נושאי איכות סביבה הקשורים לקצא"א יותרו בפרסום

פרסום הוראת השעה בעניין הגיע בעקבות עתירה לבג"ץ של ארגון "אדם טבע ודין" - להסיר החיסיון שהוטל ב-1968 כדי להסתיר יחסי ישראל עם השאה הפרסי

מתקן של קצא"א באשקלון / צילום: איל יצהר
מתקן של קצא"א באשקלון / צילום: איל יצהר

הממשלה פירסמה בשבוע שעבר ברשומות הוראת שעה שתישאר בתוקף עד סוף שנת 2017, ומצמצמת את הסודיות האופפת את חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א). הוראת השעה קובעת כי נושאי איכות סביבה הקשורים לקצא"א יהיו מעתה מותרים בפרסום, וכן עניינים הקשורים לתכנון ובנייה לפי חוק זיכיון צינור הנפט.

נושאים נוספים שהחיסיון מעליהם מוסר נוגעים לרישוי עסקים, עניינים הנוגעים לחברת שירותי תשתיות אילת-אשקלון (שתא"א), אמצעי בטיחות שאינם קשורים לכמויות חומרים מנוהלים ולעסקות, אירועים של פגיעה בשמורות טבע, גנים לאומיים, אתרים לאומיים וערכי טבע מוגנים.

בהגדרה "מידע על איכות הסביבה" נכללות כמה קטגוריות: מידע על חומרים שנפלטו והושלכו לסביבה, וכן תוצאות של מדינות רעש, ריח וקרינה; מידע על אמצעים לצמצום או מניעת מפגעים וזיהומים סביבתיים; היתרים ורישיונות שנתנו לקצא"א המשרד להגנת הסביבה ורשות המים; מידע על אכיפה מצד המשרד להגנת הסביבה, רשות המים ורשות הטבע והגנים; ומידע על הפרות ותקלות של קצא"א.

פרסום הוראת השעה בא בעקבות עתירה שהגיש לבג"ץ ארגון אדם טבע ודין, כדי להסיר את החיסיון מעל קצא"א שהוטל בשנת 1968 כדי להסתיר את יחסי ישראל עם השאה הפרסי. בעתירה נכתב כי "צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד". בעקבות הגשת הבג"ץ הוקמה ועדה בראשות שר האוצר, משה כחלון, שהמליצה לצמצמם את צו החיסיון על קצא"א.

במסגרת העתירה ביקש 'אדם טבע ודין' לקבל מידע מלא על דליפת הנפט בעברונה בדצמבר 2014, שבה נשפכו כ-5 מיליון מ"ק נפט גולמי בשמורת טבע. הארגון תבע לקבל מידע על נסיבות התרחשות הדליפה, אומדן הנזקים, עלויות השיקום וחלוקת נטל ההוצאות. לאחרונה הודיעה המדינה שתעביר לאדם טבע ודין את המסמכים המבוקשים.

בדיון שהתקיים בחודש בינואר השנה, נתן המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט אליקים רובינשטיין, רוח גבית לעותרים: "מה שלא יהיה, שהמדינה עובדת על הזיכיון הזה, היא מוכרחה ללכת עם רוח העידן. מה שלא היה שקוף צריך להיות שקוף, בכפוף כמובן לאינטרסים של ביטחון". בדיון האחרון בעתירה, בחודש פברואר השנה, הודיע בג"ץ כי אם לא תינתן תשובת המדינה בנושא, לא יהיה מנוס מהוצאת צו על-תנאי.

מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, מסר: "הנוסח החדש של הצו הוא התקדמות משמעותית בהגנה על הסביבה. כעת ניתן יהיה לעקוב ולפקח אחר פעילות קצא"א, והיא לא 'תיהנה' יותר מההפקרות הניתנת לגופים הפועלים במחשכים. עם זאת, צריך לזכור שנוסח הצו עלול להתפרש מילולית כקובע שרק מידע ביחס לפעולת קצא"א, אשר נוגע לאחד התחומים המפורטים בלבד, אך לא לשום היבט אחר של פעולת החברה, לא יהיה חסוי, אלא שבחיים המעשיים אין כמעט תחומי פעילות 'טהורים' כאלה, ולכל פעילות יכולה להיות נגיעה לכמה היבטי פעילות של קצא"א. לכן בכוונתנו להבטיח שלא יהיה ניצול לרעה של אופן ניסוח הצו".

מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א מעולם לא נהנתה מחסיון בעניינים הקשורים באיכות סביבה, ואלה תמיד היו פתוחים ושקופים לכל. החברה מברכת על כך שהנושא הוסדר בצו החדש ותמשיך לפעול בשיתוף-פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ויתר הגורמים המוסמכים, כפי שעשתה עד כה".