"ביטול ההפרדה התאגידית לבזק לא ייטיב עם שוק התקשורת"

הכלכלן פיני שמואלי-ניסן: "הדרך הנכונה לתמרץ ההשקעות בתשתיות עוברת דרך הגברת התחרות" ■ "בזק תהיה חייבת להמשיך ולהשקיע, כי היא לא יכולה למחוק השקעות שבצעה עד עכשיו, ובעיקר כי זה טוב לה מבחינה כלכלית"

סטלה הנדלר שלמה פילבר  / צילום:יחיאל ינאי דוברות משרד התקשורת
סטלה הנדלר שלמה פילבר / צילום:יחיאל ינאי דוברות משרד התקשורת

הכלכלן פיני שמואלי-ניסן, מסביר כי הדיל לכאורה שרוקם משרד התקשורת עם בזק לפיו בתמורה להפרדה תאגידית, תחויב בזק לפריסת סיבים אופטיים, משקף גישה מוטעית מיסודה. בשיחה עם "גלובס" הוא מסביר כי ביטול ההפרדה התאגידית היא מתנה שניתנת לבזק שאין מאחוריה כלום ובמיוחד לא טובת שוק התקשורת.

קיראו עוד ב"גלובס"


נזכיר, כי שמואלי ניסן אמר לפני מספר חודשים כי בזק היא אחת מחברות התקשורת הרווחיות בעולם. בתגובה השיבה בזק כי דבריו אינם מדויקים, ובתגובה הראה שמואלי-ניסן כיצד השוואות בינלאומיות מוכיחות את טענתו.

שמואלי-ניסן, מקריא מהדוחות נתונים שסותרים את טענות משרד התקשורת ומאידך תומכות בעמדת משרד האוצר ורשות ההגבלים העסקיים, שקוראים לקידום התחרות כאמצעי מחולל השקעות, וזאת במקום להעניק לבזק הקלות רגולטוריות שבינן לבין השקעות אין כלום.

"בשלב הנוכחי תימשך ההפרדה התפעולית והשיווקית ללא שינוי עד לקיום שימוע רחב בדבר ההסדרים שיחליפו את ההפרדה השיווקית והתפעולית הקיימת. אישור המיזוג התאגידי מותנה בהתחייבות החברה (שתקבע ברישיונה) להשיק גלישה בפס על גבי סיבים אופטיים כבר בתחילת שנת 2017 ולהשלים השקת השירות ב-76% מבתי האב בישראל עד שנת סוף 2019 בדגש על הפריפריה, ובהמשך השלמה מלאה. ההסדרים המפורטים יקבעו בתום התהליך הציבורי", הוא מצטט את הודעת משרד התקשורת.

לדבריו, "הדיל הנו כדלהלן: בזק מקבלת הקלה בצורה של ביטול ההפרדה התאגידית, הקלה שמשמעותה היא חיסכון של מאות מיליוני שקלים במס. בהקשר זה ראוי לציין כי מדובר בהטבה כספית ותו לא, שהרי לא מדובר בביטול ההפרדה המבנית ולכן לא מדובר בשלב הזה בניצול סינרגיות, ביטול כפל עלויות והתייעלות תפעולית, נושאים עליהם מקוננת בזק זו תקופה ארוכה. הדיל הנוכחי מדבר על הטבה כספית בלבד עבור בזק".

"מן הצד השני", הוא אומר, מתחייבת בזק כדלהלן: "להשיק גלישה בפס על גבי סיבים אופטיים כבר בתחילת שנת 2017 ולהשלים השקת השירות ב-76% מבתי האב בישראל עד שנת סוף 2019 בדגש על הפריפריה, ובהמשך השלמה מלאה. ההסדרים המפורטים יקבעו בתום התהליך הציבורי. כלומר בזק מתחייבת להגיע עד סוף שנת 2019 ל-76% מבתי האב במדינת ישראל עם סיבים אופטיים. על פניו נשמע דיל מצוין. האמנם?", הוא תוהה.

לדבריו, אם נעיין בדוחות הכספיים של בזק לשנת 2015 נגלה את המידע הבא: "ביום 29.8.2012 החליט דירקטוריון החברה לאשר לחברה להרחיב את פריסת הסיבים האופטיים כך שאלו יגיעו קרוב ככל שניתן לחצר הלקוח וזאת כבסיס להספקה עתידית של שירותי תקשורת מתקדמים ורוחבי פס FTTH/FTTB)) גדולים מאלה המסופקים ללקוחותיה כיום, בין היתר, על בסיס טכנולוגיות חדשות העושות שימוש בכבלי הנחושת שבחצרי הלקוח.

"במסגרת זו מבוצע תכנון מפורט של הפרויקט, רכש והנחת סיבים אופטיים. הפרויקט מבוצע בצורה מודולארית והחברה בוחנת באופן שוטף את היקף ומתווה הפרויקט והצורך בעדכונם, בין היתר לאור הבשלת טכנולוגיות רלוונטיות והתפתחות צרכי הלקוחות.

"נכון לסוף שנת 2015 החברה פרסה כבלים אופטיים לכ-1.3 מיליון משקי בית ובתי עסק. בתחילת שנת 2016 החלה החברה בניסוי שטח בטכנולוגיית ה-G.fast וכן בטכנולוגיות אופטיות, המאפשרות קצבי גלישה אולטרה מהירים של מאות מגה ואף 1 ג'יגה, וזאת במטרה לבחון היבטים טכנולוגיים וכלכליים של הפעלת הרשת" ציטוט זה נלקח מן הדוחות הכספיים של בזק לשנת 2015 – פרק א' פירוט עסקי התאגיד.

אין צורך ב"סוכריה" מפילבר

שמואלי-ניסן מסביר כי על פי בזק, נכון לסוף שנת 2015 החברה הגיעה עם סיב אופטי ל-1.3 מיליון משקי בית ועסקים. המשמעות היא שנכון לסוף 2015 החברה הגיעה לכ-50% ממשקי הבית והשוק העסקי בישראל, כאשר ההתחייבות שלה היא להגיע עד סוף שנת 2019 ל-76%.

"אז אנחנו מבינים אם כן שהאסטרטגיה של בזק הרבה לפני שחשבו לקבל 'סוכריה' מפילבר היא לפרוש תשתיות חזקות בכל רחבי הארץ ולשמור על הדומיננטיות שלהם כחברה החזקה והמובילה בישראל. בזק לא זקוקה לתמריץ שיגרום לה לבצע זאת והיא פורשת תשתיות בכל רחבי הארץ ממילא", הוא מסביר.

כהוכחה נוספת לדבריו הוא אומר אם נביט לדוחות בזק לשנת 2015 שם נכתב כי "החברה עוסקת החל משנת 2013 בהקמתה של רשת סיבים אופטיים שיגיעו עד לחצר הלקוח. ההשקעה בנכסים שטרם הופעלו, עומדת ליום 31.12.2015 על סך של כ- 294 מיליון שקל". כלומר, החברה השקיעה עד כה 294 מיליון שקל, לא סכום מבוטל כלל וכלל, וכל זאת ללא תמריץ, ללא דיל וללא התחייבות. בזק עשתה זאת מרצונה החופשי כי זה כדאי לה כלכלית.

ומה לגבי התחרות כמחוללת תחרות? על כך הוא אומר כי "בזק פועלת היום כמונופול בשוק התשתיות, אך עם זאת יש לה מספר איומים, גם אם לא ממשיים הרי שברור שיש להם השפעה ארוכת טווח. הכניסה של חברת IBC לשוק האיצה ללא ספק את אסטרטגיית פרישת הסיבים של בזק. גם כוונותיהן של פרטנר וסלקום לפרוש תשתית עצמאית בתוספת לתיקון בזק בחוק ההסדרים המקל על פרישת תשתית וזאת תוך שימוש בתשתיות הפאסיביות של בזק. כל אלו מאיצים ויאיצו בעתיד את קצב פרישת התשתיות. אם כן אנו מבינים שאחת הדרכים היעילות לפריסת תשתיות של סיבים אופטיים היא תחרות או אפילו איום מוחשי בתחרות.

"לזאת יש להוסיף את התפתחות התכנים ברשת האינטרנט לרבות תכני הוידאו ואת הלחץ שיוצרים ענקי המדיה החדשה כמו גוגל ופייסבוק לשיפור התשתית. מכל הסיבות הללו בזק פורשת תשתיות של סיב אופטי ותמשיך לפרוש כי זה כדאי לה כלכלית. אין צורך במתן תמריצים כלכליים לשם כך".

- אז אם רוצים לתמרץ את בזק להשקיע איך עושים זאת?

"אם בכל זאת הרגולטור מעוניין להעניק לבזק תמריץ כלכלי שיעשה זאת בתמורה להאצת התחרות לדוגמא, באמצעות העמקת רגולציית השוק הסיטונאי. אם יראה הרגולטור שבזק מקטינה את ההתנגדות שלה לשימוש המתחרים בתשתיות הפאסיביות שלה, אם הסחבת וגרירת הרגליים תיפסק או אז ניתן יהיה לדבר על הקלות רגולטוריות".

"אגב, דברים אלו עומדים בקנה אחד עם התנהגות הרגולטורים בעולם המערבי. ראשית לא מוכרת לי דוגמא של מתן הטבות כספיות בתמורה לפריסת תשתיות. בדרך כלל הדרך ליצירת תמריץ לחברות התקשורת הגדולות היא דרך מנגנון התשואה. למשל תשואה נמוכה על קווי הנחושת הישנים ותשואה גבוהה על החכרת סיב למתחרה באופן שמתמרץ את מונופול התשתית להשקיע בסיבים אופטיים.

"דרך שנייה היא מתן תמריצים משמעותיים למתחרים פוטנציאלים וכל זאת על מנת לייצר תחרות פוטנציאלית שתעודד את המונופול לפרוס תשתית סיבים. דרכים אלו מעודדות את המונופול לפרוס תשתיות בקצב מהיר, שכן אם לא יעשה כך הוא עשוי להינזק".

להוכחת דבריו הוא מביא נתונים השוואתיים מהעולם: "בעיקרון בהשוואה בינלאומית מצבנו בכל הנוגע ברוחב הפס אינו מזהיר אך גם לא גרוע. אנו נמצאים פחות או יותר בחציון המדינות בכל הנוגע לרוחב הפס. להלן טבלת השוואה הבוחנת את רוחב הפס: השוואה זו מלמדת אותנו שמצבה של ישראל אינו מזהיר מצד אחד, אך מן הצד השני אנחנו לא נמצאים במצב חריג בהשוואה עולמית".

להלן טבלה המציגה את רוחב הפס הממוצע בישראל בהשוואה למדינות נבחרות בעולם:

שמואלי-ניסן

"ולכן על מנת לשפר את מצבנו בהשוואה עולמית כדאי ללמוד מה נעשה בעולם ומהי האסטרטגיה הנכונה על מנת לייצר תמריץ להגדיל את פרישת הסיבים האופטיים".

- ומה הלקחים?

"בהקשר זה חשוב לציין שבכל מדינות אירופה ניתן לעשות שימוש בתשתיות של המונופול הן הפאסיביות והן האקטיביות כשהמחיר הנו מחיר ראוי שנקבע באמצעות מודל תשואה להון (למעשה מודל מקביל למודל ה- COST +).

"בהתאם למחקר שביצע ה-FTTH Council Europe: Home עולה כי שני התמריצים המשמעותיים ביותר להגדלת תשתית הסיבים הנה הגברת התחרות (בהקשר זה ראוי לציין כי במקומות בהם נצפתה תחרות חזקה ראינו שיעורי חדירה מרשימים של הסיבים האופטיים).

"והתמריץ השני הוא העלאת דמי השימוש לתשתיות הנחושת. בהקשר זה ראוי לציין כי ברגע שהמתחרים הפוטנציאלים מגלים כי עלות התשתית הקיימת היא יקרה בהשוואה לאלטרנטיבה נוצר התמריץ לפרישת רשתות סיבים מה שגורר גם את המונופול לפרוש סיבים אופטיים. באופן דומה הרי שמבחינת זווית הראיה של המונופול ברגע שדמי השימוש של חוטי הנחושת גבוהים כך עלות שימור הלקוח עולה וכך גדל התמריץ להשקיע בסיבים אופטיים. תהליך זה גורם להאצה משמעותית בכל הקשור לפריסת סיבים".

להלן טבלה המציגה תוצאות מחקר זה:

FTTC

לדבריו, "ניתן לראות אם כן, שככל שהתחרות חריפה יותר כך שיעורי הפריסה גבוהים יותר וככל שתעריף השימוש בנחושת עולה כך גדל התמריץ בהשקעה בסיבים אופטיים. ראינו, אם כן שימוש בכלים רגולטורים המתמרצים השקעה בסיבים לעומת זאת לא ראינו הטבות כספיות למונופול על מנת לתמרץ אותו לפרוס סיבים. ההערכה בהקשר זה היא כי אם פרישת הסיבים כדאית לו כלכלית הוא יפרוש אותה ואם היא לא כדאית הוא ישמח לקבל את ההטבות הכלכליות ואז ימצא את הדרך להימנע מן ההשקעה, או לבצע אותה בצורה שאינה עולה בקנה אחד עם דרישת המשרד הממונה".

על המהלכים של בזק שמוכיחים את הטענה שהיא כבר רצה עם ההשקעות ללא התמריצים של משרד התקשורת הוא אומר: "בהקשר שלנו בזק כבר קבלה את ההחלטה שההשקעה כדאית והשקיעה עד כה קרוב ל- 300 מיליון שקלים מה שמצביע על כך שגם ללא ההתניה בזק הייתה מבצעת את ההשקעה הנדרשת פשוט מכיוון שזה כדאי לה כלכלית".

הכותב הינו שותף בחברת בטא פייננס