המסר שהוחמץ

ההודעה על מינוי יושב ראש חדש לדירקטוריון בנק הפועלים על רקע פרישתו של היו"ר הקודם כתוצאה מטיוח מקרה של הטרדות מיניות הציפה מחדש את תופעת המועדון הגברי הסגור של הדירקטוריונים של הבנקים בישראל. אי מינויה של אישה לכהן בפעם הראשונה כיושבת ראש של דירקטוריון בנק, המהווה את מוקד קבלת ההחלטות בו, הוא פספוס. מינוי כזה יכול לא רק להוסיף אישה למניין הנשים הדל שבעמדות המפתח בישראל, אלא גם להעביר מסר חברתי-ערכי חד וברור נגד הטרדות מיניות במקום העבודה.

מסלול דרכו של היושב ראש החדש, עו"ד עודד ערן, מתפקיד דירקטור ליושב ראש דירקטוריון, מתמצת את סיפור תקרת הזכוכית של נשים בשדרת הניהול במשק הישראלי. הנשים הן מיעוט קטן בדירקטוריונים, וככל שמספרן נמוך כך גם מצטמצמת היכולת האמיתית שלהן לפעול במוקדי השפעה.

ישראל 2016 מציגה תמונת מצב עגומה במניין הדירקטוריות בבנקים הגדולים: בדירקטוריון בנק הפועלים מכהנים 11 גברים וארבע נשים; בבנק לאומי - עשרה גברים וחמש נשים; במזרחי טפחות - עשרה גברים וארבע נשים ובבנק דיסקונט 13 גברים ושתי נשים בלבד. באף דירקטוריון לא הגיע ייצוגן של הנשים לרף שוויוני כלשהו - ייצוגן החסר זועק. גם אם נשים עומדות בראש שלושה מהבנקים הגדולים בישראל בתפקיד מנכ"ליות, הרי שרק רק כשישית מחברי הדירקטוריונים של הבנקים בישראל הן נשים (19 נשים אל מול 94 גברים).

באופן כללי, שיעור הנשים המכהנות כדירקטוריות של חברות ציבוריות בישראל עומד על כ-20%, וזאת על אף תרומתן הרבה של נשים-דירקטוריות, שהוכיחו כי דירקטוריונים מאוזנים מגדרית יעילים יותר בתהליכי קבלת החלטות, ומובילים לרווחים גדולים בארגונים, מאשר דירקטוריונים לא מאוזנים.

הפער בין נשים וגברים בדירקטוריונים קיים גם במובן נוסף: 35% מהדירקטורים הגברים הם נושאי משרה בכירים הממלאים תפקידים נוספים בקבוצה העסקית, לעומת רק 15% מהדירקטוריות שהן גם נושאות משרה.

כשבכל זאת משתלבת סוף סוף אישה בדירקטוריון, לרוב היא תהיה דירקטורית חיצונית. שיעור הדירקטוריות החיצוניות גבוה בהרבה (45%) בהשוואה לשיעור הדירקטורים החיצוניים (24%), וגם זאת בעיקר בעקבות התיקון לחוק החברות בו נקבע כי כשממונה דירקטור חיצוני בדירקטוריון שכל חבריו בני מין אחד, יהיה הדירקטור הממונה יהיה בן המין השני. אך מה יועילו תיקונים אם הרוב הגברי עדיין נשמר ונשים נעדרות משולחן הדיונים?

התיקון לחוק החברות איננו נותן את המענה הראוי, השוויוני פשוטו כמשמעו. לא חסרות נשים ראויות, מומחיות ומקצועיות שרוצות וצריכות לכהן כדירקטוריות. כך, למשל, אחוז הנשים בעלות השכלה משפטית מתוך כלל הנשים המכהנות כדירקטריות כפול משל הגברים, אולי כחלק מחובת ההוכחה המוגזמת שנדרשת מהן לעומת גברים.

נכון יהיה שהמדינה ובפרט המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, יחלו בתיקונים ובחקיקה מתקדמת שתורה על מכסת נשים גבוהה ומותאמת עד שנגיע ליעד 50% נשים בחברות של מדד תל אביב 100. בכך המדינה אף תבטיח סיכויים רבים יותר להצלחה כלכלית ושגשוג בחברות בהן הציבור מושקע.

מצד ארגונים עסקיים, ראוי כי הדבר יוטמע במסגרת יעדי הגיוס וההשמה שלהם וכחלק מתרבות ארגונית מוכוונת-גיוון תעסוקתי, שוויון וקדמה. שרי אריסון, לתשומת לבך בפעם הבאה.

חנה רדו היא מייסדת ונשיאת ארגון Supersonas ליצירת נוכחות נשית מאוזנת בצמתי השפעה והחלטה בישראל