המסמך של הממשל בסין - רוע הגזירה או סערה בכוס מים?

הרשויות בסין בוחנות צעדים לצינון השקעות החוץ של חברות סיניות, דבר שעשוי להשפיע גם בישראל

פלייטיקה  / צילום: יחצ
פלייטיקה / צילום: יחצ

העיתונות בסין המשיכה בשבוע שעבר לסקר עניינים שגרתיים, כגון יחסי סין-ארה"ב, ענייני המדינות השכנות, דובי פנדה והתראות זיהום אויר, בעוד ששיחות היום הלוהטות, בחדרי חדרים, נסבו דווקא על מסמך בלתי רשמי שהופץ ברשתות החברתיות, אך נחסם במהרה על-ידי הצנזורה הסינית. היה זה סיכום פגישה בין בנק סין לרשויות הפיקוח על המטבע הסיני - פגישה אשר מטרתה דיון חירום בהיחלשותו הנמשכת של מטבע היואן ויציאה מתמדת של כספים מסין.

מאחר ונפל בחלקנו לבלות בימים אלה שבוע פגישות אינטנסיבי בסין, נפלה גם בחלקנו הזכות לשמוע ממקור ראשון את דעת קהילת העסקים הסינית אודות רוע הגזירה, או הסערה בכוס המים - תלוי את מי שואלים. פגישותינו עם חברינו הסינים - מנהלי קרנות, עורכי דין, אנשי עסקים ונושאי משרה בחברות סיניות פרטיות או ממשלתיות - גילו לנו את מה ששיערנו גם ללא סקר שטח מקיף. רב הנסתר על הגלוי. כמספר הגורמים המוסרים פרשנותם על המסמך הסודי, כך מספר הדעות השונות לגבי השלכת ההחלטה, העומדת בבסיס המסמך, על התנהלות רשויות מטבע החוץ ועל השאלה האחת ויחידה המטרידה כיום את קהילת העסקים בסין - האם סין מתכננת לסגור את הברז ולעצור את תנופת השקעות החוץ שהחלה לפני כשלוש שנים. מאחר ובפרשנויות על פרשנויות עסקינן, נהיה אנו אובייקטיבים ונביא את עיקרי המסמך המדובר להלן, ולצידם פרופורציה.

2016: השקעות ב-212 מיליארד ד'

אם כך, הייתכן שאנו עומדים בפני שינוי בתנופת השקעות החוץ המאסיבית שהחלה בסין לפני כשלוש שנים? במסמך פנימי של בנק סין, שהופץ באופן בלתי פורמלי לפני שבוע, הוגדרו מספר צעדים להגברת הפיקוח על זירת השקעות החוץ. המסמך נערך כפי הנראה לאחר פגישה בין בנק סין לרשויות הפיקוח על המטבע בסין, בה נסקרו נתוני ההשקעות הזרות מסין במהלך עשרת החודשים הראשונים בשנה זו. על פי המסמך, מאז חודש ינואר ועד אוקטובר השקיעו חברות וגופים סינים 212 מיליארד דולר - בהשקעות חוץ, שהם כמעט כפול מסך ההשקעות בכל 2015 שהיתה שנת שיא.

המסמך הפנימי, המתווה צעדי מנע שיש לנקוט על מנת לצנן את זירת השקעות החוץ ולשמור על המטבע המקומי בבית, קובע בין היתר שייבחנו בקפידה בקשות לאישור השקעות חוץ והוצאת מטבע מסין בתחום הנדל"ן בהיקפים של מעל מיליארד דולר, השקעות חוץ או עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף של מעל מיליארד דולר, בתחומים שאינם תחומי ליבה של המשקיע; השקעות חוץ בהיקף של מעל 10 מיליארד דולר; השקעות חוץ של שותפויות מוגבלות; השקעות חוץ של חברות בהן חברת האם קטנה משמעותית מחברת הבת; השקעות חוץ שנועדו למחוק חברות סיניות נסחרות מבורסות מחוץ לסין; עסקאות חוץ בהן מקבל המשקיע הסיני פחות מ-10% ממניות חברת המטרה והלוואות בהן יש קשר הדוק בין הלווה למלווה.

קיראו עוד ב"גלובס"


בחינת השקעות מ-5 מיליון דולר

בעוד שחלק מהקטגוריות הנ"ל, והיקפי העסקאות הנזכרים בהן, אינם רלוונטים לזירת ההון סיכון הישראלית, הרי שיש להסב תשומת הלב למספר קטגוריות המשליכות ישירות על פעילות ההשקעה הסינית בישראל, ובכלל זה השקעות הנעשות באמצעות קרנות המאוגדות כשותפויות וכן השקעות חוץ בהן מקבל המשקיע הסיני פחות מ-10% מהון המניות בחברה הישראלית.

על פי פרסומים בלתי פורמליים, הוצב רף נמוך של כ-5 מיליון דולר לבחינת השקעות חוץ, והשקעות מעבר לרף זה, הנופלות לקטגוריות הנ"ל, ייבחנו בחומרה על-ידי הרשויות הרלוונטיות בסין, תחת הליך האישור המקוצר (ה-record filing) השגור כיום בסין להשקעות בהיקף קטן. מסמך רשמי שיצא ממש לפני יומיים, מפורט פחות, אבל דורש הגשת מסמכים משמעותית, שלא ברור כיצד ייבחנו ויאושרו.

אמנם עסקינן במידע בלתי פורמלי בלבד לגבי הרף הנזכר של 5 מיליון דולר, אשר על פניו נראה נמוך להפליא בהתחשב ברף הגבוה שהוצב בעבר, עם היפתחות סין להשקעות חוץ. אולם למרבה הצער, ייתכן כי המידע מדויק. בעוד שהנ"ל מבוסס על פרשנויות וספקולציות, הרי שהשטח החל לומר דברו, ובנקים סינים, אשר אמונים על בחינת עסקאות ההשקעה ומתן אישורי הוצאת הון מחוץ לסין, בין היתר כהשקעה בעסקאות ישראליות, החלו להקשות ולדחות בקשות להעברת הון מחוץ לסין, וראינו כבר עסקאות שחוו קשיים משמעותיים בביצוען.

הגלגל יחזור לאחור?

המידע הנ"ל לא פורסם רשמית על-ידי ממשלת סין, ונשמעות בסין דעות סותרות לגבי משמעותם המעשית של הכללים החדשים בטווח הבינוני והארוך. יש הסוברים שגם אם תחליט ממשלת סין להשאיר רק חלק קטן מהצעדים המפורטים לעיל, הרי שיהא בכך כדי לשנות משמעותית את הדינמיקה הנוכחית של זירת השקעות ההון סיכון בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

מנגד, יש הסוברים שהכללים נועדו בעיקר כדי למנוע בריחת כסף על-ידי אנשים פרטיים עשירים, ולא השקעות אמיתיות של גופים מסחריים ופיננסיים, ולכן לא יהיה בכללים כדי להשפיע משמעותית על ההשקעות בישראל. אחרים בוחרים בדרך הביניים וטוענים כי ייתכן ואכן תיושם המדיניות המשתקפת במסמך המדובר, אולם השלכתה תהיה קצרת טווח. בטווח הרחוק, תיוצב מדיניות אישורי ההשקעות הזרות והממשלה הסינית תצליח לאבחן בין הוצאות כספים למטרות אמיתיות הקשורות ברכישות ידע וטכנולוגיה, לבין עסקאות דמה שמטרתן הברחה אסורה של מטבע היואן מסין. יש אף הטוענים כי הדלפת המסמך מטרתה בחינת תגובות מהשטח, וכי יש להמתין ולראות אילו צעדים ייושמו בסופו של דבר.

ברור שהאמור מציב סימני שאלה רבים, אולם אנו סוברים כי מעבר לטווח המיידי - לא יוחזר הגלגל לאחור, ותנופת השקעות החוץ והרכישות, שהחלה לפני זמן לא רב, אשר ישראל לחלוטין אחד מיעדיה המרכזיים, ואשר מטרתה הברורה הינה יישור קו טכנולוגי ומחיקת פער מידע בן שלושה עשורים של בידוד עולמי במהלך מהפכת התרבות, לא תיפסק. ייתכן כי תהא האטה זמנית, אך את הברז לא ניתן יהיה לאטום הרמטית. ואת הצמיחה הטכנולוגית המואצת של סין, המיוחסת בין היתר לרכישות ידע בתמורה למטבע היואן, לא ניתן יהיה לבלום.

*** כותבי המאמר הינם ראש פעילות ההיי-טק במשרד עוה"ד שבלת ושות' והשותפה המנהלת את הדסק הסיני של הפירמה בשנחאי