היקף האקזיטים בשנת 2016 צנח ב-67%

היקף האקזיטים בשנת 2016, שמסתיימת בעוד רגע, מסתכם נכון להיום, ב-3.5 מיליארד דולר - ירידה דרמטית של 67% ביחס להיקף האקזיטים שנרשמו בשנת 2015, אז עמד ההיקף הכולל של העסקאות (רכישות והנפקות) על 10.7 מיליארד דולר. במקביל להתכווצות האקזיטים מצביעים ב-PwC Israel על כך שחלון ההנפקות נסגר כמעט לחלוטין.

לא מדובר במשבר

האם ההאטה שמשפיעה לרעה על תעשיית ההיי-טק העולמית בחודשים האחרונים הגיעה לישראל? ב-PwC מסייגים את הקביעה הזאת ומבהירים שלא מדובר במשבר בסדר הגודל של השנים 2000 או 2008. בחברה מציינים בנוסף כי עשר העסקאות הגדולות בשנה הנוכחית הסתכמו ב-2.5 מיליארד דולר, לעומת עשר עסקאות בהיקף 4.6 מיליארד דולר בשנת 2015.

רובי סולימן, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה של PwC Israel, התייחס לממצאים ואמר כי "אותם הרוכשים מצויים בשוק הישראלי, וחלקם אף הגבירו את נוכחותם. הריביות עדיין נמוכות וחלופות ההשקעה הקיימות לא השתנו. למען האמת, לא השתנה הרבה, ואולי זו חלק מהסיבה למה שראינו ב-2016. כיוון שמאגר המשקיעים הפוטנציאלי נותר פחות או יותר כמות שהוא, אך טבעי הוא שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות, לא רק בישראל, תהיה הפוגה מסוימת בקרב רוכשים מסוימים לצורך ניצול ומקסום הטכנולוגיות והחברות שכבר נרכשו ולצורך בחינה של הטכנולוגיות החדשות להשקיע בהן. רכישת חברה והטמעתה בארגון היא משימה מורכבת בכל ארגון, לא משנה כמה הוא גדול. צריך להקדיש משאבים בהצלחת המהלך".

סולימן הוסיף כי "בולטת העובדה כי הרוכשים הגדולים השנה שונים משמעותית מאלו בשנה הקודמת. עובדה זו תומכת בתאוריה כי הרוכשים הגדולים של השנים 2014 ו-2015 לוקחים פסק זמן. במונחים כספיים 87% מהרכישות בשנת 2015 הן לא של רוכשים שביצעו רכישות בשנת 2016.

"השנה, הרכישות הגדולות נעשו על ידי Oracle, Sony Cisco , Dentsply Sirona, ו- Francisco Partners (האחרונה, היא היחידה שביצעה רכישה משמעותית גם בשנה הקודמת והיא גם היחידה שאינה רוכשת אסטרטגית, אלא פיננסית). יתכן שהמסקנה המתבקשת הינה שלמרות הנוכחות הגלובלית המאסיבית בישראל, ותהליכי הגלובליזציה באופן כללי, אין מספיק רוכשים גלובליים עם הכרות מספקת ונוחות לבצע רכישות בישראל, כך שנוצרות תקופות האטה משמעותיות לאחר גל רכישות. בהיעדר כמות רוכשים מספקת, מן הסתם, גם מחירי העסקאות יורדים. היעדרם של גופים בינלאומיים רבים מקהל הרוכשים הפוטנציאלים בישראל, הוא גם ההזדמנות הגדולה והפוטנציאל העצום שעדיין טמון בשוק ההיי-טק".

למרות הירידה החדה בהיקף האקזיטים סולימן דווקא אופטימי. הוא אומר כי "יש גם הרבה בשורות טובות, יש הרבה כסף זמין להשקעות בהיי-טק הישראלי. קרנות ההון סיכון הישראליות והזרות, משקיעים אסטרטגים, אנג'לים ושאר גופי השקעה נוכחים בשוק עם יכולות השקעה משמעותיות, ככל הנראה יותר מאי פעם. חברות ההיי-טק שיעסקו בבניית ערך לטווח ארוך ודאי יתקלו שוב בצונאמי של רכישות בעוד זמן מה, אליו נכון להגיע בשלים ומוכנים עם יצירת ערך וחדשנות. שחקנים חדשים נכנסים לשוק הישראלי כל הזמן, ומתווספים לרוכשים הפוטנציאלים העתידיים.

לדברי סולימן "גופים סינים מרגישים יותר ויותר נוח לבצע עסקאות בישראל, דוגמת עסקת Playtika. כמות החברות והחדשנות הישראלית ממשיכה לפרוח ולשגשג וכמות הניסיון בניהול חברות מצליחות גדל מדי שנה. די בכך כדי להיות אופטימיים לעתיד. אין ספק כי נועדו לנו שנות שיא רבות בהמשך".

ירידה במספר האקזיטים

הדו"ח מצביע על כך שמספר האקזיטים בשנה החולפת (55) - נמוך בהשוואה לשנים 2014 ו-2015 שבכל אחת מהן בוצעו 70 אקזיטים. במקביל מצביעים הנתונים על כך שההיקף של עסקת אקזיט בשנה החולפת עמד על 64 מיליון דולר, ירידה דרמטית בהשוואה ל-153 מיליון דולר בממוצע בשנת 2015.

מחברי הדו"ח בחרו להחריג ממנו מספר עסקאות גדולות בגלל נימוקים שונים. העסקה הגדולה ביותר - רכישת Playtika - לא נכללה בדו"ח מאחר שהחברה כבר החליפה ידיים בשנת 2014. אקזיט נוסף שלא נכלל בדו"ח שייך לחברתOtto שנמכרה ל-Uber תמורת 680 מיליון דולר. מחברי הדו"ח מציינים כי החברה רשומה בארה"ב ואינה פעילה בישראל.

הדו"ח מצביע כאמור על כך שהאופציה של הנפקה הפכה לכמעט לא רלוונטית - בשנת 2016 בוצעו רק שתי הנפקות ראשוניות של חברות טכנולוגיה, זאת לעומת 8 הנפקות בשנת 2015 ו-18 הנפקות בשנת 2014. שתי החברות שכן הנפיקו trendIT ו-Vonetize גייסו סכומים צנועים יחסית - 5.9 מיליון דולר ו-4.2 מיליון דולר, בהתאמה.

נציין כי האקזיט הגדול של השנה שייך לצמד היזמים הסדרתיים רמי תמיר ובני שניידר אשר הקימו את Ravello Systems ומכרו אותה בחודש פברואר השנה לאורקל תמורת 430 מיליון דולר. ראבלו גייסה מאז הקמתה 54 מיליון דולר.