"חרף המחסור בבתי האבות, הממשלה אוסרת הבאת מטפלים מחו"ל"

לטענת העותרים, בעוד הממשלה מביאה עובדים זרים לענף הבנייה - היא מפקירה עשרות אלפי קשישים סיעודיים הנזקקים למטפלים סיעודיים

זונחים את זקני המדינה / צילום: שלומי יוסף
זונחים את זקני המדינה / צילום: שלומי יוסף

הטיפול של המדינה לצמצום מספר העובדים הזרים בישראל, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הביא למחסור גדול במטפלים סיעודיים לעשרות אלפי קשישים סיעודיים. המדינה דואגת להביא עובדים זרים לענף הבניין כדי לפתור את מצוקת הדיור בארץ, אבל זונחת את עשרות אלפי זקני המדינה הסיעודיים ותשושי-הנפש - כך טוען "איגוד בתי האבות" בישראל, המייצג יותר מ-200 בתי אבות ודיור מוגן בישראל, ציבוריים ופרטיים, שבהם מתגוררים 27 אלף דיירים.

הטענה הועלתה בעתירה מינהלית שהגיש אתמול (א') איגוד בתי האבות לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד רשות האוכלוסין, משרד הפנים ומשרד החינוך. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן.

בתי האבות מבקשים מבית המשפט להורות לרשויות לתקן את הנהלים העוסקים בהעסקת עובדים זרים, כך שיתאפשר לבתי האבות לקבל היתר להעסקת 6,000 עובדים זרים בענף הסיעוד, במחלקות לסיעודיים, לתשושי-נפש ולתשושים בכלל בבתי האבות בישראל.

הנהלים שמבקשים העותרים לתקן ולשנות הם "נוהל הטיפול בבקשה לקבלת היתר חדש או הארכת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד", וכן מסמך "קריטריונים למתן היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד".

לחלופין, בתי האבות מבקשים מבית המשפט להורות לרשויות להסדיר את העסקתם של 6,000 עובדים זרים בענף הסיעוד, במחלקות לסיעודיים, לתשושי-נפש ולתשושים בבתי האבות, בכל דרך שהן ימצאו לנכון, אשר לא נוסתה ונכשלה בעבר. זאת, בתנאי ובלבד שהדבר יספק פתרון ממשי בהקדם האפשרי, לנוכח מצוקה חריפה ומתמשכת של כוח-אדם סיעודי בבתי האבות בישראל.

לטענת העותרים, האוכלוסייה החלשה ביותר בישראל היא זו של הקשישים הסיעודיים. חלק מאותם קשישים הקימו את המדינה, אחרים עלו לארץ במהלך שנותיה הראשונות ונלחמו על קיומה. הדרך שבה אנחנו מתייחסים אליהם היא תמונת מראה של החברה שלנו. למרבה הצער, אין בנמצא ישראלים שיטפלו בהם ויסעדו אותם בשנותיהם האחרונות, ומי שמטפל בהם ודואג לכך שבשנותיהם האחרונות יחיו בכבוד הם מהגרי עבודה זרים שבאים לישראל ועובדים בתחום הסיעוד.

וכך, בישראל, בדומה לשאר מדינות העולם המערבי - אזרחים זרים הם המאכילים, רוחצים ודואגים להיגיינה ולדברים הכי רגישים שלהם זקוקים הקשישים המאושפזים במוסדות סיעודיים, צרכים יומיומיים שאותם הקשישים אינם מסוגלים לבצע בכוחות עצמם. הבעיה היא שקשישים סיעודיים יש רבים מאוד, ואילו מטפלים יש מעטים מדי. לפי ההערכות, למוסדות הסיעודיים בישראל יש כיום מחסור של 6,000 מטפלים סיעודיים.

בתי האבות ואיגוד בתי האבות מציינים עוד בעתירה, באמצעות עורכי הדין בומבך ורונן, כי "עד השנים האחרונות הועסקו בענף עולים מחבר-המדינות לשעבר כמטפלים, אך אלה הזדקנו ופרשו, וכיום אין מי שיחליף אותם ויטפל בקשישים הסיעודיים. הניסיונות לגייס עובדים מהאוכלוסייה הישראלית לא צלחו. גם שיתוף-פעולה עם משרדי ממשלה אחרים, יצירת תוכניות העסקה ייחודיות בלשכות התעסוקה, פנייה למגזרים שבהם קיים שיעור אבטלה גבוה, הצעת הסעות והטבות והכרה בתחום כעבודה מועדפת העלו חרס - כך שלמוסדות הסיעודיים חסרים כיום 6,000 מטפלים סיעודיים".

עורכי הדין בומבך ורונן מוסיפים וכותבים, בשם בתי האבות, כי "האוכלוסייה בעולם, ובישראל בפרט, הולכת ומאריכה חיים. אך בד-בבד לא הוסבה לכך תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות בישראל, ולא הושם הדגש על מציאת פתרון מערכתי-לאומי לטיפול באוכלוסייה המתבגרת.

"כיום פועלים בישראל כ-50 אלף מטפלים זרים לקשישים סיעודיים המתגוררים בביתם. אולם ל-27 אלף זקנים סיעודיים, תשושי-נפש ותשושים, הנאלצים להתגורר במחלקות לסיעודיים, לתשושי-נפש ולתשושים בבתי אבות (שרובם מאוגדים אצל העותר) אין ולו תקן אחד של מטפל זר".

בעקבות זאת, נטען בעתירה, עלתה הבקשה לאשר תקנים לכל אותם 27 אלף זקנים סיעודיים, תשושי-נפש ותשושים, ביחס של מטפל זר אחד לכל עשרה איש, דהיינו כ-2,700 היתרים חדשים לכל ענף הסיעוד. ועם זאת, "מדובר בהערכת חסר מופלגת לצורך האמיתי במציאות; הלכה למעשה נדרשים לכל הפחות 6,000 היתרים חדשים, כך שהיחס בין עובדים סיעודיים לזקנים סיעודיים, תשושי-נפש ותשושים יהיה סביר".

איגוד בתי האבות מדגיש בעתירה את המציאות העגומה, שלפיה בתי האבות נאלצים להעסיק עובדים סיעודיים במשך שעות נוספות ורצופות, תוך שהם אנוסים (בהיעדר כוח-אדם אחר בנמצא!) לחרוג מסך השעות החודשיות בדין, ובכך להיחשף לביקורת של משרד הכלכלה, לקנסות ולרישום פלילי.

"נושא כאוב זה, של מחסור עמוק בכוח-אדם ישראלי בענף הסיעוד לא בא על פתרונו, המצוקה קשה והענף על סף קריסה ממש", נטען.

לפי העתירה, "בחוק עובדים זרים, אין כל רמיזה לכך שהיתר העסקה לעובד זר יוענק 'במקרים חמורים' בלבד, או למטופל השוהה בביתו בלבד, או למטופל השוהה בדיור מוגן בלבד".

לדברי העותרים, "המדינה מוטרדת הרבה יותר ממצב ענף הבניין, ואילו כבודם העצמי של קשישיה נדחק לקרן זווית". לטענתם, בחודש יוני 2014, אישרה הממשלה החלטה הקובעת שינוי במכסות העובדים הזרים לענף הבנייה, ועליית מספר העובדים הזרים שהמדינה תתיר את כניסתם לישראל בתחום הבנייה לעד 15 אלף איש עד חודש יולי 2019.

עוד על-פי ההחלטה, החל מחודש יולי 2019 יופחת בהדרגה מספר העובדים הזרים שיורשו להיכנס לעבודה בענף הבניין לעד 8,000 איש עד יולי 2020, לעד 5,000 עובדים זרים עד חודש יולי שנת 2021, ועד 2,000 עובדים זרים בלבד לענף החל מיולי 2021.

לדברי העותרים, "החלטה זו אושרה, חרף העובדה שעל-פי החלטת ממשלה קודמת שאישרה גם היא חריגה במספר העובדים הזרים שיורשו להיכנס לישראל ולעבוד בבניין, נקבע כי בחודש יולי 2014 עתידה המכסה המאושרת לעובדים זרים להצטמצם ל-5,000 עובדים זרים בלבד... לא רק שלא הוחלט לצמצם את מספר העובדים הזרים בענף הבניין מ-8,000 ל-5,000, אלא הוחלט להגדילו פי 2.5 (!) עד לשנת 2019.

בכך לא די. העותרים טוענים כי בספטמבר 2015 אישרה הממשלה את הצעתו של שר האוצר משה כחלון להביא מסין 20 אלף עובדים זרים לענף הבנייה, ללא הסכם עם ממשלת סין, כפי שהתחייב עד כה. "הצעה זו צפויה לאפשר גיוס מהיר יחסית של אלפי פועלים סינים לענף הבנייה... מכאן עולה כי הממשלה רואה לנגד עיניה צורך והכרח לנסות ולפתור את מצוקת הדיור, ולשם כך היא מוכנה לשנות החלטות ועקרונות של הממשלות הקודמות.

"בייאוש עצום תוהים העותרים ואיתם עשרות אלפי מזקני המדינה הסיעודיים, מתשושי-הנפש בה; ומתשושיה, וכל בני משפחותיהם, מדוע אותה ממשלה איננה יכולה לשמוע את זעקתם של חוליה וזקניה המשוועים לטיפול אנושי וליחס של כבוד בפרק האחרון של חייהם?".

העותרים מציינים כי הגישו את העתירה רק לאחר שכל פניותיהם הקודמות אל בעלי תפקידים במשרדי החינוך והפנים ואל רשות האוכלוסין, בניסיון לפתור את מצוקתם של הקשישים הסיעודיים, ולאפשר הבאת מטפלים סיעודיים לארץ - לא צלחו.