שיתופים באפלה: האפליקציה שמציעה אנונימיות בלתי מוגבלת

DUSK מאפשרת למשתמשים לשתף את מחשבותיהם באנונימיות מוחלטת, מבלי להיחשף אפילו בפני הפלטפורמה עצמה ■ תיאוריות הקונספירציה משגשגות שם - והן גם הנקראות ביותר

דאסק / צילום מסך
דאסק / צילום מסך

הדיבור החם ביותר בקהילה הווירטואלית בעמק הסיליקון מאז הבחירות היא שאנחנו מצויים בעידן ה"פוסט-עובדות" - כבר לא ממש חשוב אם מה שנאמר או מדווח נכון או לא, אלא אם הוא מעניין ואם אנשים בוחרים לשתף אותו ולהסתמך עליו.

אמת? מציאות? זה כנראה לחלשים.

המצב החדש הזה גורם ללא מעט אנשים לפחד באשר למציאות שהם חיים בה, וגם לחשוש כשהם חושפים סיפורים ורגעים מחייהם הפרטיים. הצורך לאזן את הדחף לשתף את העולם ברגשות וברגעים הכמוסים, את הפחדים ואת הלבטים, עם הצורך לשמור על אנונימיות ולא לסכן קריירה עתידית או להסתכן במבוכה - יצרו את דאסק (ערפל, או אפלה באנגלית ספרותית).

דאסק היא אפליקציה המאפשרת למשתמשים לשתף את אשר על לבם עם הקהילה הווירטואלית באנונימיות מוחלטת. כדי להתחבר לפלטפורמה, שצברה המוני משתמשים בשבועיים האחרונים, אין צורך בשם משתמש, במייל או מספר טלפון - כל מה שצריך הוא כינוי וקוד אישי בן 4 ספרות.

האפליקציה מעוותת את הקול באופן אוטומטי, והפנים מקבלות טיפול פיקסלים שמשווה לכל משתמש מראה של סוכן מוסד משנות התשעים עם הריבועים המפורסמים. עכשיו, כשהאנונימיות מובטחת, אפשר לשתף את העולם במה שעובר עליכם.

האתר מלא בשיתופים, גם מוקלטים, של אנשים שמבקשים לשתף באנונימיות ולקבל תגובות ועצות מאחרים. הגולשים יכולים לכתוב למשתף או המשתפת בזמן אמת - והמשתפים מצדם יכולים לבחור לכבות את חלון התגובות או לחסום מגיבים מסוימים שפוגעים בהם או אינם רצויים מסיבות אחרות. כך מבקשים בדאסק לשמור על רוח חיובית בקהילה - מאמץ שימים יגידו אם הוא נושא פרי.

בדאסק עושים מאמץ די בולט לשמור על הפלטפורמה "נקייה", כדי שלא תהפוך מהר מדי למקום שבו משתמשים משתפים חוויות מיניות, סיפורי סמים ושאר נושאים ששייכים לאזורים אחרים ואפלים של המרחב האינטרנטי. צוות האפליקציה מנטר את השיתופים, ואם הם פוגעניים - הם מופסקים ומוסרים מיד מהשרת.

התוצאה, נכון לכתיבת שורות אלה, היא בעיקר ערבוביה של אנשים שמשתפים את חייהם השגרתיים ("מה עשיתי אתמול") ואנשים שמספרים על רגעים קשים מאוד בחייהם, כיצד הם מתמודדים עם דיכאון ואיך תוצאות הבחירות גורמות להם להרגיש.

יש לא מעט רגעים אנושיים באתר הזה, שמבקש לחבר אנשים מכל העולם סביב מה שמטריד אותם במעטה של אנונימיות, והוא נותן להרבה אנשים אפשרות לשפוך את הלב בלי לפתוח בלוג או לצייץ את עמדותיהם תוך חשש לתגובות חריפות. לא ברור היכן בדיוק עובר הגבול עבור צוות דאסק - האם מי שחוותה תקיפה מינית ורוצה לספר את שעבר עליה, למשל, עומדת בקריטריונים?

לצד השיתופים המרגשים יש גם את אלה המבקשים להפריח טענות וסיפורי קונספירציה לחלל העולם - מתיאוריות על ההתחממות הגלובלית ועד תיאום גרעיני בין ארה"ב לרוסיה. הסיפורים האלה, אגב, הם מהפופולריים באתר ויוצרים מציאות מפחידה שבה רבים נחשפים לתוכן לא מאומת, שמאחורי הפצתו לא עומד אדם ממשי אלא ערימת פיקסלים וקול מעוות.

פלטפורמות אחרות שניסו ליצור שיתוף אנונימי, כמו "סיקרט" למשל, נחלו כישלון בגלל תופעות של בריונות אינטרנטית ונעלמו מהעולם.

מעניין יהיה לראות אם האפלוליות של דאסק, לצד הפשטות שלה, יצליחו היכן שאחרים נכשלו - במאמץ לייצר פלטפורמה גלובלית שבה אנשים אמיתיים אך מפוקסלים משתפים ברגשות שלהם ומקבלים, בעולם שכולו סלפי, חיזוק רגשי נקי ואמיתי.