של משרד האנרגיה לרישיונות חיפוש בים עשוי, בסבירות גבוהה, להיכשל. הסיבות משולבות: מחירי הנפט הנמוכים, שיצרו שוק של קונים וגרמו להקפאת פרויקטים רבים של גז טבעי; הדרישות הפיננסיות הגבוהות מהחברות המחפשות; והעיכובים בבניית התשתיות המייצרות ביקוש במשק הישראלי לגז הטבעי.

"מדוע שחברות אנרגיה מובילות יגיעו לישראל כשמדובר בשוק של קונים ברחבי העולם? אם לא נהיה אטרקטיביים נהיה לבד", אמר תדמור. "כיום קיימים נכסים בהיקף של 200 מיליארד דולר שנמצאים על המדף, וכתוצאה מזה גם עלויות הפיתוח ירדו משמעותית, כאשר עלות קידוח ימי בודד ירדה מ-140 מיליון דולר, ל-40 מיליון דולר בלבד.

"הטלטלה במחירי הנפט הובילה חברות למכור פרויקטים רבים… כולם מצמצמים השקעות ויוצאים מפרויקטים, כדי להוריד את היקף ההשקעות ולשמור על דיבידנד שוטף למשקיעים. החברות מתכנסות הביתה. אנחנו נמצאים בשוק של קונים שעתיד להימשך עוד תקופה מסוימת.

"התנאים בישראל, בעיקר התנאים הפיננסיים, יוצרים חסמים שמונעים כניסה של חברות חדשות לישראל, ואני בהחלט מציע למשרד האנרגיה לשקול מחדש את העקרונות האלה. בנוסף, המדינה חייבת לבצע צעדים משלימים שייתנו תנופת פעילות חדשה. במסגרת המתווה הוסכם כי תוך תקופה של 100 ימים שר האוצר יציג תמריצים לשדות קטנים ובינוניים, אבל עד כה דבר לא נעשה בפועל".

במהלך דבריו הציג תדמור את הפעילות של נאוויטס, שמתמקדת בחיפוש והפקה של נכסים בסיכון נמוך, בעיקר בצפון אמריקה. "נאוויטס זכתה ב'בלוק' מאד מבטיח בקנדה, לצד חברות אנרגיה בינ"ל מובילות, והמדיניות בכל העולם היא להכניס שחקנים חדשים". תדמור הוסיף כי נאוויטס מקימה קרן השקעות של 200 מיליון דולר לגופים מוסדיים, להשקעה בנכסי נפט וגז מפיקים ומניבים.

בנוגע לשוק הישראלי אמר תדמור: "יש לפעול לפיתוח תשתיות לאומיות. כשאנחנו קודחים במפרץ מקסיקו בארה"ב אנחנו יודעים שאם נמצא גז או נפט, נוכל מיד להתחבר לתשתית הלאומית ולהתחיל למכור. ישראל חייבת להקים תשתית ימית לאומית. אין הבדל בין תשתית לאומית לגז לבין כביש 6 או פרויקטים דומים.

"בארה"ב, אנחנו יודעים שכל מה שנמצא - יימכר. יש שוק אין סופי. כאן השוק הישראלי מצומצם, ולכן על משרד התשתיות לפעול בנחרצות להטמעת הגז במשק הישראל - אם בתחבורה, אם בהחלפת היחידות הישנות של חברות החשמל ועידוד של שווקי היצוא, תוך שילוב של תגליות קטנות ובינוניות. צריך לפתוח מחדש את דו"ח צמח ולשאול האם המגבלות שנקבעו שם אכן תורמות להמשך קידום משק הגז".

אורי אלדובי: יש ליצור הגנות ינוקא לחברות גז חדשות

יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, אורי אלדובי, הביע גם הוא חשש מכישלון ההליך התחרותי החדש לחיפושי גז ונפט בים. בפאנל 'מימון השקעות וניהול סיכונים במשק האנרגיה' בוועידת האנרגיה בירך אלדובי את ההתקדמות בשוק הגז, והוסיף: "המדינה צריכה להסתכל קדימה ליום שאחרי לווייתן. אנחנו עוד לא קרובים למיצוי פוטנציאל הגז והנפט בישראל".

אלדובי מודאג מכך שהממשלה עדיין לא גיבשה מדיניות שתסייע בפיתוח שדות קטנים ובינוניים, "שהם למעשה הפוטנציאל שנותר במשק הישראלי… אני מאד מקווה ורוצה להאמין שבמסגרת הסבב הנוכחי של חלוקת הרישיונות יבואו לישראל עוד הרבה חברות אנרגיה ומשקיעים, אבל צריך להבין את המציאות הגלובאלית: יש ירידה משמעותית במחיר הנפט, יש ירידה בהשקעות.

"תוסיף לזה את המוניטין המפוקפק שישראל צברה במהלך השנים בתחום הרגולציה, וכבר קיבלת חסמים מרכזיים, וזה עוד לפני המאפיינים הגיאו-פוליטיים הייחודיים של ישראל, שמראש מונעים מחברות רבות להגיע לכאן. מדינת ישראל מתנהגת כאילו יש צבא זר של מפעילים זרים שעומדים בשער ומתחרים על הזכות לבוא לקדוח כאן. אחרת, אין שום דרך אחרת להסביר את החמרת הקריטריונים לפעילות של מפעילים זרים בישראל".

כדי להגדיל את הסיכוי לכניסת חברות לשדות החדשים קורא אלדובי לממשלה ליצור הגנות ינוקא. "המדינה אומרת שהיא רוצה תחרות, אבל הרגולציה הקיימת מקשה על הבאת אופירייטורים חדשים לישראל".

אורי אלדובי / צילום: יעל צור. באדיבות ועידת אנרגיה ועסקים
 אורי אלדובי / צילום: יעל צור. באדיבות ועידת אנרגיה ועסקים

אנליסטית לאומי שוקי הון: המימון למאגר תמר - חסר תקדים

אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום אנרגיה וגז בלאומי שוקי הון, אמרה בוועידה כי, "בישראל, כמו בישראל - מתנהל המימון של שני המאגרים הישראלים בשונה מהמתכונת המקובלת בחו"ל, כל אחד על פי דרכו. במאגר תמר, שבו היו תלויות כל צרכי האנרגיה של המשק הישראלי, ואשר נותר ללא גז מצרי, קרה דבר חסר תקדים. הקונסורציום של בנקים זרים בהובלת סיטי, HSBC, ו­-Deutsche העניק הלוואות לפרויקט, בטרם נחתמו החוזים. לאחר שהפרויקט הושלם בהצלחה והפך למאגר מפיק - הונפק אג"ח תמר, המגובה בשיעבוד.

"בלוויתן, התהפך סדר הדברים בצורה אחרת, לאחר ההצלחה התפעולית והתזרימית של מאגר תמר. כך, בחברת רציו, הקדים שלב האיגוח את שלב המימון הבנקאי וסיפק את כרית ההון העצמי הנדרשת לגיוס החוב, כאשר השיעבוד הינו על התמלוג בלבד ואילו השיעבוד על המאגר מיועד לקונסורציום בהובלת בנקים זרים. זאת ועוד, הרעיון נחל הצלחה ועשוי להתקבל בברכה על-ידי שאר השותפים במאגר. נשאלת השאלה: כיצד הסתפקו מחזיקי האגרות בתשואה העומדת על כמחצית מהתשואה המבוקשת על-ידי מחזיקי המניות בענף?

"התשובה נחלקת לשניים: מצב הענף שהביא לביצועים חלשים של מניות בסקטור לצד הביקוש לתשואה בשוק ההון הישראלי, הסובל מעודף נזילות, ריבית נמוכה ומיעוט אפיקי השקעה. לשוק האג"ח בישראל שנשלט על-ידי ענפי הפיננסים וחברות הנדל"ן (שבחלקן ניתן לראות את אותה תופעה). יש תאוות סיכון ותאוות גיוון לא מבוטלות. זאת, כנגד היעדר הבנצ'מארק הנגזר מקיום מדד של נכסים דומים עם הבחנה ברורה בין סוגי השעבודים. עם זאת, חשוב לציין, כי כאשר מתבוננים בהרכב המשתתפים בהנפקה, רובם מוגדרים כ"שחקני טווח קצר" - קרנות גידור וקרנות נאמנות ו- 5% בלבד של משקיעים מוסדיים ארוכי טווח".