פלוג: מדיניות מוניטארית אינה מיועדת למגמות ארוכות-טווח

נגידת בנק ישראל, שהשתתפה בוועידת התעשייה, הביעה דאגה מהצמיחה העולמית המתונה, הירידה בצמיחת הסחר ומרמת הפריון הנמוכה בישראל ■ פלוג: "המדיניות המוניטארית אינה יכולה ואינה מיועדת לפעול כנגד ההשפעות של שינויים מבניים במשק הישראלי"

קרנית פלוג / צילום: תמר מצפי
קרנית פלוג / צילום: תמר מצפי

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מודאגת מקצב הצמיחה העולמי, מההישגים הנמוכים של מערכת החינוך ומרמת הפריון הנמוכה בישראל.

"הצמיחה העולמית מתונה, ועל פי התחזיות היא תמשיך להיות כזו בשנים הקרובות; הסחר העולמי, שהוא האינדיקטור שמייצג בצורה הטובה ביותר את הביקושים העולמיים שעומדים מול המשק הישראלי, צמח עד המשבר הפיננסי העולמי בקצב מהיר בהרבה מהתוצר העולמי, אבל בשנים האחרונות הוא צומח בקצב דומה לזה של התוצר העולמי, וב-2016, לראשונה מזה שנים רבות, הסחר צמח אף פחות מהתוצר העולמי", אמרה היום (ה') פלוג בוועידת התעשייה.

בנק ישראל, שנקט בשנים האחרונות במדיניות מרחיבה מאוד, במסגרתה הריבית ירדה עד לרמה של 0.1% ונותרה ברמה זו במשך 21 החודשים האחרונים, מעריך כי הריבית תיוותר ברמה זו לפחות עד סוף השנה. זאת במטרה להתמודד עם הצמיחה העולמית המתונה, לתת זריקת מרץ למשק הישראלי ולהגיע ליעד האינפלציה הממשלתי שעומד על 1%-3%. נציין כי בנק ישראל לא הצליח לעמוד ביעד שקבעה הממשלה וזאת משום שהאינפלציה ב-2016 צפויה להיוותר שלילית או אפסית.  

פלוג הסבירה כי בנק ישראל רכש מט"ח בהיקף של כ-6 מיליארד בשנה החולפת, וזאת כדי להתמודד עם ייסוף של 5% בשקל וכן כדי לקזז את השפעת יצור הגז הטבעי על מאזן התשלומים. "רכישות המט"ח מגינות על היצרנים הישראליים מפני נזקים ארוכי-טווח שעשויים להיגרם כתוצאה מאותו חלק של הייסוף שהוא זמני במהותו, ונובע מהמדיניות המוניטארית המאוד מרחיבה של הבנקים המרכזיים של חלק משותפות הסחר שלנו", לדברי פלוג.

עם זאת, נגידת בנק ישראל הבהירה כי ההשפעות החיוביות של המדיניות המוניטארית המרחיבה ורכישות המט"ח על התעשייה, יעילות רק לטווח הקצר. "המדיניות המוניטארית אינה יכולה ואינה מיועדת לפעול כנגד ההשפעות של שינויים מבניים במשק הישראלי ומגמות ארוכות-טווח בכלכלה העולמית", אמרה פלוג.

קיראו עוד ב"גלובס"


פלוג התייחסה בהמשך לגורמים שמכבידים על הצמיחה בטווח הארוך והמדיניות המוניטארית המרחיבה מתקשה להתמודד איתם. הירידה ביצוא הסחורות והפריון הנמוך, לדבריה, הם שניים מהגורמים המרכזיים שמכבידים על הצמיחה והתעשייה.

"הסביבה העסקית בישראל בלתי ידידותית, כתוצאה מביורוקרטיה עודפת ורגולציה שאינה יעילה; מלאי ההון הפיסי לעובד, ומבטא השקעה נמוכה יחסית; וההון האנושי אינו מספק, כפי שהדבר משתקף במדדים שונים של רמת המיומנויות הבסיסיות הנדרשות לתפקוד אפקטיבי בשוק העבודה", אמרה פלוג בהתייחסה לגורמים לפריון הנמוך.

פלוג טענה בנוסף כי גם רמת החינוך הנמוכה היא אחד הגורמים הבולטים לפריון הנמוך. "בתחום ההון האנושי, החדשות המטרידות עוד יותר הן שמערכת החינוך של היום אינה מבטיחה שיפור במצב כאשר התלמידים של היום יגיעו לשוק העבודה: הישגיהם נמוכים בהשוואה בינלאומית בכל התחומים, והפערים בין תלמידים מרקע סוציו אקונומי שונה, ובין אוכלוסיות שונות, גבוהים במיוחד".