סטארט-אפ איטלקי מציג את "אובר" של הקטנועים

חברת סקוטרינו מאפשרת לנוסעים להתנייד ברחבי העיר על טוסטוס ■ המייסד הגה את הרעיון כשחיכה לאוטובוס: "האוטובוס בכלל לא הגיע, וכולם נתקעו בפקקים. כל מערכת התחבורה הייתה דפוקה. אני פשוט חיברתי את הנקודות"

אוליבר פייג' / צילום: בלומברג
אוליבר פייג' / צילום: בלומברג

רוצים לשוטט ברומא על וספה כמו אודרי הפבורן בסרט "חופשה ברומא"? אוליבר פייג' יכול לעזור לכם. האמריקאי בן ה-23 פיתח את סקוטרינו (Scooterino), אפליקציית שיתוף נסיעות שמקשרת בין נהגי קטנועים ואנשים שזקוקים לטרמפ כדי לצלוח את התחבורה הכאוטית של רומא. לפעמים האפליקציה מסיעה אנשים לרומן הבא שלהם.

פשוט תקלידו בטלפון שלכם את הזמן שבו אתם רוצים לצאת לדרך ואת היעד שאליו אתם רוצים להגיע, תבחרו נהג - ותוך זמן קצר אתם מזגזגים ברחובותיה של עיר הנצח.

במחיר ממוצע של 5 אירו (5.29 דולר) לנסיעה, השירות בדרך כלל זול ומהיר יותר ממונית. המאפרת המקצועית פילו די יוריו, שגילתה את השירות לאחר שפגשה בפייג' באחת המאפיות, מספרת שסקוטרינו אפשר לה לקצץ ב-50% את ההוצאה החודשית שלה בסך 80 אירו על מוניות. "אני מכורה לשיתוף קטנועים כמעט כמו שאני מכורה לפיצה", אומרת יוריו בעודה ממתינה לאחד הקטנועים של סקוטרינו.

פייג', שגדל ברומא לאחר שהוריו הגיעו לחופשה ממושכת באיטליה ולא עזבו יותר את המדינה, מספר כי רעיון היישום צץ במוחו כשהמתין לאוטובוס. "האוטובוס בכלל לא הגיע, וכולם נתקעו בפקקים. כל מערכת התחבורה הייתה דפוקה. אני פשוט חיברתי את הנקודות".

סקוטרינו פועלת ממשרד בן שני חדרים מאחורי הקולוסיאום, ושמונה אנשי צוותו של פייג' מתדלקים על אספרסו ומשלוחי פסטה, פיצה וסושי. מאז הושקה החברה אשתקד, היא ארגנה 17 אלף נסיעות והחתימה 500 נהגים. הלקוחות משלמים תעריף קבוע בסך 4 אירו עבור 4 הקילומטרים הראשונים, ולאחר מכן 0.8 אירו עבור כל קילומטר נוסף. סקוטרינו גובה 20% ממחיר העסקה, והתשלום מבוצע אוטומטית באופן שכסף פיזי אינו מחליף ידיים. נסיעה מהקולוסיאום למדרגות הספרדיות - מרחק הליכה של חצי שעה - לוקחת עשר דקות ועולה 4 אירו - פחות ממחצית התעריף במונית, וחמש דקות פחות מזמן הנסיעה במונית. נסיעה בתחבורה הציבורית, שמחירה 1.50 אירו בלבד, לוקחת כ-15 דקות, בתנאי שהאוטובוס מגיע.

הנהגים חייבים להחזיק קסדה נוספת וציפויים פנימיים חד-פעמיים לקסדה, ושני הצדדים יכולים לצפות בפרופיל של הצד השני, לדחות כל בקשה לנסיעה ולהעניק דירוג בסוף הנסיעה. אחד הנהגים מספר שהוא מדפדף בפרופילים של נוסעים פוטנציאליים ובוחר נשים מושכות ממש כמו באתר הדייטינג טינדר (Tinder). ביום האיידס הבינלאומי ב-1 בדצמבר חילקו אנשי צוותו של פייג' קונדומים לצורך קידום עסקי. "אנחנו קוראים לעצמנו טינדרינו בתור בדיחה", מספר פייג'. ומאמת דיווחים על רומנים שנולדו במהלך נסיעות קטנוע. "אם אנחנו מצליחים לקשר בין אנשים באופן שהם מתיידדים ומשתפים נסיעות - אז עשינו את העבודה שלנו".

פייג' מציין שהוא מציע שירות "שיתוף נסיעות" ולא "הזמנת נסיעות". זה מאפשר לחברה לעקוף את המכשולים המשפטיים שבהן נתקלות חברות כגון אובר, שעליה הוטלו מגבלות באיטליה לאחר שבית משפט במילאנו קבע שהיא למעשה שירות מוניות לא-חוקי. כדי להצטרף לשירות סקוטרינו, חייבים הנהגים להתייצב במשרד סקוטרינו לבדיקת איכות הקטנוע והקסדה הנוספת שלהם, להציג את מסמכיהם ולהוכיח שהם מבוטחים. לדברי פייג', עד כה לא נרשמו פציעות רציניות, אבל אין שום דיווח על לבבות שבורים.

סקוטרינו הייתה צריכה לגבור על אתגר הביורוקרטיה בעיריית רומא, ואחד המשרדים עיכב במשך שנתיים מימון ציבורי בסך 300 אלף אירו לאחר שסקוטרינו זכתה בפרס שמטרתו הייתה לספק מימון לחברות סטארט-אפ חדשניות, לדברי פייג'. יש לו יותר נוסעים פוטנציאליים מאשר נהגים. בשעות השיא מקבלים הנוסעים לפעמים מסר שבו הם מתבקשים לבדוק שוב במועד מאוחר יותר אם יש נסיעות זמינות. פייג' אומר שהנהגים, שאותם הוא מכנה "סקוטריסטי", כוללים סטודנטים, רופאים, שפים ועורכי דין.

"תמיד יש המון לקוחות, אז הבעיה היא למצוא את הזמן לקבל בקשות", אומר ריקרדו דה ניגריס בן ה-28, עורך דין מתמחה שנמנה עם הנהגים הפעילים ביותר של סקוטרינו. דה ניגריס מספר שהוא עושה כ-250 אירו בחודש מהסעות בקטנוע שלו, וזה מאפשר לו להשיב לעצמו חלק מהסכומים שהוא מוציא על דלק כשהוא נוסע ברחבי רומא.

פייג' גייס מימון חדש בסך 500 אלף אירו, שבאמצעותו הוא ירחיב את פעילות החברה לערים אחרות באיטליה וייצור מערכת להזמנה מראש של נסיעות. לעת עתה הוא מתכנן להתמודד עם המחסור בנהגים באמצעות הגבלת השירות למרכז רומא, עד שיצליח להחתים מספר רב יותר של אנשים שמוכנים לתת טרמפ לאדם זר. "ברומא יש 500 אלף קטנועים", מציין פייג'. "אנחנו פשוט צריכים להפיץ את המסר שלנו".