עיריית יבנה לביהמ"ש העליון: לא נוכל לשלם פיצויים בגלל הגירעון

העירייה חויבה ע"י ביהמ"ש לשלם 8 מיליון שקל לחברה יזמית ■ טוענת: התשלום יפגע ביכולת להעניק שירותים עירוניים

יבנה הירוקה בבנייה / צילום: איל יצהר
יבנה הירוקה בבנייה / צילום: איל יצהר

עיריית יבנה הגישה בקשה לבית המשפט העליון לעיכוב ביצוע של פסק דין, שחייב אותה בתשלום של 8 מיליון שקל פיצויים לחברה יזמית. העירייה טוענת כי תשלום הפיצויים יפגע במתן שירותים מוניציפאליים חיוניים לתושבים. הבקשה הוגשה במקביל לערעור שהוגש על פסק הדין.

סיפור זה מעיד מחד על המצב הכספי של הרשויות המקומיות ועל התלות בכספים שמתקבלים מקבלנים המקדמים פרויקטים ומאידך חושפת שוב את שיעור עליית הערך הבלתי נתפס של קרקעות לבנייה למגורים.

הסיפור החל בשנת 2012, כשחברת סביוני יבנה הגישה באמצעות עורכי הדין שמואל שוב, שושי בירזון וטל גליקסמן ממשרד עורכי הדין שוב ושות', תביעה כספית נגד עיריית יבנה, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה יבנה ורשות מקרקעי ישראל. התביעה טענה להפרת הסכם ועיכוב הליכי תכנון בנוגע למקרקעין שרכשה החברה באזור מע"ר (מרכז עסקים ראשי) יבנה.

סביוני יבנה טענה, כי הנתבעות התנהלו ברשלנות בקידום תוכנית בניין עיר שהתחייבו לקדם ונקטו סחבת לא סבירה בנוגע לקרקע שרכשו מרשות מקרקעי ישראל ב-1998. בית המשפט המחוזי במחוז מרכז קבע בפסק דינו כי אכן הרשויות חרגו מחובתן ועליהן לפצות את חברת סביוני יבנה בכ-13 מיליון שקל.

אולם, בשבוע שעבר הגישה העירייה לבית המשפט העליון בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין ועיכוב זמני עד להכרעה בערעור. מהבקשה עולה כי חלקה של העירייה מסך הפיצויים שנפסקו ליזם עומד על כ-8.65 מיליון שקל כששאר הפיצוי אמור להיות מועבר על-ידי רמ"י. בין הטיעונים לעיכוב הביצוע כתבה העירייה כי על-פי מאזני העירייה לרבעון השלישי של 2016 לעירייה יש גירעון מצטבר של למעלה מ-19 מיליון שקל ולכן "אין בידי המבקשות את היכולת לעמוד כרגע בתשלום חיובי פסק הדין. אי מתן עיכוב ביצוע והותרת חיוב יתרת פסק הדין לתשלום מיידי משמעו שיתוק פעילות העירייה ופגיעה במתן שירותים מוניציפאלים לתושבים".

טענה נוספת שהעלתה העירייה הייתה שאין לפצות את היזם, שכן בתקופה שחלפה מאז שרכש את הקרקע ועד לאישור התוכנית לאחרונה היתה עליית ערך גבוהה ממנה הרוויחה החברה. "התובעת רכשה את המקרקעין בכ-4.7 מיליון שקל, כאשר במועד הגשת התביעה שווי המקרקעין האמיר ועמד על סך של כ-86.4 מיליון שקל. רווח זה מצוי בכיסה של התובעת, והפיצוי שנאמד על-ידי בית המשפט הינו למעשה בגין נזק תיאורטי, דהיינו, שיעור התשואה למקרקעין אילו התוכנית הייתה מאושרת וניתן היתר ובוצעה בנייה, אולם ברי כי לתובעת לא היה נזק ממשי בתקופה זו, היא לא נדרשה לערוך תוכניות לבצע עבודות פיתוח או לממן בנייה".