מבחן דרכים: פיז'ו 3008 - אריה מתעורר במחיר תחרותי

עם עיצוב כביש-שטח ראוי, איכות ייצור מופגנת ושחזור נאמן של היתרונות המסורתיים של המותג הצרפתי, ה-3008 עשוי להיות הכלי לו חיכתה פיז'ו לצורך הקאמבק המיוחל

פיז'ו 3008 / צילום: יחצ
פיז'ו 3008 / צילום: יחצ

לפני כמה שנים ישבתי מול מנהל שיווק שגירד בפדחתו ושאל: "תגיד, מה לדעתך אנחנו צריכים לעשות עם ה-3008?" השאלה הגיעה זמן קצר אחרי שהחזרתי את הפיז'ו 3008 מהדור הקודם ממבחן דרכים - כשלושה ימים של נסיעות מבחן אבל גם שגרת יום אפרורית. בקיצור, הכרתי את המכונית ולמדתי להעריך את התכונות החיוביות הרבות שהיו לה. אבל ל-3008 מהדור הקודם היה נון אחד גדול - העיצוב. זו בעיה גדולה במיוחד בפלח רכבי הפנאי, שבו למראה הנוטה לעליז יש חשיבות מוגדלת.

עכשיו, קחו את כל מה שאתם יודעים על ה-3008 היוצאת ותשכחו מזה. כי יש 3008 חדשה מהמסד עד הטפחות והיא נראית טוב! ה-3008 היא קרוסאובר בגודל ביניים, שמגיע אצלנו להתמודדות ישירה ומאתגרת מול קיה ספורטאז' ויונדאי טוסון - שני המותגים הללו לבדם מסרו בישראל (נכון לסוף אוקטובר 2016) קרוב ל-36 אלף יחידות מתחילת השנה ולכך יש להוסיף 10 אלפים מכוניות מיצובישי אאוטלנדר ועוד קצת מעל 4,000 סוזוקי ויטרה. אצל כולם מדובר בזינוק של עשרות אם לא מאות אחוזים במסירות.

הפיז'ו 3008 מביא משהו אחר לסגמנט. המראה שומר על כל הקודים הנדרשים בעולם של הג'יפונים וזה אומר דמוי-מגן-גחון בחזית ומאחור, חצאיות שחורות מגומי בתחתית המרכב, מסילות גג וחישוקי גלגלים גדולים הממלאים את הקשת של הכנפיים. פיז'ו אפילו טרחה לפתח צמיג מיוחד המיועד לחישוק 19 אינטש' בעל סוליה צרה (235/50R19) והתנגדות קטנה לגלגול - פונקציה דקורטיבית טהורה.

החזית מתאפיינת במראה החדש של המותג, עם גריל אנכי ובולט ושבכה קעורה פנימה שמזכירים את מזרטי לבנטה. מתחתיו פגוש גדל ממדים ועתיר פתחים ופתחים, לכאורה בהתאם לצורך המכאני או העיצובי.

מכסה המנוע שרירי למראה ומתרומם גבוה לשמשה קדמית אופקית ושטוחה, הנמשכת ברצף לגג ארוך (חלון שמש ברכבי ההדגמה) ולספוילר שבקצהו. הירכתיים אינן קטומות בחדות אלא יש שיפול לחלון האחורי, המדגיש שני גופי תאורה שלפי פיז'ו מזכירים טפרים של אריה, ודלת תא מטען מתרוממת החושפת פתח בקו הפגוש האחורי ונפח של 520 ליטר.

אם אתם חובבי גדג'טים, זה המקום שלכם. לא תמצאו כאן מחט אנאלוגית אחת - הכל דיגיטלי. פיז'ו קוראים לזה icockpit. לוח המחוונים הוא צג LCD בגודל 12.3 אינטש עם קונפיגורציות רבות. במרכז בולט מסך מולטי-טאץ' 8 אינטש לתפעול כל מערכות המשנה של הרכב, וקומה מתחת לפתחי המיזוג יש שורת מתגים שהם כפתורי קיצור דרך לדברים החשובים.

מוט ההילוכים הפך לג'ויסטיק, שבורר אלקטרונית את ההילוכים בתיבה אוטומטית יפנית עם 6 הילוכים. גלגל ההגה קטן, קטום, מצופה עור ועתיר מתגים. במכוניות ההדגמה שילבה פיז'ו מערכת שמע מאוד מרשימה של חברת FOCAL - הופעה ראשונה שלה בעולם הרכב.

חבילת הבטיחות המתקדמת בדגמים שהיו זמינים להשקה בחו"ל כוללת התרעה מפני התנגשות, סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אקטיבית, חניה אוטומטית ועוד (אצלנו הרכב יצויד במובילאיי).

את מבחן המראה והמגע הקבינה עוברת עם ציונים גבוהים. ההשקעה מורגשת וכל נקודת ממשק לידיים מרוככת, משוככת או בעלת טקסטורה נעימה - אפילו אהבתי את מתגי האלומיניום (לא דמוי) שסופחים את צינת המזגן והם קרים למגע. נפילת האיכות מהאזורים הניכרים לעין לאלו הנסתרים מהעין אינה קיצונית. מכונית אחת שבה נסענה קרקשה וחרקה, שתיים אחרות היו שקטות ומוצקות והפגינו בידוד ברמה גבוהה מאוד על פני כל סוגי הכבישים ואפילו בדרכי עפר.

היצע המנועים כולל בנזין שלושה צילינדרים, 1.2 ל', עם 130 כ"ס; 1.6 ל' עם 165 כ"ס; ודיזלים בטווח של 100 עד 180 כ"ס. הכוח יורד לגלגלים הקדמיים בלבד דרך תיבת הילוכים אוטומטית מקובלת עם 6 הילוכים.

חוויית הנהיגה ברכב - גרסת 1.6 בנזין - נעימה מאוד. הוא חזק מספיק כדי לתת ביטחון בנהיגה אבל לא חזק עד כדי איום על נהג לא מיומן. התנהגות הכביש ניטרלית למדי והוא מפגין תכונות חיוביות ונכונות של השלדה תחת עומסי צד מוגזמים. פחות אהבתי לגלות נדנוד על כבישים משובשים.

עם זאת נוחות הנסיעה בהחלט מרשימה, לא מעט בזכות שימוש במערכות מתלה ובולמי זעזועים חדשים אשר מנסים - כמה אירוני - להחזיר את מוניטין הנוחות של פיז'ו מלפני שלושה עשורים.

לפיז'ו 3008 יש יומרות שטח צנועות - תולדה של עצם היותו שחקן בסגמנט הג'יפונים. הוא נהנה ממרווח גחון של 22 ס"מ, זוויות מרכב המאפשרות התמודדות עם שיפועים קלים וגם מערכות בקרת משיכה ובלימה במורד המאפשרות תנועה על פני קרקע חלקלקה. יצא לנו לבחון קלות את המערכות הללו במסלול שהוכן במיוחד ואפשר לומר שהן עובדות היטב כל עוד הנהג מרסן את אמביציות השטח. מסע ארוך לעומק המדבר? רק על דרך עפר מפולסת.

דווקא המושב האחורי איכזב. הוא צר, קצר מדי, נמוך וללא כל תמיכהו. חוויית הנסיעה מאחור סבירה פלוס. קו החלונות גבוה ועשוי להפריע לילדים קטנים, מעט רעש עובר מבתי הגלגלים שמאחור, ושיבוש חד בכביש ישודר פנימה בחלקו. המרווח, לעומת זאת, מספק למדי, עם בסיס גלגלים של 2675 מ"מ, ויש די מקום לנוסע בוגר או שנייים.

צריכת הדלק בשתי גרסאות המנוע שבהן נהגנו (1.6 בנזין 165 כ"ס ודיזל 1.6 120 כ"ס) טובה למדי. הבנזין מציב ממוצע של 15.5 ק"מ/ל' והדיזל כ-20 ק"מ/ל'. זאת, בתנאי נהיגה מתונים מאוד כפי שחייבו כבישי איטליה אשר כוסו בערפל כבד.

ה-3008 החדש הוא מוצר משודרג המשדר איכות - החל בעיצוב, עבור בחוש המישוש והטכנולוגיות וכלה ביכולות הכביש. ביחס למתחרים מקוריאה, יפן ובעיקר אירופה, יש לפיז'ו הרבה יתרונות שנובעים מהחבילה הטכנולוגית שהוא מציע, אם כי קצת מצער לראות שהיבואן בחר שלא להביא בינתיים את המכונית עם חבילת הבטיחות המלאה. הצפיפות בפלח רבה מתמיד, אבל עם מחיר שמתחיל ב-140 אלף שקל לדגם דיזל אוטומטי, ועם רמת אבזור תקני נדיבה כבר מהבסיס, אפשר לקבוע שיש לקוריאניות מתחרה ראויה.

***הכותב היה אורח פיז'ו בחו"ל

פיז'ו 3008

חלק מהמתחרות

רנו קאדג'ר טורבו-דיזל

ב-145 אלף שקלים מציעה רנו את גרסת הטורבו-דיזל ההתחלתית של הקדג'אר. לרכב יש עיצוב קרוס-אובר טיפוסי וממדים מעט קטנים מהפיז'ו עם תא מטען בנפח 370 ליטר. המנוע הוא 1.5 ליטר טורבו-דיזל עם הספק של 110 כ"ס ומומנט של 26 קג"מ. תא הנוסעים איכותי ועתיר גאדג'טים מתקדמים

רנו / צילום: יחצ

יונדאי טוסון / קיה ספורטאג'

בטווח המחיר 138-143 אלף שקל אפשר למצוא את גרסאות הבסיס של האחיות-המתחרות טוסון את ספורטאג', עם הנעה קדמית ומנוע 1.6 בנזין, 132 כ"ס. הביצועים מתונים, אולם השתיים הללו חולקות ביניהן למעלה מ-60% מהפלח בזכות תא נוסעים איכותי ומרווח, רמת אבזור מכובדת ולא מעט סטאטוס

יונדאי / צילום: יחצ

ניסאן קאשקאי טורבו-דיזל

155 אלף שקל הוא מחיר גרסת הטורבו-דיזל. המנוע בנפח 1.5 ליטר עם 130 כ"ס זהה לזה של רנו קאדג'ר וכך גם הפלטפורמה, אם כי העיצוב החיצוני ספורטיבי יותר ורמת האבזור התקני מקיפה מאוד. ב-145 אלף מוצעת גרסת הבנזין הבסיסית עם 115 כ"ס

ניסאן קאשקאי / צילום: יחצ