סרוסי: יותר מדי אנשים בעולם המודרני מרגישים לא שייכים

יו"ר בנק הפועלים: "הבחירה בטראמפ מבטיחה הרבה הפתעות" ■ "בנק הפועלים חזר להיות הבנק המוביל במדינה" ■ לכל הידיעות מוועידת ישראל לעסקים

יאיר סרוסי / צילום מסך
יאיר סרוסי / צילום מסך

יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי נאם הבוקר (ב') ביומה השני של ועידת ישראל לעסקים של "גלובס". תחת הכותרת "שינוי פרדיגמות - אופק מקומי וגלובלי: מינוף הזדמנויות במאה ה-21" ציין סרוסי כי "בשבע וחצי השנים האחרונות אני משמש כיו"ר בנק הפועלים. הובלתי בו, יחד עם חברַי בדירקטוריון ובהנהלה, אסטרטגיה של צמיחה ויצירת מנועי צמיחה ע"י עובדים ומנהלים חדורי מוטיבציה והתלהבות. בנק הפועלים חזר להיות הבנק המוביל במדינה כשהוא חזק, מצויד בתשתיות טכנולוגיות מפותחות ביותר, מספר לקוחותיו גדל מאוד, והוא כיום הרבה יותר זריז וממוקד ליזום ולהגיב משהיה קודם לכן. אני ממשיך הלאה, גאה בהישגים, קשור לבנק ואנשיו ומאחל הצלחה לכולם".

תזכורת: סרוסי הודיע לאחרונה על התפטרותו מתפקיד היו"ר בבנק הפועלים על רקע פרשת התלונה על תקיפה מינית של עובדת הבנק לשעבר נגד המנכ"ל לשעבר ציון קינן. סרוסי לא עדכן את דירקטוריון הבנק ואת בנק ישראל באירוע משמעותי זה. 

סרוסי הוסיף היום: "תפיסת העולם הניהולית שהדריכה אותי בתפקידי מתמצית במילים - It's all about people: תבנה צוות מצוין שיודע לעבוד ביחד ותן לכל עובד בארגון תחושת שייכות. הקשב לכולם, בכל הרמות, תהיה פתוח ונגיש לעובד וללקוח. לא כל החוכמה נמצאת במקום אחד - תקשיב ותבחר את הרעיונות המתאימים. קח אחריות, תן גיבוי והרגשת ביטחון לצוות.

"לכל אורך התפקידים שמילאתי, למדתי והפנמתי שעל מנת לצמוח דרושה נכונות לקחת סיכונים מחושבים. לא תמיד זה פשוט, בעיקר לא בשנים שבהן מידת אי-הוודאות גדולה במיוחד, אבל אין דרך אחרת להתקדם. כל הזמן - לחשוב צמיחה והתרחבות בעולם ובארץ. זה נכון לכל חברה, וזה נכון גם למדיניות הכלכלית של המדינה".

"כדי לבחון את כלכלת ישראל ואת המהלכים הנדרשים", המשיך סרוסי, "גם ברמת מאקרו וגם ברמת תכניות בנק,אנחנו חייבים לצאת החוצה למרחב העולמי ורק אחר כך לחזור למגרש הצפוף שלנו, שבו אנו ניזונים בעיקר מכותרות רעשניות שלעיתים תכופות משכיחות מהו העיקר ומה הטפל.

קיראו עוד ב"גלובס"


"הכלכלה הישראלית היא כלכלה פתוחה שמושפעת מהזרמים הבינלאומיים. שני תהליכים משמעותיים מלווים אותנו ב-20 השנה האחרונות - תהליך הגלובליזציה ועליית כוחן של המדינות המתפתחות מצד אחד, וחדירת הטכנולוגיה לחיי היום-יום שלנו מצד שני, בעיקר מובייל והרשתות החברתיות".

סרוסי ציין כי "הגלובליזציה הביאה להיווצרות מעמד בינוני בהיקף של מאות מיליוני בני אדם, בעיקר במזרח אסיה: בסין, בהודו ובעוד מדינות, אבל היא גרמה לגידול באי-השוויון במערב המפותח. הייצור עבר למזרח, ומדינות רבות איבדו את כושר התחרות שלהן.המשבר הפיננסי של 2008-9 התרכז במערב - בארה"ב ובמערב-אירופה, ויצר שורה של לחצים וזעזועים. לכך יש להוסיף את תנועת ההגירה הגדולה, בעיקר לאירופה, שהביאה את סיר הלחץ החברתי-פוליטי לנקודת רתיחה.

"ככל שהמסגרות הפוליטיות הפכו לאזוריות ומרוחקות, כך גברה התסיסה כתוצאה מהמשבר. הלחץ לאימוץ אוריינטציה דומסטית, מקומית, לדאוג ראשית לחלש בארצך, התחזק והלך. בעוד שלַיְוָוני הממוצע נמאס שאחרים מחליטים על חייו, גברו רטינותיו של הגרמני הממוצע על הסיוע למשק היווני הכושל ועל ההזרמות העצומות לבנקים איטלקיים.

"המשבר הפיננסי גרם לאובדן אמון במערכות הגדולות. במקביל, עלייתן של הרשתות החברתיות הפכה אותן לכוח שמייצר תנועות לחץ על החברות ומחזק את מעמדו של הצרכן. הן הפכו לכוח פוליטי, אך בניגוד למפלגות הוותיקות, הן אימצו בעיקר אג'נדות קצרות מועד, ששיקפו את הקושי לתכנן לטווח ארוך, את הלחץ להשיג תוצאה מיידית, את הצורך בסיפוק מיידי. בעידן הדיגיטלי, זה בעצם אפס או אחד, שחור או לבן - האפור נעלם".

"הקשיים של אוכלוסיות שונות בעולם החלו לספק תוצאות פוליטיות מפתיעות"

סרוסי אמר עוד כי "אחת התופעות הכלכליות המשמעותיות ביותר בעשור האחרון היא הירידה המתמשכת בשערי הריבית. מ-17% ריבית דולרית בארה"ב בשנות השמונים, לאפס ואפילו לרמה שלילית בחלק מאירופה ויפן בימים אלו. כשמחיר הכסף הוא אפס, ערך הנכסים והנדל"ן עולה. מנועי הצמיחה שנבעו מהמדינות המתפתחות נבלמו או האטו. לעומת זאת מורגשת חזרה לצמיחה במדינות המפותחות ובראשן ארה"ב, הממשיכה להיות השחקן החשוב ביותר בכלכלה ובפוליטיקה העולמית. היכולת האמריקאית לחתוך הפסדים, להשתנות וללכת קדימה סייעה לה לצאת ראשונה מהמשבר. השנה, אחרי מספר שנים של צמיחה מזערית, העולם חזר לצמוח בכ-3%.

"השינויים המהירים והחריפים הביאו ליצירת סדקים במערכת החברתית והפוליטית במדינות המפותחות, והמשבר הפיננסי הרחיב והעמיק את השברים".

"הקושי להסתגל לשינויים והקשיים הכלכליים העלו סימני שאלה על המודל הגלובלי או האזורי, והדגישו את הצורך להתרכז במה שקרוב, דהיינו חזרה ללאומיות. בנוסף לכך התנסינו בהחרפת חילוקי הדעות, כאשר כל צד מפרש את המציאות לפי תפיסותיו וערכיו בלבד, וכתוצאה מכך ראינו גלישה לקטבים הפוליטיים במדינות רבות.

"הקשיים של אוכלוסיות שונות בעולם, יחד עם הקולות הרמים של אי-הנחת ברשתות החברתיות החלו לספק תוצאות פוליטיות מפתיעות, שאת השלכותיהן הכלכליות נראה כבר ב-2017. אנחנו אחרי ה"ברקזיט", הבחירה של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב ומשאל-העם באיטליה, ובחודשים הקרובים צפויות לנו בחירות כלליות בצרפת ובגרמניה".

סרוסי מנה את המשמעות המיידית של כל התופעות האלה:

- ב-2016 באו לידי ביטוי תופעות של אנטי- ממסדיוּת, אנטי-גלובליזציה, בחירות לעומתיוֹת ונכונות לפרק מסגרות. כל אלה תוצאות מגידול באי-ודאות ובעיקר חוסר תקווה וחוסר יכולת של חלקים גדולים באוכלוסייה להתמודד עם שינויים כלכליים וטכנולוגיים מהירים. 

- כתוצאה מהבחירות בארה"ב, 2017 מסתמנת כתחילת תקופה של הרחבה פיסקאלית תקציבית והתערבות ישירה גדולה יותר, בניסיון ליצור צמיחה מהירה גם אם הדבר כרוך במחיר של גידול בגירעונות.  

- יהיו דיבורים על ביטול הסכמי הסחר או שינויים מהותיים בהם, אך לדעתי השיקולים הפרגמטיים יכריעו, ולא יהיו דרמות.

- 2017 גם מציינת את סיום ירידת הריבית ותחילת העלייה בארה"ב. כבר כעת אנו רואים פתיחת תשואות בלא מעט משוקי אגרות החוב, וניתן לראותם כמסמנים את מבנה התשואות החדש.

- צפויה תקופה לא פשוטה למדינות המתפתחות כאשר הצמיחה העולמית - שתתבסס על ידע וטכנולוגיה, ולא על ידיים עובדות זולות - תהיה מובלת על ידי המדינות המפותחות ובראשן ארה"ב.

- המשך התחזקות הדולר כמטבע המוביל בעולם, בעיקר לאור הצפי לעליות הריבית הקרובות. הבחירה בטראמפ מבטיחה הרבה הפתעות, אבל קודם כל, לפי בחירת האנשים לתפקידים המובילים, היא משדרת התחזקות העסקים הגדולים בארה"ב, הפחתת רגולציות, חזרה להרחבה תקציבית וניסיונות אגרסיביים להחזיר את העסקים האמריקאים הביתה.

"בהצפה המוניטרית הנוכחית קשה לייצר תנודות גדולות"

"איך קורה שהבחירות במקומות שונים מביאות בכנפיהן מסרים והפתעות בסדר-גודל כזה, ולמרות זאת השווקים רגועים?", שואל סרוסי ועונה: התשובה פשוטה. בהצפה המוניטרית הנוכחית קשה לייצר תנודות גדולות. הנזילות הגדולה היא ששומרת כרגע על השווקים. מחירי מניות הבנקים בארה"ב נמצאים בשיא, והסיבה לכך היא ציפייה לריכוך רגולציה ועליית ריבית שטובה לבנקים.

"מה המשמעות של מהלכים אלו על השנתיים הקרובות בכלכלת ישראל? קצב הצמיחה בעולם משתפר, שער הדולר צפוי להתחזק, וזה יסייע לחלק מהיצואנים. התקווה לשנים 2017-18 היא לראות אצלנו צמיחה יותר מאוזנת, כאשר צמיחת הצריכה ממותנת, ואילו ההשקעה בציוד ובתעשייה עולה".

סרוסי המשיך ואמר כי "גם בישראל מחירי מניות הבנקים נמצאים בשיא ובמומנטום חיובי, משום שהבנקים הגיעו להלימות ההון שנדרשה מהם, וכולם חוזרים לחלק דיבידנדים. ההגעה ליעד של הלימות ההון משמעותה כי התחרות בין הבנקים על מתן אשראי תגדל מאוד, הן ברמת הלקוחות הקטנים, ועוד יותר מכך - באשראי לעסקים גדולים.

"בנקים שיידעו לרתום אליהם ולשלב לצד הבנקאות המסורתית את הטכנולוגיות המתקדמות יהיו, לדעתי, המנצחים של השנים הקרובות. בשנים הקרובות חברות הפינטק לא יהוו איום ישיר על המוסדות הפיננסיים, אלא כלי לפיתוח רעיונות שיירכשו וייושמו ע"י מוסדות אלה. התחרות על הלקוח תלך ותִגְבַּר.

"מבחינת כלכלת ישראל, אסטרטגיה של צמיחה מחייבת אמון ויצירת וודאות. הצורך בפסיקת יציבות מצביע עד כמה גדול אי-האמון ואיתו אי-הוודאות של המשקיעים בתעשייה ובמערכת הרגולטורית".

סרוסי הסביר כי "הכלכלה הישראלית צריכה להיות מאפשרת: מאפשרת חדשנות: החדשנות היא סם החיים של הצמיחה הכלכלית ומדינות רבות רוצות לעודד אותה אצלן. לנו בישראל, יש את החדשנות ב-DNA. זהו יתרון ישראלי, וכדאי שנעודד אותו. מאפשרת יוזמות ומעודדת יזמים, חדשנות ומאפשרת לכולם - גם לחלשים - לקחת בה חלק.

"הרגולציה חשובה, אך הבירוקרטיה הפכה לתמנון מסורבל שממשיך לייצר עוד חסמים ופחות פיתרונות. ככל שהארגון קטן יותר, כך הוא מתקשה יותר להתמודד עם אלפי התקנות. זהו תהליך אינסופי של הכנסת בירוקרטיה לחיים הכלכליים, ולבירוקרטיה יש חיים ורצון לצמוח משל עצמה. זה נכון גם בארגונים עסקיים, ובוודאי במונחי מדינה.

"מדינת ישראל חייבת לחשוב בכיוון של צמיחה מבוססת יצוא ויַזָמוּת, כדי לייצר מקומות עבודה ברמה גבוהה. היא חייבת להשקיע במוסדות מחקר ובמדע, ועליה לפעול לכך שכל אזרח ירגיש תחושת שייכות וסיכוי".

לסיכום, ציין סרוסי "אני מאמין באסטרטגיית צמיחה לעסק ולמדינה דרך שיתופי פעולה. אני מאמין באסטרטגיית צמיחה שמחדשת כל הזמן את ההזדמנויות, ומשתפת מספר מכסימלי של עובדים ומנהלים. יותר מִדַי אנשים בעולם המודרני מרגישים לא שייכים. כ-40% מהעובדים בעולם מרגישים לא מחוברים למקום העבודה. זה מצב שאין להשלים עימו ויש לפעול לשנותו. ככל שהעובד מרוצה יותר, ככל שיש לו תחושת שייכות וגאווה בארגון שלו, כך הוא מסוגל לתת שירות טוב יותר, להיות אכפתי ואמפתי.

"אני מאמין שכל ארגון, גדול וחזק ככל שיהיה, חייב לצאת מאוריינטציה של כוח והסתגרות ולאמץ תפיסה של אחריות, פתיחות והקשבה. זו היתה הדרך שהובלתי כיו"ר בנק הפועלים, ואני מאמין שבכך תרמתי לקידום רעיונות חדשים ולשיפור מהותי של הארגון".