דעה: גם הכיסא של ויגודמן עלול להתנדנד

דירקטוריון טבע נשבה בידי מנהליו וכשל בעסקה המנופחת לרכישת אקטביס שעלולה לסכן את עתידה של החברה עם חובות המתקרבים ל-40 מיליארד דולר

ארז ויגודמן - מנכ"ל ונשיא טבע / צילום: תמר מצפי
ארז ויגודמן - מנכ"ל ונשיא טבע / צילום: תמר מצפי

השבוע הודיעה טבע על פרישתו של מנכ"ל טבע גנריקה, סיגי אולפסון.

אולפסון הוא מי שהיה הרוח החיה, לצד המנכ"ל ארז ויגודמן, בעסקת הרכישה היקרה של אקטביס, בהיקף של כ-38 מיליארד דולר. מי שניהל את החברה שנרכשה והפך אותה למוצלחת, ומי שהיה אמור להיות אחראי על המיזוג שלה והטמעתה בתוך טבע, פתאום "פרש". הפרישה הזאת אינה מובנת מאליה בעינינו, וכל מי שעוקב אחרי הטור הזה יודע מהי את דעתנו על העסקה - שהיא הייתה יקרה מדי. כבר בזמן גיבושה קראנו מעל דפי העיתון לדירקטוריון טבע לפעול להורדת המחיר. מנהלי טבע, יחד עם חברי הדירקטוריון שלה, חשבו שהעסקה הכרחית גם במחיר מנופח, אבל ראו לאן היא הובילה את טבע - מעסקה שהייתה אמורה לבסס את טבע כחברה עצמאית היא עלולה להפוך לעסקה שתסכן את עתיד החברה, לא פחות ולא יותר.

כתבנו זאת לא אחת: בסביבת המחירים היום וגם עם האישור הסופי של העסקה, טבע לא הייתה מסכימה לשלם 38 מיליארד דולר על אקטביס, במיוחד לא כשרוב העסקה במזומן (כ-34 מיליארד דולר), אלא בסביבות 20-25 מיליארד דולר, לא יותר. ההתעקשות של מנהלי טבע והדירקטוריון לממש את העסקה בהיקפה המקורי גם המחיש את האבסורד הגדול: טבע למעשה רכשה חברה שהיא גדולה ממנה בשווי (לפחות לפי המחיר שננקב בעסקה ושווי טבע ביום הסגירה), אבל הרבה פחות מוכרת ורווחית ממנה. התוצאה: טבע שווה כיום בשוק כ-38 מיליארד דולר, בדיוק כשווי העסקה לרכישת אקטביס ובדיוק כגודל החוב הענק שנוצר לה כתוצאה מהעסקה המנופחת, רובו לטווח ארוך. למרבה המזל, המימון לעסקה נעשה בסביבת ריבית נמוכה וטבע הצליחה להשיג מימון זול במיוחד, אבל האם החוב הזה עלול לסכן את טבע? בהחלט כן, במיוחד אם יימשכו הסנטימנט השלילי של חברות התרופות ושחיקת המחיר בתחום הגנרי.

 

נדמה לנו, גם לפי ההיסטוריה של טבע וגם לפי ההיסטוריה של תאגידים מסוגה, שמעמדו של המנכ"ל ויגודמן התערער מאוד. זה גם טבעי מאוד: אם המנייה, שקרסה ביותר מ-50% משיאה, לא תתאושש, אם טבע לא תצליח לממש את הפוטנציאל שהבטיחה מהעסקה ואם תיווצר סכנה כלשהי להחזר החובות האדיר - בעלי המניות יתחילו ללחוץ וגם ויגודמן עלול לשלם את המחיר. לא רק סיגי אולפסון.

אבל יש עוד אחראים: הדירקטוריון של טבע, בראשות פרופ' יצחק פטרבורג, שחברים בו 12 איש. היכן הם היו בדיוק באישור העסקה המנופחת? מדוע הם לא ניסו להפחית את מחירה למרות כל האיתותים מסביב, למרות ירידת המניות והמכפילים בתחום? מדוע, למשל, הם לא הציעו לשלם את הקנס - כ-2 מיליארד דולר - ולחסוך בעצם 20 מיליארד דולר?

מדוע? כי במבנה התאגידי שנוצר, לא רק בטבע, דירקטוריונים הם לעתים קרובות מריונטות, שבויים בידי מנהלים דומיננטים. הדירקטוריון של טבע, מתברר, מאוד חלש (החברים הישראלים הם ויגודמן עצמו, אמיר אלשטיין, גליה מאור, יוסי ניצני ואורי סלונים) ולא עמד בדרכם של מנהליו בדרך למימוש העסקה שעלולה לערער את יציבותה של טבע.

eli@globes.co.il

מצבת החובות
 מצבת החובות