מבחן דרכים: נירו של קיה כאילו נתפרה במיוחד לשוק הישראלי

הנירו של קיה נראית במציאות פחות "קרוס-אובר" מכפי שרומזות המודעות, אבל יש לה לא מעט יתרונות: תא נוסעים סופר-שימושי, נוחות נסיעה מצוינת, מערכת הנעה היברידית יעילה, מחיר "משפחתי" והטבת מס לעובדים

קיה נירו/ צילום: יחצ
קיה נירו/ צילום: יחצ

במדינות רבות בעולם יש תעשיית רכב מקומית. על דרום קוריאה נהוג להגיד, שיש בה תעשיית רכב מקומית שבבעלותה מדינה. לא ניכנס כאן למורכבות ולעומק הקשרים בין גופי השלטון בקוריאה לבין תאגידי הענק הקוריאניים, שמכונים Chaebol. נסתפק באמירה שלעומתם יחסי ההון שלטון של ישראל נראים כמו משחק ילדים.

למעשה, קשה מאוד לדעת היכן עובר הגבול בין האינטרס הממשלתי/לאומי של קוריאה לבין האינטרס התאגידי. ממשלת קוריאה מעניקה ליצרני הרכב הקוריאנים הגנה יעילה מפני כניסת מתחרים לשוק המקומי, מספקת להם תמיכה פיננסית וכרית ביטחון במשברים, סוללת בפניהם את הדרך ליצוא ואפילו לייצור רכב בחו"ל באמצעות הסכמי סחר ודיפלומטיה, מרגיעה סכסוכי עבודה וקרוב לוודאי שגם מעניקה תמריצים וסובסידיות.

זו אחת הסיבות מדוע תעשיית רכב הקוריאנית דורסת כיום את שוק הרכב העולמי כמו מכבש ענק. כשיש לך תמיכה ממשלתית כזו, אתה יכול להשקיע סכומי עתק ולקחת סיכונים שהמתחרים שלך פשוט לא יכולים להרשות לעצמם.

"הפרויקט ההיברידי" של יונדאי וחברת הבת קיה הוא דוגמה טובה. רכב היברידי הוא ביזנס יקר ועתיר סיכונים, ולמעט טויוטה רוב היצרנים בעולם נכנסו עד כה לפלח הזה בצורה סמלית ומהוססת, בעיקר עם רכבי פרימיום.

לעומת זאת הקוריאנים הגדירו יעד, זינקו למים העמוקים ויצאו מהם עם שני דגמים משפחתיים בתצורת מרכב שונה (יונדאי "איוניק" וקיה "נירו"), שמצוידים בטכנולוגיה יקרה ומתוחכמת, מיוצרים בייצור המוני ונושאים תג מחיר שחותך לא במעט את המחיר של דגמים יפניים מקבילים. יצרני הרכב המערביים יגידו לכם שזה פשוט בלתי אפשרי.

קיראו עוד ב"גלובס"


loading

הראשון מבין השניים שהתייצב למבחן שלנו הוא ה"נירו" של קיה. היצרנית מגדירה אותו בתור "רכב פנאי היברידי", ובחו"ל הוא אף זוכה לתואר SUV, אבל בחיים האמיתיים הוא דומה יותר להאצ'בק משפחתית, שעברה טיפול קוסמטי מקיף. הרוחב מכובד ויש שלל פריטי עיצוב אופייניים לז'אנר, כמו פגושים קרביים, קשתות גלגלים, פנסים שמזכירים קצת את הספורטאז' ומסילות גג, אבל הגובה הכולל אינו שונה בהרבה מזה של סטיישן טיפוסית.

אחת הסיבות לכך היא שימוש בחישוקי 16 אינץ' צנועים, שקצת הולכים לאיבוד בתוך קשתות הגלגלים הענקיות ותורמים להנמכת המרכב. השימוש בחישוקים כאלה נבע מהצורך להשתחל, על חוט השערה, לקבוצת הזיהום הירוקה 2 לצורך קבלת הטבת המס ההיברידית בישראל. כמובן, כל לקוח יכול לצאת מהסוכנות ותמורת סכום לא גדול להחליף לחישוקי 18 אינץ', שישדרגו לא במעט את מרווח הגחון ואת מראה "הקרוס-אובר" על חשבון הפליטה. אבל זה חלק מנפלאות "המיסוי הירוק".

תא הנוסעים של הנירו מחזק את הרושם החיצוני. סף הכניסה/יציאה ממוקם בגובה אופייני למשפחתיות ותנוחת הישיבה מציבה את הנהג בקו ראייה מעט נמוך מזה של ג'יפונים נפוצים. זהו תא סופר-מרווח, שמספק שפע מרחב רגליים וכתפיים לשלושה מבוגרים מאחור, הודות לבסיס גלגלים באורך 2.7 מ' ולרוחב של קצת יותר מ-1.8 מ'. משטחי השמשות הגדולים יוצרים תחושה אוורירית ותא המטען הרחב יכול להכיל 425 ליטר - לא עניין של מה בכך ברכב היברידי עם סוללה חשמלית ומערכת קירור לסוללה.

עיצוב התא לא מנסה להחצין "היי-טק", כמו טויוטה פריוס, ומציע עמדת פיקוד שימושית וברורה עם מתגים ובקרי פיקוד בעיצוב המוכר של קיה, שעטופה בדיפוני פלסטיים כהים ורכים למגע. משיקולי מורכבות אלקטרונית ויתרה היבואנית על התקנת מערכת מולטימדיה מקורית והסתפקה בצג מגע אפור ונטול מערכת ניווט עם בעל פונקציות די בסיסיות. מנגד, ברכב יש כמות רצינית של מערכות בטיחות אקטיביות מדור אחרון, שיכולות לספק הרבה נושאים לשיחה עם הנוסעים.

המתוחכמת והמבורכת שבהן היא בקרת שיוט אקטיבית מונחית רדאר עם יכולת בלימה עצמית, שכמותה פגשנו עד כה בעיקר ברכבי פרימיום. הפחות מבורכת היא מערכת היגוי אקטיבית, שאמורה לסייע בתיקוני היגוי בזמן חירום אבל בעיקר הופכת את ההיגוי לקליל וחסר תחושה לגמרי במהירויות גבוהות.

לאחר ניתוק אופציית ההגה האקטיבי חוזרת הנירו ליישר קו בתחום ההתנהגות הדינמית. ההיגוי אמנם לא חד ומהיר אבל הוא לפחות מדויק ומעניק היזון חוזר תחת עומס. מרכז הכובד הנמוך מעניק למכונית אחיזת כביש טובה מאוד על כבישים מפותלים ויציבות כיוונית מצוינת על הכביש המהיר, ואילו כיול בולמי הזעזועים התגלה כאידיאלי לתנאי הארץ. ביחד עם צמיגים בחתך גבוה הוא מעניק ספיגת זעזועים מצוינת על האספלט הישראלי חסר הרחמים.

הבלמים מרגישים די ספוגיים ונדרשת לחיצה נחושה כדי להיכנס לתחום האפקטיבי שלהם. זו מוזרות אופיינית לכלי רכב היברידיים, שמצוידים במנגנון למיחזור אנרגיית הבלימה, אבל אפשר להתרגל אליה.

מערכת ההנעה היא התחום שבו מקבלת הנירו תעודת הצטיינות. מנוע הבנזין בנפח 1.6 ליטר הוא אולי לא השקט והחלק ביותר בסביבה, אבל הוא זוכה לגיבוי ראוי ממנוע חשמלי רציני, שמוסיף כמעט 40% להספק, ומסוללת ליתיום קלה ורבת עוצמה. עם רגל קלה על הדוושה, כאשר התיבה האוטומטית במצב חיסכון, המכונית מפגינה יכולת שיוט חרישית וחלקה בעיר ועל הכביש המהיר, אם כי במחיר של תגובת דוושה עצלה.

הסטת תיבת ההילוכים למצב הספורטיבי משדרגת מיד את הביצועים ומעניקה למכונית דחף מכובד בעליות ארוכות ואפילו תחושת מרץ ספורטיבית. ניהול העברת הכוח אולי אינו רהוט ושקוף למשתמש כמו בהיברידיות של טויוטה, אבל אנחנו מעדיפים את התגובה הזריזה הליניארית של התיבה כפולת המצמדים על פני כל תיבה רציפה.

קיה נוקבת בנתון צריכת דלק של כ-26 קילומטרים לליטרים בממוצע. זו הכרזה שנשמעת די מרחיקת לכת עבור קרוס-אובר ששוקל יותר מ-1.4 טון. אבל אפילו במבחן בתנאי אמת תובעני, עם רגל כבדה והרבה עליות, היא השיגה נתון של כ-19 קילומטרים לליטר. הישג מרשים מאוד.

לרוב אנחנו נמנעים מלשחרר הערכות צופות פני עתיד, אבל במקרה של הנירו אפשר בהחלט להמר שבתנאי שוק נורמליים תצליח היבואנית למכור בארץ ב-2017 כל יחידה, שהיא תצליח לשנורר מהיצרן - אם או בלי התחרות מהחברה האחות יונדאי.

השילוב של מראה קרוס-אובר, חיסכון משמעותי במס שווי השימוש לעובדים, חיסכון בהוצאות דלק למעבידים, רמת אבזור מכובדת ומחיר "משפחתי" של כ-136 אלף שקל, מסמן "איקס" כמעט בכל תיבה ברשימת המשאלות של ציי הרכב בארץ וגם של לא מעט לקוחות פרטיים. השאלה הגדולה היא על חשבון מי יגיעו המכירות.

קיה נירו
 קיה נירו

חלק מהמתחרות

אוריס הייבריד

ב-134 אלף שקל אין לאוריס הייבריד שאיפות "קרוס- אובר", אבל היא מציעה חבילה מגובשת, אמינה ובוגרת עם מנוע 1.8 ליטר בנזין ומנוע חשמלי בהספק משולב של 136 כ"ס. החלל הפנימי פחות מרווח מאשר בנירו, וכך גם תא המטען, אבל התנהגות הכביש והנוחות הן ברמה אירופית גבוהה. ב-137 אלף יש גרסת סטיישן

טויוטה אאוריס / צילום: יחצ
 טויוטה אאוריס / צילום: יחצ

יונדאי איוניק

אם מקלפים את קוסמטיקת ה"קרוס-אובר", מוצאים,שה"איוניק" החדשה, שעולה 136 אלף שקל, זהה כמעט לגמרי לנירו. מערכת ההנעה של השתיים זהה וכך גם הפלטפורמה, הביצועים, צריכת הדלק ומרחב הפנים. לאיוניק יש מראה יותר צנוע, אבל השתיים שונות ברמות האבזור. ליונדאי יש גם דגם מאובזר מאוד ב-140 אלף

יונדאי/ צילום: יחצ
 יונדאי/ צילום: יחצ

טויוטה C-HR

ממש מעבר לפינה נמצא הג'יפון ההיברידי החדש של טויוטה. יש לו עיצוב פנים וחוץ עדכני ומתוחכם, תא נוסעים מרווח, הודות לבסיס גלגלים נדיב, ומערכת ההנעה הסופר-יעילה של פריוס מדור אחרון, שכוללת מנוע 1.8 ליטר, מנוע חשמלי וסוללה, עם הספק משולב של 122 כ"ס. צריכת הדלק המוצהרת עומדת על כ-28 ק"מ לליטר בממוצע. המחיר טרם פורסם

טויוטה/ צילום: יחצ
 טויוטה/ צילום: יחצ