כשפוליטיקאים הופכים לוחמים בשורות חברות התקשורת

הפוליטיזציה בשוק התקשורת הובילה לפשרה עקומה בנוגע לשימוש בתשתיות בזק

איתן כבל / צילום: יונתן בלום
איתן כבל / צילום: יונתן בלום

מומלץ בחום לצפות בדיון שהתקיים אמש בוועדת הכלכלה של הכנסת על השימוש בתשתיות בזק. מי שיצפה יראה כיצד הפוליטיקה הקטנה, או יותר נכון הכלכלה הפוליטית, השתלטה על השיח בשוק התקשורת. משרד האוצר נגד משרד התקשורת, חברי הכנסת של כולנו נגד חברי הכנסת של הליכוד, ביבי נגד כחלון ולהיפך, ובקיצור: דיון לתפארת מדינת ישראל.

כמו בכל פשרה, אף צד לא יצא ומלוא תאוותו בידו, אבל זה בדיוק לב העניין: יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, ניסה להגיע להבנות אך לבסוף נשבר ויצא סלט אחד גדול, שספק אם יתרום ולו דבר אחד לשוק התקשורת.

איך הגענו לכאן? בואו נחזור להתחלה. בעולם של שיתוף תשתיות, כל מפעיל רשאי וזכאי להיכנס תמורת תשלום לרשת של מתחרה. זו מהות הרפורמה של השוק הסיטונאי. השאלה החשובה בהקשר הזה היא האם הוט היא חברת תשתית או לא. מקובל לחשוב שבישראל יש שתי תשתיות תקשורת. משרד התקשורת תמיד ראה בתשתית של הוט תשתית תקשורת שבעצמה צריכה להיפתח לשימוש מתחרים, אלא שהוט פועלת באופן עקבי כדי לשנות את התפיסה הזאת ולצרוב בתודעה את בזק כחברת התשתיות היחידה. זה לא הוגן ולא נכון אסטרטגית לשוק הישראלי, אבל הוט מצליחה בזה, וכך משרד התקשורת ממשיך במודע לעכב את כניסת הוט לשוק הסיטונאי, ובעקבות זאת את השימוש של מתחרותיה ברשת שלה. כיום, רפורמת השוק הסיטונאי רלוונטית למעשה רק לבזק ורק היא מרוויחה ממנה.

ישנה שאלה נוספת: אם הוט היא חברת תשתיות, האם נכון שהמדינה תאפשר לה להשתמש בתשתיות של המתחרה בזק? בתיאוריה, זה לא אמור היה לקרות. אלא שהוט במודע ובשיתוף פעולה עם משרד התקשורת הפכה את החיסרון שלה מול בזק ליתרון רגולטורי. היא הפכה נכות מבחינת התשתית לכלי להשגת הקלות והטבות רגולטוריות. למרבה האבסורד, דווקא המשרד שלא היה אמור להיכנע לה סייע לה בכך מאוד לאורך השנים. כך הגענו היום, בעידן הרפורמה בשוק הסיטונאי, למצב שבו אין למעשה ברירה אלא לאפשר להוט להשתמש בתשתיות בזק. מה שניתן היה לדרוש מהוט לפני 20 שנה, היום כבר לא ניתן. מי שחושב שהוט יכולה היום להיכנס למגזר הערבי, לדוגמה, ולפרוס שם תשתיות עצמאיות ללא שימוש בתשתיות בזק, לא מבין על מה הוא מדבר. גם אם בזק תפתח את תשתיותיה להוט, ספק אם היא תוכל לעמוד באתגר.

פשרה שהיא בלוף

לאור המצב הזה, נולדה הפשרה העקומה אתמול בוועדת הכלכלה. כדי שהוט כביכול לא תרוויח מן ההפקר, דחו את המועד שבו היא תוכל להשתמש בתשתיות בזק ב-9 חודשים. אבל מה לגבי המחיר שהיא תשלם? כאן יצרו קומבינה מארץ הקומבינות: הוט תשלם מחיר גבוה מזה שישלמו המתחרות האחרות ברשת בזק. איך זה יקרה? משרד התקשורת יקבע את המחירים.

כל מי שמצוי בשוק התקשורת מבין שמדובר בבלוף. הרי יש מחירים שקבע המשרד במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. האם עכשיו ניתן לבוא ולומר שהמחיר יהיה איקס פלוס 1 רק משום שמדובר בהוט? זה עיוות כלכלי שאין לו אח ורע בעולם.

מדיניות תעריפים דורשת אחריות, עליה להתבסס על תמחור של עלות פלוס רווח סביר. למשרד התקשורת נדרשו שנים לקבוע את מחירי התשתיות של בזק והוט, אז עכשיו פתאום ימציאו תעריף חדש רק להוט? רק מי שאינו מבין עד כמה נושא התעריפים בשוק התקשורת רגיש וקריטי יכול לקבל החלטה מעוותת כזאת.

הכוונות ברפורמה בתשתיות שאושרה אתמול הן טובות, אך הרפורמה הזאת נולדה בחטא, בראש ובראשונה בגלל תהליך הפוליטיזציה ביחסים שבין משרד התקשורת לבזק. אם היה לנו משרד תקשורת מתפקד ומקצועי, הפארסה סביב הרפורמה לא הייתה מתרחשת מפני שבזק הייתה מחויבת לפתוח את התשתיות שלה ולהציע אותן למתחרותיה ללא כחל ושרק, במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. אלא שמשרד התקשורת ובזק פעלו יחד כדי להיטיב עם... בזק, וכך רפורמת השוק הסיטונאי לא נאכפת.

כדי להשתמש בתשתיות בזק, לא צריך אפילו את הרפורמה בשוק הסיטונאי. הדבר האחרון שחסר למשרד התקשורת הוא סמכויות. אילו רק רצה, יכול היה בקלות לחייב את בזק לפתוח את תשתיותיה לטובת מתחרותיה. אבל בישראל כמו בישראל מסבכים כל דבר, אז המציאו את רפורמת השוק הסיטונאי, שכשלעצמה האפקטיביות שלה נמוכה, אבל זה לדיון אחר.

בשורה התחתונה, אם האגודה השיתופית בזק-משרד התקשורת הייתה מאפשרת מראש להשתמש בתשתיות בזק, האוצר לא היה נלחם על העברת הרפורמה בחוק ההסדרים, כי פשוט לא היה צורך בה. אבל יסודות עקומים מובילים לבניין עקום, וכך הפך הדיון בוועדת הכלכלה לקרב בין אינטרסים מפלגתיים: מצד אחד ראש הממשלה נתניהו והליכוד שתמכו בבזק ומצד אחר שר האוצר כחלון וכולנו שנלחמו כדי לאפשר להוט לקבל נגישות לתשתיות בזק.

אז מה קיבלנו? מצד אחד בזק צריכה להתפלל שמשרד התקשורת הכושל יקבע להוט תעריפים ייחודיים שיהיו לא-כלכליים מבחינתה (וזה כנראה מה שיקרה אם אותם אנשים יובילו את המשרד), ומצד אחר הוט צריכה להתפלל שמשרד התקשורת, שנכשל פעם אחר פעם בקביעת מחירים באופן מהיר ויעיל, לא יצליח גם הפעם לעשות זאת והמחירים יהיו בסופו של דבר אלה שנקבעו לפרטנר ולסלקום. עשו טובה לעצמכם, וצפו בקרבות שהתנהלו אתמול בין יו"ר הקואליציה דוד ביטן לחבר הכנסת רועי פולקמן (כולנו), ותבינו איך נראה שוק התקשורת.

רפורמת התשתיות
 רפורמת התשתיות