תקציב בנק ישראל: 1.074 מיליארד שקל; פרסם תוכנית עבודה

תקציב בנק ישראל השנה נמוך נומינלית ב-2.5% יחסית לתקציב 2016 ■ בסיס התקציב, הכולל את עלויות העבודה, ההשקעות וההוצאות השוטפות של הבנק, עומד על 820.6 מיליון שקל

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

בנק ישראל מפרסם היום (ב') את תקציבו לשנת 2017, שמסתכם ב-1.074 מיליארד שקל, נמוך נומינלית ב-2.5% יחסית לתקציב 2016 (1.101 מיליארד שקל).

בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק לכמה תחומי פעולה: מטה וסיוע, ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של החטיבות המקצועיות בבנק), נציגות הבנק בחו"ל, גמלאות, השקעות, הכנסות, עתודה;, הדפסת כסף, תפעול קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז ושיתוף נתוני אשראי.

להלן עיקר השינויים בתקציב בנק ישראל לשנת 2017:

השקעות: קיטון של 31.9 מיליון שקל (23.9%-), הנובע בעיקר משינויים בלוח התשלומים הצפוי לגבי פרויקט שיפוץ הבניין הראשי בירושלים ותהליך הקמת המרכז הטכנולוגי והחירום, פרויקטים שאושרו בשנים קודמות.

הדפסת כסף: קיטון של 17.5 מיליון שקל (7.5%-), הנובע בעיקר בשל הצפי לסיום הנפקת סדרת השטרות החדשה בסמוך לתום שנת 2017 עם כניסתם של עריכי ה-100 שקל ו-20 שקל החדשים למחזור הכסף.

גמלאות: קיטון של 13.7 מיליון שקל (4.7%-), הנובע בעיקר מסיום פעימות התשלומים הרטרואקטיביים ששולמו בשנים 2014-2016 בגין הסכם להצמדת הגמלאות למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, בדומה להסכם שנחתם ע"י המדינה בעבר.

שיתוף נתוני אשראי: גידול של 11.2 מיליון שקל (55.8%+), הנובע מפעולות הבנק ליישום חוק נתוני אשראי, אשר מסמיך את בנק ישראל להקים ולנהל מאגר לשיתוף בנתוני אשראי ולמנות את בעלי התפקידים הנדרשים לצורך כך. התקציב כולל את מכלול הפעולות ליישום החוק לרבות הקמת המאגר, הקמת המערך של הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, מינוי הממונה על הגנת הפרטיות, הקמת המערך של מנהל המאגר ומינוי ועדה שתייעץ לממונה על שיתוף נתוני אשראי במתן הוראות לשחקנים שונים אשר יעשו שימוש במאגר.

בסיס התקציב, הכולל את עלויות העבודה, ההשקעות וההוצאות השוטפות של הבנק, עומד על 820.6 מיליון שקל, לעומת 842.6 מיליוני שקל ב-2016 - קיטון של 2.6%.

תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות ביתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלה באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל.

יעדי הבנק - 3 שנים קדימה

בנוסף, הבנק פרסם את עיקרי תוכנית העבודה. בנק ישראל השלים בימים אלה תהליך אסטרטגי של הגדרת יעדי הבנק לשלוש השנים הבאות, כאשר יעדים אלה ניצבים ביסוד תוכנית העבודה והתקציב לשנת 2017, והם גובשו בהתחשב בתמורות ובאתגרים הצפויים במשק הישראלי ובכלכלה העולמית בתקופה זו.

להלן היעדים המרכזיים שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק לטובת הציבור והמשק בשנים הקרובות:

- שמירה על יציבות המחירים 

- חיזוק יציבות המערכת הפיננסית ועמידתה בפני משברים

- קידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים

- הגברת התחרות והיעילות במערכת הפיננסית

- הגנה על לקוחות המערכת הבנקאית

- תמיכה בצמיחה בת-קיימא ומכלילה

- קידום המחקר הכלכלי והמידע הסטטיסטי

- ניהול יתרות המט"ח

בנוסף ליעדים רב שנתיים אלה לטובת הציבור והמשק הכלכלי הישראלי, הציב בנק ישראל כמה יעדים להבטחת קיומו של בנק מרכזי מתקדם, דינמי ואפקטיבי הזוכה לאמון הציבור: חיזוק ההיערכות הארגונית להשגת יעדי הבנק, פיתוח ההון האנושי, העמקת ניהול המידע והידע בבנק ושימור וחיזוק אמון הציבור בבנק ישראל.