הישג לאוצר: הגירעון התקציבי ב-2016 עמד על 2.15% בלבד

הגירעון בפועל היה נמוך מיעד הגירעון, שעמד על 2.9% מהתוצר ■ גביית המסים הסתכמה ב-283.2 מיליארד שקל ■ קיפאון בגביית המסים בענף הנדל"ן

הכנסות גבוהות בכמעט 9 מיליארד שקל מהצפוי אפשרו למדינה לסיים את שנת 2016 עם גירעון תקציבי של 2.15%, כך עולה מאומדן ראשוני לביצוע תקציב המדינה שמפרסם הערב (א') אגף החשבת הכללית באוצר.

יעד הגירעון לשנת 2016 עמד על 2.9% תוצר, אך הגירעון בפועל היה נמוך בהרבה, זו השנה השניה ברציפות. גם 2015 הסתיימה בגירעון של 2.15% תוצר - לעומת יעד גירעון שעמד על 2.7%.

ב-2015 נבע הפער בין הגירעון המתוכנן לגירעון בפועל הן מהכנסות גבוהות מהצפוי (בכ-3.6 מיליארד שקל) והן מהוצאות נמוכות מהמתוכנן (ב-3.3 מיליארד שקל). ב-2016 לעומת זאת, מיוחס הפער כמעט במלואו להכנסות, שהיו גבוהות מהצפוי בלא פחות מ-8.8 מיליארד שקל, בעוד שהוצאות המדינה היו נמוכות ב-300 מיליון שקל בלבד מהמתוכנן.

על רקע נתוני הכנסות אלה, אמר שר האוצר בסוף השבוע כי ישקול הורדת מסים נוספת לקראת תום הרבעון הראשון של השנה.

סך הכנסות המדינה ב-2016 הגיע ל-321.1 מיליארד שקל (לעומת 312.3 מיליארד שקל בתכנון). סך גביית המסים הסתכמה ב-283.2 מיליארד שקל - עלייה נומינלית ב-5.6% לעומת 2015.

נתוני ההכנסות ממסים ב-2016 מצדיקים בדיעבד את החלטתו של שר האוצר משה כחלון להוריד מסים בסוף 2015 - בניגוד לעמדתו המקצועית של בנק ישראל. על פי הנתונים, ההכנסות ממסים היו צפויות להיות גבוהות ב-4.3 מיליארד שקל (או למעלה מ-10 מיליארד שקל מעל לתחזיות בסך הכל) - אם כחלון לא היה מחליט להוריד באחוז את המע"מ (מה-1 באוקטובר 2015) וב-1.5% את מס החברות (מה-1 בינואר 2016).

באוצר מציינים כי ייבוא כלי הרכב תרם בדצמבר 1.8 מיליארד שקל לעודף הגבייה לאחר שבחודש זה יובאו לארץ לא פחות מ-80 אלף כלי רכב - פי 3 מהמספר הממוצע בחודש.

בשורה התחתונה מעידים נתוני גביית המסים על המשך מגמת הגידול המואץ בהכנסות ממסים, בקצב של 6%-7% לשנה.

לעומת זאת, בלט השנה תחום הנדל"ן כאחד הענפים הכלכליים הבודדים שבהם לא חל גידול בהכנסות ממסים - זאת בעקבות הירידה החדה בהיקף העסקאות לרכישת דירות להשקעה. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין בשנת 2016 הסתכמו ב-10.7 מיליארד שקל, סכום דומה להכנסות שנת 2015.

גביית מס שבח הסתכמה ב-4.1 מיליארד שקל - סכום המשקף ירידה ריאלית של 4.7% לעומת שנת 2015. גביית מס רכישה הסתכמה בכ-6.6 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 4.3% בהשוואה לשנת 2015. הירידה בגביית מס רכישה חלה חרף העלאת מס הרכישה על "דירה נוספת" בשיעור חד בסוף יוני אשתקד. באוצר מציינים כי "הכבדת המיסוי הביאה לירידה חדה ברכישת דירות להשקעה בשנת 2016, אשר קיזזה את השפעת העלאת המס".

הכנסות המדינה ממקורות שאינם מסים ואגרות הסתכמו ב-38 מיליארד שקל - 3 מיליארד שקל מעל התכנון, כשהפער מוסבר בהפקדות גבוהות ב-4.1 מיליארד שקל מהצפוי במוסד לביטוח לאומי (סה"כ 23.2 מיליארד שקל) ומענקי סיוע בטחוניים הגבוהים ב-1.4 מיליארד מהצפוי (סה"כ 10.4 מיליארד שקל).

סך הוצאות הממשלה (ללא מתן אשראי) הסתכמו ב-347 מיליארד שקל, לעומת 347.3 מיליארד בתכנון המקורי (התקציב על שינוייו). מדובר בהישג נוסף של החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, המסיימת בסוף החודש קדנציה בת 5.5 שנים.

פילוח ההוצאות מראה כי תקציבי המשרדים החברתיים גדלו ב-11.7% (לעומת 10.7% בתכנון) ותקציבי המשרדי הכלכליים גדלו ב-7.9% (לעומת 15.6% בתכנון). תקציב מערכת הביטחון גדל ב-4.3% לעומת ירידה של 3.7% שהייתה מתוכננת בתקציב. הגידול האמור מוסבר בחתימת הסכם כחלון-יעלון על תקציב רב שנתי קבוע למערכת הביטחון.

הגירעון הנמוך מהצפוי אפשר לממשלה להקטין משמעותית את היקף גיוסי החוב שלה בשוק ההון המקומי: סה"כ הנפיקה הממשלה חוב חדש ב-19.7 מיליארד שקל לעומת 26.2 מיליארד שקל בתכנון.