תוצאות העשור האבוד

בשנתיים האחרונות ניהלתי מחקר מטעם רשות החדשנות במשרד הכלכלה בנושא הפער בין הכשרות האקדמיה לצורכי המשק בישראל, בניסיון לכמת את המחסור במקצועות ההיי-טק במשק. על פי המחקר, המחסור העיקרי, שמתבטא גם בהיצע משרות גדול ובמשכורות גבוהות, הוא בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים במדעי המחשב, בהנדסת חשמל ובהנדסת מערכות מידע.

אחת המסקנות העולות מהמחקר היא שמכיוון תמהיל ההיי-טק הישראלי הוא ייחודי ומושתת על חדשנות ומחקר ופיתוח, נדרשים לו אנשי מקצוע בעלי יכולת מחקר, פתרון בעיות וגמישות מחשבתית וטכנולוגית גבוהים ביותר. יכולות אלו דורשות תנאי פתיחה אישיים מעולים ותוכניות לימוד אקדמיות ברמה גבוהה מאוד. שני תנאים אלו מתקיימים בעיקר באוניברסיטאות המובילות ולכן היצע של בוגריהן בתחומים אלה קריטי להמשך שגשוגו של ההיי-טק הישראלי.

מהיכן נובע המחסור המתמשך באנשי מקצוע? באמצע שנות האלפיים היתה ירידה משמעותית בכלל בוגרי המקצועות הטכנולוגיים ובבוגרי מדעי המחשב בפרט - משיא של 5,190 בוגרים בשנת 2006 לשפל של כ-2,900 בשנת 2008. הירידה מיוחסת בין השאר להשפעת פיגוע התאומים ולהתפוצצות הבועה הפיננסית שבעקבותיה ירד הביקוש למקצועות אלו במוסדות האקדמיים.

עיקר הירידה בישראל נצפתה בקרב בוגרי מגמות המחשב השונות, מכ-3,000 בוגרי מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה מהאוניברסיטאות והמכללות יחד בשנת 2002 לשפל של כ-1,350 בוגרים ב-2008. מאז חלה עלייה הדרגתית במספר הבוגרים, אך הוא עדיין לא חזר לשנות השיא. ב-2014 סיימו את מקצועות מדעי המחשב כ-2,350 איש, כשעיקר הגידול הוא במכללות - 1,400 בוגרים, לעומת קצת פחות מ-1,000 באוניברסיטאות.

בהנדסת חשמל המצב מעט יותר טוב, אחרי שיא של כ-840 בוגרי אוניברסיטאות בשנת 2003, ירידה לכ-640 בוגרים ב-2008 נרשמה עלייה חזרה לכ-850 בוגרי אוניברסיטאות בשנת 2014 וכמספר הזה בוגרי מכללות באותה שנה.

במחקר התגלה גם שאחוז הנושרים במהלך התואר במקצועות ההיי-טק הוא גבוה, מן הסתם בשל הקושי ללמוד מקצועות אלה. כ-20% מהסטודנטים להנדסת חשמל ואלקטרוניקה שהתחילו לימודיהם ב-2008 לא סיימו תואר באחד ממקצועות ההיי-טק עד 2015 ו-13.6% לא סיימו תואר כלל. במדעי המחשב 30% לא סיימו תואר במקצועות ההיי-טק ו-18.8% לא סיימו תואר אקדמי כלל. גם לנתוני הנשירה הללו יש כמובן השפעה על המחסור באנשי מקצוע.

אין כיום מחסור בבעלי פוטנציאל ללימודי ההיי-טק, והיחס בין המועמדים לבין המתקבלים לתואר ראשון במדעי המחשב, הנדסת חשמל, מחשבים, תקשורת ותוכנה באוניברסיטאות עומד על 1.7. כבר כיום 67% מהגברים בעלי הנתונים המתאימים לומדים את מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות, לעומת רק 36% מהנשים וכ-40% מהערבים.

נשאלת השאלה, כיצד הגענו בעצם למחסור הנוכחי? ראשית, ההיי-טק גדל, וזו בשורה טובה לכולנו. ואולם כניסתן של החברות הרב לאומיות, בנוסף לפעילות המו"פ של החברות הישראליות, דורשת פרופיל מפתחים מסוים. בעוד שעיקר הגידול בשנים האחרונות נעשה במכללות ולא באוניברסיטאות, עיקר הביקוש הוא לבוגרי אוניברסיטאות.

על פי הנתונים, נראה כי כושר הקליטה של האוניברסיטאות במקצועות הנדרשים ירד והירידה יכולה להיות מוסברת ב"עשור המת" שחוותה האקדמיה בארץ בעשור שעבר, שבו הייתה ירידה משמעותית בתקציבים ובקליטת אנשי סגל. את ההשפעה ניתן לראות גם ביחס סגל לסטודנט שירד מאוד ומשפיע מן הסתם גם כן על אחוזי הנשירה הגבוהים.

ד"ר נורית איל היא ראש התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים ברשות החדשנות